החברה קרסה - המנכ"ל המשיך לשווק בתים

בני זוג רצו לבנות בית ביישוב מדרך עוז שבעמק יזרעאל וחתמו על הסכם עם חברת "א.ש מיישבי הגליל". הם לא ידעו שהחברה כבר לא רשאית לשווק מגרשים במקום. בית המשפט קבע שהמנכ"ל רימה ועשק אותם

עו"ד גיא רוזנברגפורסם: 08.12.13 , 15:33

ב-2006 החליטו בני זוג ממרכז הארץ לעבור עם ששת ילדיהם ליישוב מדרך עוז שבעמק יזרעאל, והגיעו לפגישה במשרדי חברת הקבלן "א.ש. מיישבי הגליל", אשר שיווקה באותה עת מגרשים ביישוב. לאחר דין ודברים חתמו השניים על בקשה לקבלת מתן שירותי בנייה ותשתיות ושילמו מקדמה בסך 10,000 שקל. כחודש לאחר מכן נחתם בין הצדדים הסכם למתן שירותי בנייה, שלפיו התחייבה החברה לבנות באמצעות קבלן משנה בית מגורים בשטח 170 מ"ר תמורת כ-950 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים – בערוץ משפט ב-ynet:

בעוד הרוכשים המאושרים עמדו בהתחייבויותיהם, החברה הקבלנית לא הצליחה לקיים אף לא אחד מתנאי ההסכם, והבית כלל לא החל להיבנות. עניין זה הביא את השניים לתבוע את החברה ואת מנהלה באופן אישי.

בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת, טענו בני הזוג שמנכ"ל החברה הציג בפניהם מצג שלפיו "א.ש מיישבי הגליל" היא חברה קבלנית מוסמכת. הם הוסיפו שמיד לאחר החתימה על הבקשה, שהיוותה למעשה זיכרון דברים, הם גילו שקבלן המשנה שעמו התקשרה החברה ביטל עימה את ההסכמים, והיא כלל לא הייתה רשאית לשווק מגרשים ביישוב.

אילוסטרציה. מקור ההסכם בתרמית(צילום: shutterstock)

בשיחה שערכו עם מנכ"ל הנתבעת, טענו, הוא ניסה להרגיע אותם והודיע להם שההסכם שריר וקיים, אלא שבפועל מקור ההסכם היה בתרמית והטעייה. הם הוסיפו שמאחר שהמנכ"ל היה מעורב בעסקה באופן אישי, עליו לפצות אותם בעצמו.

מנגד טען המנכ"ל שבעת החתימה על ההסכם הייתה החברה בעלת הזכות לשווק את המגרשים ביישוב. כמו כן, הוסיף, הוא מעולם לא ערב באופן אישי לחיוביה של החברה כלפי התובעים ולדבריו לאורך כל הדרך הוא נהג בתום לב ומסר להם את כל האמת שהייתה ידועה לו באותה העת.

רמאות ועושק

השופט שכיב סרחאן קבע ש"הנתבעת הפרה את החוזה הפרה יסודית", והוסיף שמהראיות שהובאו לפניו עולה שהחברה קרסה עוד לפני ההתקשרות עם התובעים, ולמרות זאת הציגה מצגי שווא זדוניים. הוא הפנה לסעיף 12 לחוק החוזים הקובע את החובה לנהוג בתום לב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה.

"צד למשא ומתן חוזי חייב לגלות לשותפו... עובדות אשר לפי הדין הנוהג או נסיבות העניין חייב לגלותן", כתב השופט סרחאן וקבע שהשתכנע שהנתבע התנהג בחוסר תום לב משווע ומתוך מטרה לרמות את התובעים ולעשוק אותם. משכך, אין הוא זכאי לחסינות ועליו לפצות את התובעים באופן אישי.

המנכ"ל חויב לשלם לתובעים כ-340 אלף שקל עבור נזקיהם הממוניים. עוד נקבע כי הנתבע יישא באופן אישי בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

בין חברה לבעלי המניות בה קיים מסך התאגדות, אשר העילות להרמתו מצומצמות ביותר: מדובר במקרים שבהם השתמשו בעלי המניות באישיות המשפטית של החברה במטרה להונות או לקפח נושים או במקרים שבהם בעלי המניות עשו שימוש באישיות המשפטית הנפרדת באופן הפוגע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

אף שמדובר בעילות מצומצמות, וחרף נטיית בתי המשפט שלא להרים מסך, נראה כי צדק בית המשפט כאשר בחר לחייב באופן אישי את המנכ"ל, לאחר שנקבע שרימה את התובעים.