על גבה של השוכרת: בעל דירה מימש ערבות

אחרי שלוש שנות שכירות עזבה אישה את הדירה, והמשכיר דרש ממנה לשלם עבור ליקויים שלהם כביכול גרמה. היא סירבה, והוא חילט את 12 אלף השקלים שנתנה כערבות. השופטת נזפה בו והדגישה שפעל בחוסר תום לב

עו"ד רונן מרגליתפורסם: 12.12.13 , 12:09

להסכם שכירות שנערך באוגוסט 2010 בין בעל דירה לשוכרת צורף נספח המפרט את רשימת הליקויים הקיימים בדירה. שלוש שנים לאחר מכן, משהודיעה השוכרת על כוונתה לעזוב את הדירה, שלח לה המשכיר רשימת דרישות לתיקון, שלמרבה ההפתעה כללה בדיוק את אותם ליקויים שהופיעו בנספח לחוזה שלוש שנים קודם לכן.

עוד פסקי דין מעניינים – בערוץ משפט ב-ynet:

בעל הדירה התחמק ממנה מאז ורק הודיע לה שאיש מקצוע מטעמו יגיש לה בהמשך הצעת מחיר לתיקון הנזקים. ההצעה שהוגשה לשוכרת עמדה על 6,390 שקל. כחודש לאחר מכן, משהשוכרת לא ביצעה את התיקונים שדרש, הודיע בעל הדירה שאם לא תעביר אליו את הסכום שפורט בהצעת המחיר הוא יחלט את הערבות שמסרה לו במעמד החתימה על החוזה בסך 12 אלף שקל.

במכתב ששלח לו עורך דין מטעם השוכרת נכתב כי בעל המקצוע הגיע לדירה חודש לאחר שהיא עזבה אותה, ולפיכך ייתכן שהנזקים נגרמו מהדיירים החדשים. הוא חזר והזכיר שהתיקונים המתבקשים צוינו בנספח מ-2010 ועל כן האחריות לתיקונם רובצת על המשכיר. אולם בעל הדירה לא שעה לאמור במכתב ומימש את הערבות.

השופטת: השוכרת לא אחראית לליקויים(צילום: shutterstock)

השוכרת הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. לטענתה, היא תיקנה חלק מהליקויים, שלא נגרמו באשמתה, כמחווה של רצון טוב. עוד טענה כי על פי חוזה השכירות, חילוט הערבות נועד להבטחת תשלומים בלבד ולא לביצוע תיקונים. היא עתרה להשבת הערבות, להחזר שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל ולפיצוי נוסף של 6,000 שקל על ביטול זמן ועוגמת נפש.

הנתבע טען מנגד שאת מרבית הליקויים המופיעים בנספח הוא תיקן עוד בטרם נכנסה התובעת לדירה, ולכן מדובר בליקויים חדשים. לדבריו, לאחר שהוצאו חפציה של התובעת מהדירה התגלו ליקויים נוספים ומכיוון שלא פעלה לתיקונם הוא נאלץ לחלט את הערבות.

החילוט נעשה בחוסר תום לב

לאחר שבחנה את עדויות הצדדים והראיות קבעה הרשמת הבכירה איילת הרץ שרשימת הליקויים בנספח לחוזה השכירות אכן זהה לרשימת הליקויים שניתנו לתובעת בתום תקופת השכירות. על כן, הרי שהתובעת השיבה את הדירה כשהיא באותו מצב שבו הייתה כשקיבלה אותה והיא אינה אחראית לליקויים.

הרשמת הרץ הוסיפה שגם אם הייתה התובעת אחראית לליקויים, התביעה הייתה נדחית בכל מקרה שכן הנתבע לא הוכיח שנגרם לו נזק - תנאי הכרחי לשם חילוט הערבות. כמו כן, הנתבע כלל לא עדכן את בית המשפט שהתיקונים שבגינם חילט את הערבות אכן בוצעו. על כן, נקבע כי חילוט הערבות נעשה שלא בתום לב.

לפיכך נפסק שהנתבע ישיב לתובעת את הערבות ויפצה אותה ב-1,000 שקל נוספים על עוגמת הנפש שגרם לה. כמו כן ישלם הנתבע הוצאות משפט בסך 500 שקל.

טוב עשה בית המשפט כשחייב את הנתבע להשיב את סכום הערבות. החובה לתקן את הליקויים לא רבצה לפתחה של התובעת ולכן הנתבע לא היה רשאי לממש את הערבות, שנועדה להבטחת דמי השכירות והנזקים שייגרמו לדירה במשך תקופת השכירות בלבד. משמעות הדבר היא שהערבות לא נועדה להבטחת תשלום על נזקים שהיו קיימים בדירה קודם להתקשרות הצדדים, והנתבע עשה דין לעצמו.