תנו לאובמה צ'אנס
מוקדם לתת ציון נכשל לנשיא שקוטף הישגים במישור הדיפלומטי והכלכלי
רבים מהפרשנים הישראלים טענו לאחרונה שעידן האימפריה תם והעניקו לנשיא האמריקני ציון נכשל במדיניות פנים וחוץ. לא רק שקביעה זו מפתיעה במועדה - הרי נותרו לאובמה עוד שלוש שנים בתפקיד, שהן 40% מהזמן שבו יכהן בסך הכול - אלא שהיא רחוקה מלהיות מדויקת.
אותם פרשנים מניחים שאובמה נכשל בסוריה משום שפוטין עשה לאמריקנים תרגיל ומשום שפירוק הנשק הכימי תחת פיקוח בינלאומי ייכשל. גם עצם הישרדותו של אסד נתפשת ככישלון אמריקני. נראה שבמקום דיקטטור מוכר אבל מוחלש משמעותית שלמד על בשרו מה משמעותה של הפרה בוטה של הנורמות של הקהילה הבינאומית, יש מי שהיו מעדיפים לראות מדינה כושלת המשמשת בסיס קדמי לארגוני טרור קיצוניים. בכירי הצבא האמריקני, שמצהירים על תמיכתם בישראל, חוזרים ואומרים גם שאין בעל בית אמיתי מבין ארגוני המורדים לשתף איתו פעולה. אפילו באיחוד האירופי הביעו לאחרונה חשש מאיום פוטנציאלי על אירופה, שיגיע מסוריה מפוררת.
אלה שטוענים שאובמה נכשל מול איראן קובעים שארצות הברית תחת הובלתו לא דחפה מספיק את משטר הסנקציות. קשה להבין איך סנקציות שהביאו לנזקים למשק האיראני ולהקפאת נכסים איראניים בסכומים שמוערכים במאות מילארדי דולרים, לאינפלציה, לאבטלה דו-ספרתיות ולפיחות משמעותי בערך המטבע מתוארות כלא-מוצלחות. מי שטוען כך מעדיף להתעלם מהנזק למשק האיראני, שנאמד בחמישה מיליארד דולר בכל חודש שבו נמשך משטר הסנקציות, ושמומחים מייחסים לו את תוצאות הבחירות בקיץ האחרון שבו חטפו הקיצונים מהלומה פוליטית. חשוב מכך, היום ידוע שדווקא במשמרת של בוש, נשיא שאינו חשוד בשימוש עודף בדיפלומטיה, צמחה כמות האורניום האיראני המועשר במאות אחוזים.
טוענים גם שאובמה נכשל במדינות החסות הרוסיות. הטענה הזו תתברר כנכונה אם מחאתם של הרבבות בכיכרות הקפואות של קייב תיכשל. אבל, הייתה זו אוקראינה, שהיא מרכיב חיוני בהגשמת שאיפות ההתפשטות של מוסקבה, שנתנה לעולם את המהפכה הכתומה - מהפכה בעלת עוצמה דמוקרטית שהייתה לצנינים בעיני המעגלים המקורבים לקרמלין. למרות העובדה שבעידן הנוכחי האבחנה בין הטוב הדמוקרטי-ליברלי-מערבי לרע אינה ברורה כמו ב-1991 או אפילו ב-2004, נראה שהעוצמה הפוליטית של ההמונים היא עדיין דבר שקשה להתעלם ממנו. קשה לדעת אם ההמונים בקייב יקבלו את מבוקשם, אבל אין ספק שתמיכה פופולרית, במקומות שבהם ניתן לה מקום לביטוי, משפיעה. אובמה הוא הראשון שיודה בכך.
לנהל דמוקרטיה זה עניין מורכב
מה שמבדיל בין אובמה לפוטין זה לא רמת התחכום האסטרטגי או יכולת הביצוע, אלא העובדה שהראשון מנהיג דמוקרטי. במידה רבה הוא עדיין מנהיג העולם החופשי-ליברלי. לנהל דמוקרטיה זה עניין מורכב. אובמה צריך להתחשב בדעת הקהל שלו (ושל בנות בריתו) שעייפה ממלחמות. דיפלומטיה דורשת לא פעם יותר תחכום וזמן מאשר מכת מחץ צבאית, ותוצאותיה לא תמיד ברורות מיד. אבל העובדה שההתנהלות של מנהיג דמוקרטי מורכבת ומסורבלת, לא צריכה להטעות - האמריקנים לא פראיירים ובטח לא חסרי תחכום.
מדיניות החוץ האמריקנית נסמכת יותר על ארגונים בינלאומיים, שתהליכי קבלת ההחלטות בהם מהונדסים כך שהם מעניקים יתרון משמעותי לארצות הברית ולבנות בריתה. ולמקרה הצורך אמריקה גם מחזיקה בידה מקל, שהוא בינתיים הגדול ביותר בשכונה - תקציב הביטחון האמריקני גבוה מתקציבן של רוסיה, סין, הודו ושמונה המדינות הנוספות המדורגות אחריה בהוצאות הביטחון שלהן - ביחד.
להקת המספידים את נשיאותו של אובמה עושה זאת בטרם עת. אחרי שתי המלחמות שקיבל בירושה ורצונו להותיר את חותמו במאבק בטרור עם חיסול בן-לאדן והחלשת אל-קאעידה, רק היום נמצא הנשיא במקום שבו רצה להיות כשנבחר ב-2008 - במגרש הדיפלומטי. גם לגבי מדיניות פנים, מוקדם לתת ציון נכשל לנשיא שנבחר לכהונה שנייה בניצחון משכנע תוך שהוא שב ומפתיע בטקטיקות בחירות חדשניות, שהצליח להעביר רפורמת בריאות שרבים מקודמיו ניסו ונכשלו, ושיש לו עוד כמה שפנים בכובע בצורת רפורמת הגירה ותוכנית שיקום כלכלית. ימים יגידו אם אמריקה שוקעת ואם כהונתו של הנשיא השחור הראשון הייתה כישלון. בסיכום ביניים - לאור הנתונים הכלכליים החיוביים מוושינגטון בסוף השבוע האחרון ורצף המהלכים הדיפלומטיים של ארצות הברית - העובדות מורות אחרת.
ד"ר אודי זומר , החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
