נוסטלגיה: 770 אלף ש' על שימוש ב'יומני גבע'

החברה המחזיקה בזכויות על יומני החדשות משנות ה-50 וה-60 תבעה את "האולפנים המאוחדים" ואת "אולפני הרצליה", שהקרינו אותם במשך 13 שנה. הנתבעות הציגו קו הגנה, אבל השופטת הגדירה אותו "חסר פשר כלכלי"

עו"ד רפאל בייפוספורסם: 14.12.13 , 08:48

לאחר דיונים ארוכים שעברו הלוך ושוב בין שתי ערכאות, חויבו "האולפנים המאוחדים" לפצות ב-770 אלף שקל את החברה שמחזיקה בזכויות על יומני החדשות "יומני גבע", ששודרו בישראל בשנות ה-50 וה-60. בית המשפט קבע שהנתבעת השתמשה והקרינה חלקים מהיומנים ללא רשות במשך 13 שנה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

היומנים היו מהדורות חדשות קצרות ששודרו בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה לפני הקרנת סרטים בבתי הקולנוע. תחילת הפרשה בתביעה על סך 800 אלף שקל שהוגשה לבית המשפט המחוזי נגד חברת "האולפנים המאוחדים" ו"אולפני הרצליה". התובעת הייתה חברת "ברקי פטה המפריס", שביקשה פיצוי בגין שימוש שעשו האולפנים ב"יומני גבע" בין 2009-1996.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע שהבעלות על היומנים אכן שייכת לתובעת. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הוחלט להותיר את ההחלטה על כנה והדיון הוחזר למחוזי על מנת שיקבע את שווי והיקף הפיצויים.

אילוסטרציה. האם היומנים לא הניבו רווח?(צילום: shutterstock)

בתצהיר שהוגש מטעם מנכ"ל התובעת, ואשר נתמך בחוות דעת חשבונאית, נטען שהשימוש ביומני גבע לאורך 13 השנים הניב לנתבעות רווח של כמעט חמישה מיליון שקל. לעומת זאת, טען מנכ"ל הנתבעות, מבלי לתמוך את טענותיו בחוות דעת כלשהי, שהדו"חות הכספיים בשנים שאליהן מתייחסת התביעה מעלים כי אחזקת יומני גבע כלל לא הניבה רווחים אלא הפסדים בלבד.

בשלב הסיכומים ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בהתאם לקביעת בית המשפט העליון, שלפיה על הנתבעות להעביר לה כל רווח שצברו כתוצאה מהשימוש ביומנים, בניכוי הוצאות על אחזקתם.

טענת הנתבעות חסרת פשר כלכלי

שופטת המחוזי חנה ינון קבעה שאין לקבל את גרסת הנתבעות שלפיה אחזקת "יומני גבע" והפצתם היוותה עול כלכלי עבורן, עד כדי הפסדים. "סביר להניח שהללו פעלו לשם רווח",

כתבה ודחתה את טיעוני הנתבעות. לעמדתה הם חסרי פשר כלכלי ומעשי, במיוחד על רקע המאבק הממושך שניהלו הצדדים על הבעלות ביומנים.

לבסוף פסקה השופטת ינון, על סמך תחשיב התובעת, שלאחר ניכוי הוצאות הנתבעות עליהן לשלם לתובעת פיצוי של כ-770 אלף שקל. עוד נקבע שהנתבעות תשאנה בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסך של 12,500 שקל.

כאשר מדובר בתביעת זכויות יוצרים, על בית המשפט לקחת בחשבון בין היתר גם את טיב היחסים בין הצדדים. במקרה שלפנינו מדובר במחלוקת ארוכת שנים בין שותפים ולא בהתנהגות בוטה של הפרת זכויות יוצרים. במצב זה על בית המשפט לחשב את הנזק שנגרם בפועל על ידי המפר ואין מקום לפסיקת פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק כקבוע בחוק זכות יוצרים.