מדינות מצטיינות בחינוך: איך הן עשו את זה?
כולם יודעים שההישגים של תלמידי ישראל במבחני פיז"ה נמוכים מהממוצע במדינות המפותחות. אך מה משותף למדינות שמגיעות להישגים הטובים ביותר, ומה יכולה ישראל ללמוד מהן?
תוצאות מבחני פיז"ה, שמקיים ארגון ה-OECD מדי שנה, פורסמו לפני כשבוע וחצי ועוררו את גלי הביקורת הצפויים. ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה, בקריאה ובמדעים היו נמוכים מהממוצע במדינות החברות בארגון ולמרות שגם השנה נרשם שיפור בתוצאות, ישראל עדיין ממוקמת הרחק מאחורי רוב המדינות המשתתפות במבחן.
מבחני פיז"ה: תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD
מזכ"ל ה-OECD: אל תאמינו למה שאומרים על הצלחתכם
מבחני פיז"ה
תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה-OECD
שחר חי
כמו לפני שלוש שנים, גם עתה נמצאים תלמידי ישראל מאחורי צעירים ממדינות אחרות שנבחנו במחקר הבינלאומי. וגם הפעם נשמעות אותן הבטחות: "נרשם שיפור". פערים בין ערבים ליהודים ובין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה
כדי לענות על השאלות הללו, לא צריך לערוך מחקר מעמיק ומקיף. ארגון ה-OECD כבר עשה אותו עבורנו. בצמוד לתוצאות הדו"ח, פרסם היועץ המיוחד למזכ"ל הארגון, אנדריאס שלייכר, מסמך שמפרט את המאפיינים המשותפים למדינות שדורגו במקומות גבוהים במבחן או רשמו שיפור יוצא דופן בהישגיהן. אלה הם, אליבא דשלייכר, העקרונות להצלחה במבחני פיז"ה, והם לא תואמים בהכרח את התפישות המקובלות שלנו בנושא.
פחות מורים, יותר השקעה בכל מורה
ראשית, נמצא כי במדינות שהגיעו להישגים גבוהים במיוחד מעדיפים מקבלי ההחלטות התקציביות להשקיע כסף בשיפור איכות המורים מאשר בהגדלת מספר המורים. כלומר, נתח גדול מתקציב החינוך מושקע בהעלאת שכר המורים, בשיפור הכשרתם המקצועית ובשיפור תהליכי האיתור של מועמדים למקצוע. מנגד, מספר התלמידים למורה במדינות אלה אינו בהכרח קטן יותר מאשר במדינות עם הישגים נמוכים יותר.
שנית, נמצא כי במדינות שמקיימות מערכת חינוך מוצלחת, תכנית הלימודים שמכתיבה הממשלה המרכזית אינה קשיחה כמו בשאר המדינות. משרדי החינוך במדינות אלו מכתיבים קווים כלליים בלבד ומעניקים לכל בית ספר חופש רב בעיצוב התכנים ובעיקר בקביעת שיטות הלימוד שבהן יעבוד. לצד החופש הרב שניתן לבתי הספר, מקיימים משרדי החינוך במדינות הללו מבחנים תקופתיים שנועדו למדוד את הישגיהם של בתי הספר ולדרג אותם.
שאלון פיז"ה
האם אתה חכם מנער בן 15?
שחר חי
מה כולל המבחן של ה-OECD שפורסם היום? הארגון העלה לרשת את השאלות שלפיהן נמדדים תלמידים בעולם. אתם מוזמנים לבחון את עצמכם
מאפיין נוסף המשותף למדינות המצטיינות בחינוך הוא יחסי העבודה בין המורים למערכת הממשלתית שמעסיקה אותם. במדינות מצליחות, קיימים תמריצים רבים יותר להתקדמות בסולם הדרגות במערכת החינוך ולצבירת מיומנויות חדשות. התמריצים באים לידי ביטוי באופק שכר רחב יותר ובגמישות העסקה (למנהלים קל יותר לפטר מורים).
המאפיין האחרון שמונה שלייכר הוא האחידות וההמשכיות של המדיניות החינוכית במדינות הללו. מדינות שתלמידיהן מגיעים לתוצאות גבוהות במבחן הן מדינות שבהן ההשקעה בחינוך נפרסת באופן כמה שיותר שוויוני על פני חלקי הארץ ועל פני כל שכבות הגילאים. במדינות אלו גם נספרו פחות הכרזות על רפורמות כלל מערכתיות. כלומר, כאשר משיקים כבר רפורמה נרחבת במדינה כזו, מיישמים אותה לאורך מספר רב של שנים.
האם מערכת החינוך הישראלית אכן מפגרת אחר מערכות חינוך מצטיינות דווקא במאפיינים האלה? קשה לומר. השוואה בין ישראל למדינות החברות בארגון ה-OECD שהגיעו ל-15 המקומות הראשונים בכל שלושת המקצועות הנמדדים בשנת 2012, מעלה תמונה מורכבת.
השוואת שכר מורים: שכר שנתי בדולר אמריקאי לשנת 2011 (לפי כוח קנייה)
| מדינה | יסודי | חטיבת ביניים | תיכון | שנים עד להגעה לשכר מקסימלי |
| דרום קוריאה | שכר התחלתי: 27,581
שכר מקסימלי: 76,528 |
שכר התחלתי: 27,476 שכר מקסימלי: 76,423
|
שכר התחלתי: 27,476
שכר מקסימלי: 76,423
|
37 |
| יפן | שכר התחלתי: 26,031
שכר מקסימלי: 57,621
|
שכר התחלתי: 26031
שכר מקסימלי: 57621
|
שכר התחלתי: 26031
שכר מקסימלי: 59197 |
34 |
| פינלנד | שכר התחלתי: 30587
שכר מקסימלי: 40160 |
שכר התחלתי: 33,034
שכר מקסימלי: 43,372
|
שכר התחלתי: 34,008
שכר מקסימלי: 45,900
|
20 |
| פולין | שכר התחלתי: 10,362
שכר מקסימלי: 17,200
|
שכר התחלתי: 11663
שכר מקסימלי: 19600 |
שכר התחלתי: 13,181
שכר מקסימלי: 22,429
|
20 |
| הולנד | שכר התחלתי: 36,626
שכר מקסימלי: 53,974 |
שכר התחלתי: 38,941
שכר מקסימלי: 66,117
|
שכר התחלתי: 38941
שכר מקסימלי: 66117
|
15 |
| אסטוניה | שכר התחלתי: 11691
שכר מקסימלי: 16985
|
שכר התחלתי: 11691
שכר מקסימלי: 16985
|
שכר התחלתי: 11,691
שכר מקסימלי: 16,985
|
7 |
| קנדה | שכר התחלתי: 35,534
שכר מקסימלי: 56,349 |
שכר התחלתי: 35,534
שכר מקסימלי: 56,349
|
שכר התחלתי: 35,534
שכר מקסימלי: 56,569
|
11 |
| ממוצע OECD
|
שכר התחלתי: 28,854
שכר מקסימלי: 45,602
|
שכר התחלתי: 30,216
שכר מקסימלי: 48,177
|
שכר התחלתי: 31,348
שכר מקסימלי: 50,119
|
24 |
| ישראל | שכר התחלתי: 18,692
שכר מקסימלי: 38,377 |
שכר התחלתי: 18,692
שכר מקסימלי: 35,177
|
שכר התחלתי: 14,254
שכר מקסימלי: 31,973 |
36 |
מחד, שכר המורים בישראל אינו בהכרח נמוך יותר משכר המורים במדינות הללו. אמנם, ברוב המדינות השכר ההתחלתי והמקסימלי של מורה גבוה יותר, אך ישנן גם מדינות (כמו אסטוניה ופינלנד) שבהן מורים מרוויחים פחות. השוואה של היחס בין רמת השכר של מורים לרמת השכר של בעלי השכלה על-תיכונית העוסקים במקצועות אחרים, מחדדת עוד יותר את הרושם ששכר המורים בישראל אינו מקור הפער.
מכל המדינות המצטיינות ב-OECD, רק בקנדה ובדרום קוריאה מרוויחים מורים יותר מבעלי מקצועות אחרים ובכל שאר המדינות המצטיינות, הפער בין שכרם של מורים לשכרם של בעלי מקצועות אחרים גבוה יותר מאשר בישראל.
(צילום: ablestock)
כשבוחנים את אופק ההשתכרות של המורים במדינות המצטיינות התמונה גם כן, אינה חד משמעית. ברוב המדינות, הפער בין השכר ההתחלתי לשכר המקסימלי אינו גבוה מ-70% אך למורים לוקח פחות מ-20 שנה להגיע לשכר המקסימלי. מנגד, בישראל הפער בין השכר ההתחלתי לשכר המקסימלי גבוה מ-100% אך לוקח למורים 36 שנים בממוצע, להגיע לרמת השכר הגבוהה ביותר. מצב דומה לזה שבישראל מתקיים בדרום קוריאה וביפן.
תמונה חד משמעית יותר עולה מהשוואה בין מספר התלמידים למורה בישראל ובמדינות המצטיינות. על פי הנתונים, ישראל אינה סובלת ממחסור במורים ביחס לגודל האוכלוסייה ומספר התלמידים למורה בארץ נמוך מאשר בכל המדינות המצטיינות, למעט אסטוניה ופולין. ישראל גם אינה מפגרת מאחורי המדינות הללו בגודל ההשקעה בחינוך. נהפוך הוא. היקף ההשקעה הממשלתית בחינוך ציבורי כאחוז מהתוצר גבוה יותר בישראל מאשר בכל אחת מהמדינות שמציגות את התוצאות הטובות ביותר בחינוך. מספר שעות הלימוד בבתי הספר גם הוא גבוה יותר מאשר ברוב המדינות המצטיינות.
מערכות חינוך: השוואה בין ישראל למדינות המצטיינות ב-OECD
| מדינה | יחס בין שכר מורים לשכר של בעלי השכלה על-תיכונית במקצועות אחרים | מספר תלמידים למורה | שעות הוראה בשנה | השקעה בחינוך כאחוז בתוצר |
| ישראל | יסודי: 0.95
ביניים: 0.93 תיכון: 0.94 |
יסודי: 16
ביניים: 12 תיכון: 12 |
יסודי: 842
ביניים: 614 תיכון: 521 |
7.4% |
| קנדה | יסודי: 1.04
ביניים: 1.04 תיכון: 1.04 |
יסודי: -
ביניים: 15 תיכון: 15 |
יסודי: 799
ביניים: 743 תיכון: 747 |
6.6% |
| דרום קוריאה | יסודי: 1.34
ביניים: 1.34 תיכון: 1.34 |
יסודי: 20
ביניים: 17 תיכון: 17 |
יסודי: 812
ביניים: 621 תיכון: 609 |
7.6% |
| אסטוניה | יסודי: 0.64
ביניים: 0.64 תיכון: 0.64 |
יסודי: 13
ביניים: 12 תיכון: 12 |
יסודי: 619
ביניים: 619 תיכון: 568 |
6% |
| הולנד | יסודי: 0.7
ביניים: 0.84 תיכון: 0.84 |
יסודי: 16
ביניים: 17 תיכון: 17 |
יסודי: 930
ביניים: 750 תיכון: 750 |
6.3% |
| פינלנד | יסודי: 0.89
ביניים: 0.98 תיכון: 1.1 |
יסודי: 14
ביניים: 13 תיכון: 13 |
יסודי: 680
ביניים: 595 תיכון: 553 |
6.5% |
| ממוצע OECD
|
יסודי: 0.82
ביניים: 0.85 תיכון: 0.89 |
יסודי: 15
ביניים: 14 תיכון: 14 |
יסודי: 790
ביניים: 709 תיכון: 664 |
6.3% |
| פולין | יסודי: 0.76
ביניים: 0.77 תיכון: 0.75 |
יסודי: 11
ביניים: 11 תיכון: 11 |
יסודי: 618
ביניים: 547 תיכון: 544 |
5.8% |
| יפן | יסודי: -
ביניים: - תיכון: - |
יסודי: 18
ביניים: 13 תיכון: 13 |
יסודי: 731
ביניים: 602 תיכון: 510 |
5.1% |
אם כן, מדוע התוצאות של תלמידי ישראל נמוכות יותר? ההסבר טמון, ככל הנראה, מעבר להרי הנתונים, במערכות המורכבות שבהן משתנים בלתי מדידים משחקים תפקיד חשוב יותר מנתונים סטטיסטיים. שכרם של המורים בישראל אינו נמוך בהשוואה בינלאומית, אך שכר גבוה לבדו אינו מוביל לעלייה באיכות העובד.
שכרם הגבוה יחסית של מורים בישראל הוא מגמה שהחלה רק בשנים האחרונות, בעקבות החתימה על הסכמי "עוז לתמורה" ו"אופק חדש". יעבור עוד זמן ניכר לפני שהעלייה בשכר המורים תתורגם לשינוי בדימוי הציבורי של המורה ובאיכותם של הצעירים שיבחרו לעסוק במקצוע. לאחרונה, טוענים בממשלה כי ניתן לחוש כבר בשינוי, לפי העלייה בציון הפסיכומטרי הממוצע של בעלי תעודות הוראה.
בנוסף, איכות כוח האדם מושפעת גם מאיכות ההכשרה וההשמה של כוח האדם. במובן זה, יש משנה חשיבות ליכולת העתידית של הממשלה לערוך רפורמה במוסדות להכשרת מורים, המאופיינות בפערים גדולים. כמו כן, למערכת החינוך בישראל אין כיום מנגנון ראוי לתכנון, איתור והשמה של כוח אדם. איש אינו יודע לומר, למשל, אם חסרים לנו מורים טובים למתמטיקה יותר מאשר מורים טובים לאזרחות, או להיפך.
בתי הספר בישראל גם רחוקים מאוד מיישום מלא של חזון מערכת החינוך המבוזרת, וכמעט כל מערכת השעות נתונה להשפעה ישירה של תכניות משרד החינוך. במערכת מבוזרת, שבה בתי ספר חופשיים לעצב תכנים ולפתח שיטות לימוד בעצמם, שיטות שהתגלו כמוצלחות בתי ספר מסוימים מאומצות על ידי בתי ספר אחרים, שהישגיהם נמוכים יותר. כך בתי הספר משפרים אחד את השני בשיטה של ניסוי וטעייה, במקום שמשרד החינוך ינסה בכל פעם שיטה אחרת וינחיל אותה לכל בתי הספר.
פולין, למשל, הפכה בזכות רפורמה שהעניקה לבתי ספר יתר חופש בפיתוח שיטות לימוד למדינה היחידה במזרח אירופה שתלמידיה משתפרים במבחני פיז"ה מדי שנה מאז שנת 2000. במבחן האחרון, דורגה פולין במקום ה-13 במתמטיקה, במקום ה-9 בקריאה ובמקום ה-8 במדעים. מדובר, יש לציין, במדינה שרמת החיים בה נמוכה בכ-25% מאשר בישראל.
ההשקעה המוגברת של ממשלת ישראל בשכר המורים היא צעד בכיוון הנכון. אך יעברו עוד שנים עד שצעד זה יניב פירות. אם מקבלים את תוצאות מבחני ה-OECD כמדד להישגים, עלינו להאזין גם להמלצות הנלוות אליהן. את ההמלצות ניתן לסכם בשלוש נקודות פשוטות: העדיפו איכות על פני כמות, תנו לבתי הספר לפתח בעצמם את שיטות הלימוד ותנו לשינויים שביצעתם זמן לחלחל ולהשפיע.
כדי שהעלייה האחרונה בשכר המורים תתורגם לשיפור בהישגי התלמידים, יש לשמר את המגמה הזאת לאורך שנים רבות. במציאות הכלכלית ההפכפכה שבה אנו חיים זה אינו מובן מאליו. המבחן הראשון ניצב כבר בפני מקבלי ההחלטות, והוא תכניות הממשלה להקטין את תקציב המדינה בכמה מיליארדי שקלים החל משנת 2015. זאת, כאשר תכניות "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" עוד לא הגיעו להבשלה מלאה.
לפנייה לכתב/ת 
נבחנים בבגרות במתמטיקה, השנה
צילום: מוטי קמחי
מומלצים
