איילת קרבית

ח"כ איילת שקד מבקשת סליחה על ההתפרצות, אך לא מצליחה לעצור את הדמעות. הקול שלה רועד. היא שם, לבד, בחדר במלון בוושינגטון, במסגרת אירועי "פורום סבן", מזועזעת מהמתקפה שספגה בעקבות התנגדות סיעתה, הבית היהודי, להצעת החוק של ח"כ עדי קול שיעניק חצי נקודת זיכוי במס הכנסה לזוגות של גברים הומואים שהם הורים לילדים.

כשחזרה מוושינגטון נפגשנו בדירה שלה בצפון תל־אביב. זה הבית שבו גדלה. היא ובעלה, טייס קרב, מתכננים לעשות בקיץ שיפוץ יסודי, ובינתיים הדירה נראית כמו דירת סטודנטים משודרגת: מטבח קטן עם שולחן אוכל ועליו מפה רקומה מבד אדום. ספרייה גדולה על קיר הסלון וטלוויזיה ישנה נושנה. מדרגות שחורות מובילות לקומה העליונה, שמאז שנולדו הילדים אינה בשימוש ("העברנו את חדר השינה לקומה התחתונה. אי־אפשר להשאיר את הילדים לבד למטה", מסביר בעלה).

נאבקת גם לצד דב חנין כשהמטרה משותפת(צילום: טל שחר)

מהחלון הגדול בסלון רואים את מגדלי אקירוב ומגדלי יו. בשנים הקרובות יצוץ להם מול העיניים מגדל נוסף שמתכנן יצחק תשובה להקים בגבעת עמל שבשיכון בבלי. התושבים ביקשו שתסייע להם למנוע את הריסת בתיהם, לאחר שלא הגיעו להסכם עם הטייקון. את המאבק היא מנהלת יחד עם חברי הכנסת דב חנין מחד"ש ומירי רגב מהליכוד. "רק הפוליטיקה יכולה להביא למיטה אחת הרכב כזה – אני וחנין", היא אומרת. "אבל המטרה זהה – לסייע לתושבים".

היא היתה מאושרת אילו היו מניחים לה מנושא ההומואים והלסביות, שהעלה אותה השבוע לכותרות. אין לה שום עניין להתערב במה שעושים אנשים ב־ד' אמותיהם. היא מעדיפה לדבר על נושאים מדיניים, ובעיקר על מתווה גיוס החרדים שהיא מובילה כיושבת ראש הוועדה לשוויון בנטל.

"יתגייסו וישתחררו כחרדים"

ביום רביעי הקרוב מתכננת שקד להעלות להצבעה בוועדה את החוק החדש שאמור להחליף את חוק טל ולהביא לגיוס מקיף של תלמידי ישיבות חרדיים. שמונה חברים מונה הוועדה בראשותה: עפר שלח (יש עתיד), אריאל אטיאס (ש"ס), מאיר פרוש (יהדות התורה), אלעזר שטרן (התנועה), עמר בר לב (העבודה), דוד רותם (ישראל ביתנו), צחי הנגבי (הליכוד) ושקד עצמה; אישה יחידה בין חבורה של גברים ובהם אלוף במילואים (שטרן) ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר (בר לב). ברוב הישיבות השתתף גם משה גפני מיהדות התורה כמשקיף. לדבריה, בשום רגע לא התייחסו אליה חברי הוועדה בצורה סקסיסטית או ביטלו את דעתה.

בחמשת החודשים האחרונים ערכה הוועדה 25 ישיבות. "נושא גיוס חרדים הוא בעיניי משימה לאומית עליונה", מצהירה שקד. "אני מקווה שעד אמצע השבוע הבא נסגור את כל הפרטים. גם בג"ץ – שדרש שיחוקקו חוק חדש במקום חוק טל – מבין שאנחנו עושים עבודה רצינית ומעמיקה. הבהרנו שהוועדה תסיים את עבודתה ותצביע על הצעת החוק כבר השבוע. משם זה יעבור להצבעה בכנסת. הצלחתי גם לסגור עם משרדי האוצר והביטחון את התקציב לגיוס חרדים. אחרי הכל, הם עולים יותר מחיילים רגילים, גם כי יש להם ילדים".

בכמה כסף מדובר?

"הבטחתי לא לגלות".

צה"ל רוצה בכלל לגייס את החרדים, שמגיעים בגיל מבוגר יותר ועם אישה וילדים?

"אין הרבה ברירה. בשנת 2027, 30 אחוז ממחזור הגיוס יהיו חרדים. יש לנו קצת יותר מעשר שנים לשלב אותם בצורה טובה".

וזו בדיוק מטרת החוק החדש, שאמור להפוך לסעיף בחוק שירות ביטחון. "על פי המתווה המוצע", מסבירה ח"כ שקד, "יוטלו על החרדים יעדי גיוס לשירות צבאי ושירות אזרחי. הם יהיו חייבים לעמוד ביעדים גם כדי לקבל את המשך התמיכה בישיבות. הבטחנו להם שהצבא יגייס אותם כך שהם ייכנסו כחרדים לצבא – וגם ייצאו ממנו חרדים.

"כל מי שמעל גיל 22 ביום חקיקת החוק, יכול לקבל פטור", מפרטת שקד. "מדובר ב־28 אלף תלמידי ישיבה שהשנה ימלאו להם 22 והם יוכלו לצאת לשוק העבודה. זו המטרה".

ומה יקרה אם הם יקבלו פטור ולא יילכו לעבוד, אלא ימשיכו ללמוד ולקבל קצבת מחייה כאברכים על חשבוננו?

"זו תהיה תקלה חמורה. אנחנו מקווים שהם לא יישארו בישיבות, אלא ישתלבו בשוק העבודה. משרד הכלכלה גם מכין מסלולי הכשרה מיוחדים עבורם".

ומי יגויס?

"כל אלה שעד חקיקת החוק לא מלאו להם 22 – ומדובר בכ־7,500 צעירים בשנה – אמורים לעמוד ביעדי הגיוס. בשנה הראשונה, מרגע קבלת החוק ועד יולי 2014, יגויסו 3,200 חרדים – מתוכם 2,000 לצה"ל ועוד 1,200 לשירות אזרחי. כל הנותרים יוכלו להמשיך ללמוד בישיבות כתלמידי חכמים, כי גם בעינינו לימוד התורה הוא ערך. כך קבעה מדינת ישראל, לא רק אני".

על פי ההצעה, יעדי הגיוס יגדלו משנה לשנה. "מיולי 2014 עד יולי 2015 יגויסו 3,800 חרדים, מתוכם 2,300 לצה"ל ו־1,500 לשירות אזרחי", אומרת שקד. "ב־2017 יעלה יעד הגיוס ל־5,200 איש, מתוכם 3,000 לצה"ל ו־2,200 לשירות אזרחי. אגב, יש שירות אזרחי רגיל ויש שירות אזרחי־ביטחוני במשטרה ובשב"ס. מבחינתנו יש העדפה למסלול השני. "הצבא יקבע את מי הוא רוצה לגייס, לשירות שיימשך שנתיים, וכל האחרים יעשו שירות אזרחי. אם יעמדו ביעדי הגיוס, בשנת 2018 יהיו עשרת־אלפים חיילים חרדים. זו גם תהיה מסה קריטית בתוך הצבא, שעשויה לשנות את פניו, וגם מסה משמעותית בתוך הציבור החרדי".

החוק ייושם בשני שלבים. "עד שנת 2017 הגיוס יהיה וולונטרי, תוך שאיפה לעמוד ביעדים שנקבעו", מסבירה ח"כ שקד. "נציגים של צה"ל יעברו בריכוזים חרדיים ויציעו לצעירים להתגייס. הישיבות יתוגמלו תקציבית בהתאם לאחוזי הגיוס. ישיבה עם אחוזי גיוס גבוהים תקבל יותר מישיבה עם אחוזי גיוס נמוכים".

עיקר המחלוקת בוועדה היא סביב השלב השני של יישום החוק, החל משנת 2017. סיעת יש עתיד תומכת במתווה של ועדת פרי, הקובע שאם במשך שנה אחת לא יעמדו ביעדי הגיוס, יחול מיד חוק גיוס חובה על כל החברה החרדית (למעט 1,800 "עילויים" שיקבלו פטור מלא). במקרה כזה יוטלו סנקציות פליליות על מי שלא יתגייס, כולל עונש מאסר.

חלופה אחרת, שבה תומכת ח"כ שקד, קובעת שאם החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס, יוטלו החל מ־2017 סנקציות כלכליות על מי שלא התיייצב לשירות, ובמקביל יושת קיצוץ תקציבי על הישיבות שתלמידיהן השתמטו. רק אם במשך שלוש שנים ברציפות לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס, יופעל חוק גיוס חובה בדומה למתווה של ועדת פרי.

"אני מבינה את החרדים, שאומרים שהמשמעות של סנקציות פליליות היא שכל תלמיד ישיבה שיבחר ללמוד תורה הוא פושע", מסבירה שקד. "לכן אני אומרת: בואו נפגע להם בכיס. נפסיק לסבסד אותם. אי־גיוס ילווה בסנקציות כלכליות קשות – ביטול פטור מארנונה והטבה בדיור למשתכן או הפחתת קצבת אברך. בכל מקרה אעלה שתי הצעות להצבעה והרוב יחליט.

"החרדים אמרו לנו שאם נפעל בשקט ולא נעשה רעש, ושאם לא יכריחו אף אחד ולא יזרקו אנשים לכלא, הם יעמדו במכסת גיוס החרדים שהחוק קובע, ואם נכריח ונלך בכוח – נקבל מלחמה. אני מאמינה להם", אומרת שקד. צריך להיות חכם ולא רק צודק".

סוגיה נוספת שבה עוסק החוק החדש הוא תלמידי ההסדר. "מחזור גיוס בציונות הדתית זהה למחזור תלמידי הישיבות. 7,500 בכל שנה. מתוכם תיקבע מכסה שנתית של 950 תלמידי הסדר, שעושים שירות מקוצר, אבל ממשיכים לעשות מילואים ככל שנדרשים. כל השאר יתגייסו לשירות רגיל. משך השירות של תלמידי ההסדר יעלה מ־16 ל־17 חודשים".

איך תבטיחי שמספרם של תלמידי ההסדר לא יגדל לממדים מפלצתיים כמו במקרה של החרדים, שהחל עם 400 עילויים לאחר הקמת המדינה והפך לעשרות־אלפים?

"אני לא חוששת, כי השרות הצבאי עבור הציבור הדתי-לאומי הוא ערך. כולם מתגייסים והם משרתים בכל היחידות ובהכי קרביות. אבל יש צדק בדברייך, ואם יהיה צורך נגביל גם שם את המכסות. ולגבי תוספת חודש שירות – זה בהחלט מיותר. ההחלטה על התוספת היא פועל יוצא של ההסכמים הקואליציוניים, והעתקנו זה כלשונו מהמלצות ועדת פרי שבראשה עמד השר יעקב פרי מ'יש עתיד'".

החוק מדבר גם על הארכת משך השירות לנשים מ־24 חודשים ל-28 חודשים. את בעד?

"אני לא תומכת בזה, אבל זו דרישה של הצבא, כנגד קיצור משך השירות לבנים מ־36 חודשים ל־32 חודשים. הצבא רוצה שיפצו אותו על אובדן ארבעה חודשי שירות של חיילים. ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל רחל טבת־ויזל, טוענות שחייבים להאריך את השירות כדי לפתוח בפני חיילות עוד תפקידים, שכיום סגורים בפניהן בגלל קוצר השירות".

כיום רק 58 אחוז מהבנות משרתות. אין חשש שאם יאריכו את השירות, יתגייסו עוד פחות?

"יש חשש ויש דילמה. באינטואיציה אני חושבת שלא צריך להאריך את השירות. השאלה אם באמת זה יביא לשילוב נשים במקצועות נוספים. אחרי הכל, אין כמעט נשים מעל דרגת אלוף־משנה, וכל השדרה הקרבית היא גברית".

מתי החוק ייכנס לתוקף?

"ביום שני תקיים הוועדה דיון נוסף לבקשת דוד רותם מישראל ביתנו, שרוצה לדון בגיוס ערבים. כבר אמרתי לו שזה עניין ענק, ושקודם נפתור את בעיית החרדים, ואז נעבור לערבים. לאחר מכן נעביר את טיוטת הצעת החוק ליועצים המשפטיים של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיביעו את עמדתם האם ניתן להגן על החוק בבג"ץ, וביום רביעי יתחילו ההצבעות בוועדה. לאחר מכן זה יעלה להצבעה בכנסת. בכל מקרה, על פי החלטת יו"ר הקואליציה זה יובא כהצעת חוק ממשלתית ויעלה לדיון יחד עם חוק המשילות (המקשה על הפלת ממשלה מכהנת – נ"ד) ועם חוק משאל עם, כדי להבטיח משמעת קואליציונית על שלושת החוקים. זה אמור לקרות ברגע שישלימו את הדיונים על חוק המשילות וחוק משאל עם בוועדות שבהן דנים בהם".

מדעי המחשב? "סיוט"

איילת שקד, בת 37, נולדה וגדלה בצפון תל־אביב לאמא שהצביעה למפא"י ואבא ליכודניק. בגיל 8, כך העידה על עצמה, התאהבה נואשות ביצחק שמיר וסלדה משמעון פרס. היא בוגרת תיכון עירוני ד' בהצטיינות יתרה ועם ציון 100 במתמטיקה. בתום השירות הצבאי כמש"קית חינוך בגולני הלכה ללמוד הנדסת חשמל ומדעי המחשב. "סיוט. זה היה סיוט", היא נזכרת.

לזוג שקד שני ילדים, אורי בן ה־ 8ושירה בת ה־5. שקד מקפידה להגיע הביתה פעמיים־שלוש בשבוע בשעה שש בערב. "בעלי קרא שחשוב מאוד שנאכל ארוחת ערב משפחתית ביחד".

את מבשלת?

"ביצה וסלט וגם פסטה, אין בעיה. דברים אחרים אני מכינה מצוין ממתכונים", היא אומרת בצחוק רחב, שמאיר את עיניה הכחולות־ירוקות.

כשהייתה בת 24 נפטרה אמה אראלה מסרטן. "אני מתגעגעת אליה", אומרת שקד. כואב לה שאמה לא זכתה לראות אותה מתחתנת ומביאה לה נכדים.

מאז שעמדה על דעתה תמכה בליכוד, אך לאחר שעבדה בלשכת נתניהו כיו"ר אופוזיציה, יחד עם נפתלי בנט כראש הלשכה, נחסמה בפניהם הדרך להצטרף לרשימת הליכוד לכנסת. היא לא מוכנה לפרט, אך נתנה בעבר להבין שמעורבותה של שרה נתניהו הרחיקה אותה ואת בנט מהליכוד. הם השתלטו על המפד"ל, שהיה לבית היהודי, קיבלו 12 מנדטים בבחירות, והתייצבו לצד לפיד במשא ומתן הקואליציוני. לאחרונה נסדקה הברית בין האחים, לאחר שלפיד רמז כי אם לא תהיה התקדמות במשא ומתן המדיני, יש מקום לשינויים בהרכב הקואליציה.

אז מה, אתם בחוץ והעבודה נכנסת?

"ראש הממשלה הוא זה שמרכיב קואליציה ולא אמירה כזו או אחרת של לפיד".

והיחסים בין בנט ולפיד?

"הם עדיין מאוד מתואמים, והשבוע גם קיימו פגישה קצרה. תראי, מראש אמרנו שאין הסכמה על הכל. לדעתי, יש הסכמות על 70 אחוז מהדברים וזה ממש לא מעט. על השאר אפשר להתווכח. אנחנו בקואליציה כל עוד אין ויתורים ונסיגות. יש שיחות, אבל המו"מ המדיני כרגע לא הולך לשום מקום, ולא בגללנו".

שוב הפלסטינים אשמים?

"הייתי בפורום סבן בוושינגטון. בשולי הדיונים ראיתי שם את סעיב עריקאת. בוז'י הרצוג עשה בינינו הכרה. שאלתי אותו האם המו"מ הוא רק על יהודה ושומרון, שהרי בעזה שולט החמאס. הוא ענה שדנים על הכל. 'ומה תעשו בעזה?', שאלתי אותו, ותשובתו הייתה שהם יעשו בחירות ומי שינצח ינצח".

הוא הסכים בכלל לדבר איתך? הרי העמדות שלכם הם סדין אדום עבורם.

"לדעתי הוא בכלל לא ידע מי אני".

את מאמינה לנתניהו שאומר שהוא בעד שתי מדינות לשני עמים?

"הוא אומר ואני מאמינה לו. אני רק חושבת שהמצב אינו מאפשר. ונניח שאבו־מאזן יעשה בחירות, דבר שהוא דוחה כבר שנתיים, ואם החמאס יזכה, מה אז?"

את קרי שלחת הביתה, ובכל זאת הוא חוזר והמתווה שלו עשוי להיות מיושם, ומה אז?

"אני לא מאמינה שהמציאות תאפשר את המתווה שלו. פגשתי אותו בוושינגטון. הוא מלא התלהבות ותשוקה לנושא וזה מרשים. לדעתי, בלעדיו לא היה מו"מ. אבל קרי הוא רק אורח כאן. רק מתווך. אנחנו חיים כאן. אמרתי שם שלא יתכן להעביר את הביטחון שלנו למיקור חוץ. בכלל, בפורום סבן כולם היו כל כך אופטימיים והיה לי חבל לקלקל את החגיגה".

בשבוע הבא, לצד ההצבעות על חוק הגיוס, תעלה שקד את חוק העמותות, שצפוי גם הוא לעורר מהומה. על פי הצעת החוק, עמותה שמסיתה נגד חיילי צה"ל, מטיפה לגזענות או לא מכירה בישראל כמדינה דמוקרטית, לא תוכל לקבל תרומות ממדינות זרות. הצעת החוק באה בעקבות התמיכה של הקרן החדשה לישראל בארגונים הפועלים בזירה הציבורית והמשפטית נגד צה"ל וחייליו.

שקד משוכנעת שארגוני שמאל עומדים גם מאחורי "ישראל חופשית", אותו גוף שפרסם השבוע סטטוס בפייסבוק המייחס לה את האמירה "הורים גאים אינם ראויים לתמיכת המדינה".

"מעולם לא אמרתי כזה דבר", אומרת שקד. "מסיתים נגדי באמירות שקריות. חבל שעדי קול, שיודעת את האמת, לא עצרה את ההסתה. זה דבר מחליא". בארגון "ישראל חופשית" הודו השבוע כי הפוסט מעורר הסערה לא היה ציטוט של שקד אלא רק פרשנות שלהם להתנגדות של שקד ושל סיעתה למתן חצי נקודת זכות במס לאבות הומואים.

למה בעצם התנגדת להצעת החוק של ח"כ עדי קול?

"חוק זה לא כותרת בעיתון. לכל חוק יש השפעה על הפסיקה ועל אורחות חיים ובוודאי לחוק הזה, שבדלת האחורית רצה לכפות הכרה בנישואים של בני זוג מאותו מין. החוק שהעניק חצי נקודת זיכוי לאישה עובדת נועד לעודד נשים לצאת לעבודה. אגב, אם יש זוג לסביות שעובדות, כל אחת מקבלת חצי נקודת זיכוי. השאלה האם החוק נועד לעודד נשים לצאת יציאה לעבודה, או שהוא נועד לתת הטבה להורה עובד – גבר או אישה.

"לבית היהודי אין בעיה לתת זכויות לזוגות הומואים. הצענו שלוש חלופות הכי שיוויוניות. האחת, שכל הורה, גבר או אישה, יקבל 1/4 נקודת זיכוי. האוצר מתנגד, כיוון שרוב הגברים מרוויחים יותר וזה יעלה לאוצר הרבה כסף. השנייה, לתת נקודת זיכוי להורה עובד וכך כל אחד מהם יקבל נקודה ושיהיו בריאים וירוויחו. וההצעה השלישית – לעשות תיקון להצעת החוק בלי ההכרה בזוג חד־מיני. מה שעדי קול ניסתה לעשות למעשה זה להכיר בנישואים של זוג הומואים. אם רוצים לעשות את זה, זה מצריך חשיבה, הסכמות, דיאלוג, ולא שינוי הסטטוס קוו במחטף.

איך הטבת מס משנה סטטוס קוו?

"מאחר ומדובר בחקיקה ראשית, ומאחר ויש לנו בית משפט מאוד אקטיביסטי, הרי שברגע שיכירו בזכות שלהם לנקודת זיכוי כזוג הורים הומואים, בית המשפט מיד ירחיב את זה לזוגיות ולהכרה בנישואים של בני אותו מין. אין בעיה. אם זה מה שרוצים, שיביאו לדיון בקואליציה ולא בשינוי פקודת מס הכנסה".

אז למה התנפלו עליך?

"אני יו"ר הסיעה, וככזו שלחתי את תגובתנו לראש הממשלה וליו"ר הקואליציה, שמיד אמר שאנחנו צודקים ושהחוק לא יעבור עד שלא תהיה הידברות. בינתיים דוחים את ההצעות שלנו ולא עוצרים את ההסתה המטורפת נגדי".

וכשהיא מדברת על הסתה מטורפת, היא מתכוונת לסטטוסים בפייסבוק כמו "גבלס היה גאה בך", או "את מחלה נוראה שצריך לרפא". אחד הגולשים כתב לה בפייסבוק: "במלחמת העולם השנייה רצחו הנאצים 15 אלף הומוסקסואליים בשל נטייתם המינית. היום הוצבה בגן מאיר אנדרטה לזכרם. אני מזמין אותך לבקר. אני לא אומר שאת נאצית, אבל בואי נגיד שאם היינו עכשיו בגרמניה בשנת 1939, לא נראה לי שהיית הראשונה לצאת נגד המהלך".

והיא מתכוונת גם למסרים שהציפו בשבוע האחרון את הטלפון שלה. "אמן יהיה לך ילד הומו, ושתישרפי בגיהנום", כתב לה מישהו. "איחלו לי שהילד שלי יתאבד. עברו עלי ימים קשים. הסיתו נגדי. איימו על חיי ועל חיי ילדי. אבל הם לא יפחידו אותי, למרות שהסתה יכולה להפוך מלים למעשים. היום אני גם משוכנעת שהכל מתוזמר וממומן, כי מתחילים לארגן הפגנות נגדי. וההזוי ביותר הוא שמעולם לא אמרתי מילה רעה על הקהילה הלהט"בית".

הגשת תלונה במשטרה?

"לא. אין לי עניין בהסלמה. אני כן שוקלת להגיש תביעת דיבה נגד ארגון 'ישראל חופשית', אלו שהכפישו אותי וכתבו שאני אמרתי שילדים של הומואים אינם שווים לילדים של סטרייטים".

תהיה לך בעיה אם הבן שלך יודיע לך שהוא אוהב גברים?

"הנטיות של כל אדם הן עניינו הפרטי. העיקר שיהיה מאושר ושמח בחלקו. כל אדם הוא אדם באשר הוא אדם".