משפחת פשע: התינוק יאומץ ללא ידיעת האב
היריון לא מתוכנן של רווקה מוסלמית, בת למשפחת עבריינים מוכרת, הסתיים במסירת התינוק לבית יתומים. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע שאיתור האב עלול לסכן את חיי האם והתינוק והכריז עליו בר אימוץ
אישה רווקה הרתה לגבר שאת פרטיו סירבה לגלות. בהיותה מוסלמית ובת למשפחת עבריינים מוכרת, היא שמרה את דבר ההיריון בסוד. מיד לאחר הלידה היא נתנה את הסכמתה למסירתו לאימוץ.
בעקבות כך פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה להכריז על התינוק בר אימוץ מבלי שלאב האלמוני תהיה הזדמנות להגיב - כפי שמורה החוק במקרים שבהם לא ניתן לאתר את האב והמשך החיפושים אחריו עלול לסכן את חיי הקטין והאם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נתפסתי עם מריחואנה. מה יהיה? עו"ד מסביר
- פרס לבעל בוגד: 70% מההון שצברו בני הזוג
- תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת
- קובי פרץ, הקמפיין והחומוס: תביעה שנדחתה
בבקשתו ציין היועמ"ש שאין בידו להשיג את שמו ואת מספר תעודת הזהות של האב, ולפיכך זיהויו כמעט בלתי אפשרי. הוא הוסיף שהאם אמנם השאירה בבית היתומים שאליו הועבר התינוק מעטפה עם פרטיו של האב, אולם אלו נועדו לשימוש אך ורק לצרכיו הרפואיים, ועל פי חוק אסור לעשות בהם כל שימוש אחר.
עובדת סוציאלית שמונתה על פי חוק האימוץ הוסיפה שבנסיבות המקרה עלול המשך החיפושים - קל וחומר איתורו של האב - להוות סיכון רב עבורו, בשל היותה של האם חלק ממשפחה עבריינית, ויותר מכך, סכנת חיים לאם ולרך הנולד. לבקשת היועץ המשפטי לממשלה מונה עו"ד דעאס ויסאם כאפוטרופוס לקטין והוסיף שלעמדתו יש חשיבות בקבלת עמדת האב ולכן יש להוסיף ולעשות מאמצים לאיתורו.
טובת הקטין או האינטרס של האב
סגן נשיא בית המשפט, השופט אסף זגורי, כתב שעל פי חוק ניתן להכריז על קטין בר אימוץ גם ללא ידיעת אביו. הוא הוסיף שהדברים מקבלים משנה תוקף כשהאם מסרבת למסור את פרטי האב.
הכרזת קטין כבר אימוץ, שמשמעותה ניתוק הקשר המשפטי בינו לבין הוריו הביולוגיים, טומנת בחובה כמה אינטרסים מתנגשים, אך מעליהם עומדת טובתו של התינוק. כל יתר הזכויות והאינטרסים - זכותו של האב לדעת מיהם ילדיו ואחרים - נסוגים בפניה.
השופט זגורי פסק שבמקרה זה, שבו איתור האב עלול לסכן את חיי האם והתינוק בן השמונה חודשים, הנזק עולה על התועלת שבניסיונות לחיפוש. משכך הוא קיבל את הבקשה והתינוק הוכרז בר אימוץ.
הכרזה זו היא השלב הראשון בהליך האימוץ. היא מבטלת את זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם של ההורים הביולוגים כלפי הקטין ומעבירה אותם לפקיד הסעד. השלב השני של ההליך הוא מתן צו האימוץ עצמו, שיוצר את הזיקה המשפטית בין הקטין לבין הוריו המאמצים.
בפסק הדין שלפנינו נתן בית המשפט משנה תוקף לטובתו וזכותו לחיים של התינוק. הוא אפשר לו לעזוב בהקדם את בית היתומים שבו הוא שוהה מאז היוולדו, ואשר כל יום נוסף של שהות בו גורם לו נזק, ולעבור לבית משפחה מאמצת - דבר שהוא חיוני ביותר עבור בריאותו הנפשית כיום ובעתיד.
- לקריאת ההחלטה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד רמי קסל
עוסק בתחום דיני המשפחה
מומלצים