עשינו עסק? תעידו נגד המנהל ותקבלו פיצויים

פרשת זיוף במעבדת קרקע בי-ם הובילה לפיטורי כמה עובדים, כולל המנהל שלהם. כשהמנהל החליט לתבוע, הוצעה למפוטרים עסקה משתלמת. בית המשפט: "החברה קנתה את עדותם, לעדות שכזו אין לתת משקל"

עו"ד רונית טלפורסם: 23.12.13 , 19:18

בעקבות מידע על זיוף בדיקות קרקע בידי עובדי סניף ירושלים של מעבדת "סיסטם" (מעבדה מוסמכת בתחום הבניה), פוטרו כמה עובדים שהודו במעשים. מנכ"ל החברה לא הסתפק בכך, ופיטר גם את מנהל הסניף, שלטענתו היה מעורב במחדלים, ואף שלל ממנו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בעקבות זאת תבע המנהל את תשלום רכיבים אלה, כמו גם פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין, ללא שימוע ותוך שלילת זכויות נוספות שמגיעות לו מתוקף עבודתו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באמצעות עו"ד שלמה בכור טען התובע שהוא לא היה מעורב בפרשה ולא ידע על המעשים החמורים. לדבריו, בעוד זכויותיו נשללו כליל, הושבו המפוטרים האחרים לעבודה או קיבלו פיצויי פיטורים רק משום שהסכימו להעיד נגדו.

הנתבעת, באמצעות עו"ד אלישבע אהרוני בר, טענה מנגד שכישלונו של התובע בפיקוח על עובדיו, ועובדת היותו מודע למחדלים, הם שהובילו לפיטוריו ומצדיקים את שלילת זכויותיו. לדבריה, בהיותה כפופה לרשות הלאומית להסמכת מעבדות, היא לא יכולה להרשות לעצמה להעסיק עובדים המטילים צל על אמינותה. עוד טענה כי בטרם פוטר התובע נערך לו שימוע בשלוש הזדמנויות שונות.

החברה נמנעה מלהציג הוכחות למעורבות המנהל בשחיתות(צילום: Shutterstock)

קניתם את העדות

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, קבעה שהנתבעת לא הוכיחה כל הצדקה לשלילת זכותו של התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. היא ציינה כי אף שהנתבעת טענה כי יש בידיה קלטות ומסמכים המעידים על מעורבותו בפרשת הזיופים, היא נמנעה מלהציג אותן מסיבה לא ברורה.

על פי השופטת, הנתבעת אמנם הייתה רשאית לפטר את התובע, אשר כמנהל מוטלת עליו האחריות לדאוג לכך שעובדיו יבצעו את עבודתם נאמנה, אבל עם זאת, היא לא הייתה רשאית לשלול ממנו את הזכויות שלהן היה זכאי עם פיטוריו.

הנשיאה גם העירה לנתבעת על ההתנהלות שבמסגרתה "קנתה" עדויות מעובדים שפיטרה תמורת תשלום פיצויים או השבתם לעבודה: "לא זו בלבד שמדובר בעובדים הנתונים עדיין למרותה של הנתבעת... אלא שהנתבעת אף קנתה את עדותם תוך מתן תמורה משמעותית ביותר... לעדות שכזו אין לתת משקל כלשהו, שהרי ניתנה ממניעים פסולים ביותר, ולא ברור כי האמת היא אכן נר לרגלי נותניה".

השופטת ציינה שפיטורי התובע הינם עונש מספיק חמור, ולא ייתכן שיוטל עליו עונש חמור פי כמה מזה שקיבלו העובדים שאכן סרחו. בשל כך, חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובע גם פיצוי בגין הלנת פיצויי הפיטורים.

עוד נפסק שלתובע לא נערך שימוע ראוי, שכן במועד השיחה עמו מכתב הפיטורים כבר היה מוכן, והנתבעת כבר גמלה בלבה לפטרו ויהי מה. משכך נפסק כי התובע זכאי בין היתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה שתי משכורות, לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת בסכום של 91,790 שקל. הנתבעת חויבה גם בהוצאות משפט של 7,000 שקל.

פסק הדין מאוזן ומידתי מפני שמצד אחד עמד בית הדין על החובה והאחריות של מנהל מתוקף תפקידו, אך מצד שני קבע שאין מקום לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים. במקרה שלפנינו הייתה חשיבות גדולה מאוד לבצע את השימוע כהלכתו, מאחר שהתובע הואשם במעשים פליליים וניהול כושל. האשמות חמורות אלה מצדיקות לתת לו אפשרות לשטוח את טענותיו ומחייבת שמעשה הפיטורים יישקל בכובד ראש.