טוב, ביי: הסכימה להתגרש ונעלמה ל-9 שנים

ב-2004 חתמו בני זוג על הסכם שמתיר את נישואיהם ומעביר את הזכויות בדירה לבעל. מיד לאחר מכן היא נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. ביהמ"ש הסכים לאשר את הגירושין, אבל לא את העברת הדירה. מה הוחלט בערעור?

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקיפורסם: 24.12.13 , 08:50

בני זוג חתמו ב-2004 על הסכם גירושים שבו נקבע כי זכויות האישה בדירת המגורים יעברו לבעל, אשר ישלם את המשכנתה ויכסה הלוואה שנטלה גרושתו. אלא שכמה חודשים לאחר מכן עזבה האישה את הארץ ומאז נעלמו עקבותיה. לאחר שכשלו ניסיונותיו לאתר אותה הביא הבעל את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה בגפו. בית המשפט התיר את הנישואים אף שהאישה אינה נוכחת, אבל סירב לאשר את ההסכם בפן הרכושי, והפנה את האיש להגיש נגדה תביעה חוזית רגילה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

משמעות פסק הדין הייתה שהבעל לא יוכל לרשום את הדירה על שמו אף שהוא משלם את המשכנתה. משכך הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה וטען באמצעות עו"ד מארק רוזן שעורכת הדין שליוותה את המו"מ לגיבוש ההסכם העידה ואישרה שגרושתו חתמה על ההסכם מרצונה החופשי. לכן, ועל רקע העובדה שהאישה נעלמה, ניתן לאשר את ההסכם גם בהיעדרה.

גירושין במעמד צד אחד(צילום: shutterstock)

הערעור התקבל על דעתם של השופטים יעל וילנר וסארי ג'יוסי, ובניגוד לעמדת השופטת שושנה שטמר. השופטת וילנר קבעה שניתן לאשר הסכם גירושין בהיעדר צד בהתקיים כמה תנאים: ראשית, יש להוכיח את נבצרותו של בעל הדין ואת חוסר יכולתו להגיע. התנאי השני הוא קיומם של טעמים מיוחדים. "המצב המיוחד שאליו נקלע המערער על לא עוול בכפו, וחוסר היכולת שלו לממש את זכויותיו על פי הסכם הגירושין... מהווה טעם מיוחד", כתבה השופטת.

בהתקיים תנאים אלה ניתן לאשר את ההסכם בהסתמך על עדות עורכת הדין. בנוסף, קבעה השופטת כי העובדה שלאורך שנות היעדרותה לא דרשה הגרושה דבר מהמערער, גם היא מעידה על רצונה לקיים את ההסכם.

פתרון יצירתי וצודק

השופט ג'יוסי הגיע לאותה מסקנה, אלא שלעמדתו אישור ההסכם מתבקש נוכח התנהלות בית המשפט לענייני משפחה. לטעמו, מאחר שהסכם הגירושין מהווה מקשה אחת - לא היה זה צודק להתיר את הנישואים ומנגד לסרב לאישור החלק הממוני.

לעומת זאת, סברה השופטת שטמר שהיעלמות האישה לא נחשבת נבצרות, ולכן לא ניתן לאשר את ההסכם. גם היא, כמו בית המשפט למשפחה, סברה שעל המערער להגיש תביעה חוזית. אלא שעמדתה לא התקבלה וההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין.

ייעודו של בית המשפט לענייני משפחה הוא לפתור סכסוכים באופן הצודק ביותר, גם אם התביעות אינן עונות לדרישות הדקדקניות של החוק. בכך הוא נבדל מבתי המשפט האזרחיים הרגילים. במקרה זה פנה אדם לבית המשפט לאחר שנקלע, שלא באשמתו, לסיטואציה בלתי אפשרית, שעל פיה הוא אינו יכול להעביר לבעלותו דירה שאת תמורתה שילם כל השנים.

פסק הדין המתקן של המחוזי העלה שתי דרכים יצירתיות שבאמצעותן ניתן להביא לאישור ההסכם גם ללא נוכחות האישה. בכך ניתן פתרון אמיתי למצוקתו של המערער, תוך שמירה על איזון ראוי בין דרישות החוק לבין הגנה על זכויות הצדדים.