הימים היחפים של בנימינה

בוקר יום ראשון ליד התחנה. הרכבת לבנימינה עצרה, ומעולם מכני, מהיר ולחוץ של העיר נכנסתי אל "הימים היחפים של בנימינה", אלו שכתב עליהם אהוד מנור ז"ל.

מיד עם עזיבת הרכבת הרגשתי שבנימינה באמת מאפשרת לי להמתיק סודות עם סביונים ושחפים, לטעום ריבה מתות גינה ולהישאב אל שאר פתיתי נוסטלגיה שמוזכרים ב"ימי בנימינה" - השיר שהכי מזוהה עם המושבה שחוגגת בימים אלו 92 שנה להיווסדה.

עוד טיולים באזור:

• הגנים של רמת הנדיב: טיול על חשבון הברון
• זכרון יעקב: חצר אהרנסון מצדיעה לעבר
• מוכרחים להמשיך לנגן: יום טיול בכרמל המתחדש
  

הכל התחיל ב-1900, עת קנה הברון רוטשילד כ-30 אלף דונם של ביצות בשם אדמות "הכיכר הגדולה", המשתרעות בין חדרה לזכרון יעקב, וייעד אותן ל"ישוב חקלאי משוכלל אשר יהיה מופת לרבים", כך בחזונו של הנדיב הידוע.

באדיבות יק"א, הגיעו ראשוני המתיישבים ("הגדעונים") לאזור מבצר שוני, לא להופעה, אלא להכשרה חקלאית בדומה לזו שהתקיימה בחצר כנרת. לאחר מספר שנים הגיעו לאזור שתי קבוצות עיקריות שהביאו עמן ידע חקלאי: הקליפורנים - שלמדו חקלאות מהי במערב ארה"ב, וההולנדים - שלמדו אותו דבר אבל בהולנדית. אליהם הצטרפה גם קבוצת כבארה (ע"ש הביצות באזור) שכללה את בוגרי "מקווה ישראל".

כך קם לו הישוב "תל בנימין", ובט"ו בשבט תרפ"ב, פברואר 1922, הפך למושבה בנימינה ע"ש "הנדיב הידוע" הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ראשון בין ראשונים

את ההיסטוריה של המושבה מכיר על בוריו עמיצור כהן, בן 86, שהוא בגדר "היסטוריה מהלכת" בכל מה שקשור לבנימינה. בית הראשונים הוא בית ישן ונעים שהיה שייך למשפחת צ`ודקוב - משפחה של תעשייני סבון מרוסיה שהגיעה להתיישב בבנימינה לאחר הצהרת בלפור - והפך למעין מוזיאון להנצחת ההתיישבות במושבה לדורות הבאים.

כהן מכיר כל תמונה ופריט חקלאי באתר ואת סיפוריו ניתן לשמוע בשקיקה, החל מאיך חרשו פעם ועד יצחק רבין הילד, שבא לבקר בבנימינה כשיצא לחופשות מ"כדורי".

מוצגי המקום נתרמו על-ידי תושבי בנימינה, ביניהם מפזרת דשן כימי, מזרעת התירס, משדדה ועגלת ראשונים. אבל הכי כיף לשוטט בין התמונות ההיסטוריות וללמוד על המושבה של קדמת דנא, כמו זו שמראה קיאק שאליו חוברו גלגלים, כדי להסיע אותו לתוך נחל תנינים לטובת שיט.

• בית הראשונים. 15 שקלים לאדם, כולל ביקור בתחנת הנוטרים. רח' כרמל 55, טל': 050-5529251, בתיאום מראש.
  

האיש שיודע הכל על בנימינה. עמיצור כהן בבית הראשונים(צילום: זיו ריינשטיין)

שיט קיאק בנחל תנינים, 1936 (צילום רפרודוקציה: זיו ריינשטיין)

לעצור מול השער

ואם כבר ימים ראשונים, פסל-מזרקה שנמצא ברחוב המייסדים, מול תחנת הרכבת של בנימינה, מדמה את מי נחל התנינים שזורמים לשלושה שערים דמויי הסכר שנמצא על הנחל. הסכר שימש בתקופה הרומית לאגירת מים, שהוזרמו לקיסריה העתיקה ולימים גם לטחנת הקמח. שווה לעצור.

• שער המייסדים. באמצע רחוב הגיבורים.
  

ברוכים הבאים, אתם מוזמנים להיכנס. שער המייסדים ברחוב הגיבורים(צילום: זיו ריינשטיין)

מעורב ירושלמי

ממש בהמשך הרחוב, בכיוון דרום, תתקלו במקום צבעוני במיוחד. בית קפה-מסעדה העונה לשם "פַלוֹגִי". לא בדיוק שם שצועק קולינריה, אבל כשזהו כינויו של בעל הבית אין מה לעשות. פלוגי הוא בעצם אריה פלוגה, שהגיע לבנימינה מירושלים לפני שנים עם משפחתו ועמו גם האהבה לאוכל. "הבאנו לכאן משהו של ירושלמים שגדלים עם השוק והמאכלים", אומר אריה שנמצא במטבח כבר מגיל 14.

ואכן, אחרי שקנה מבנה ישן של לשכת התעסוקה, החליט פלוגי לפתוח בו מסעדה. בנו, שאול, בדיוק חזר מלימודי קולינריה בפירנצה, האח איתמר תכנן את המסעדה, השולחנות הצבעוניים עוצבו על-ידי גיסתו של פלוגי, הבת טליה ואמה מנהלות את האירועים - והמיזם הקולינרי-משפחתי יצא לדרך.

המטבח הוא איטלקי, כיאה להכשרתו ואהבתו של שאול, אבל גם ארוחות בוקר טובות, בירה מהחבית דגים ובשרים נמצאים בתפריט. המלצה: נסו את הרביולי במילוי קרם תרד וריקוטה וחמאת עגבניות, או את ה"נונה" - מנת ארטישוק איטלקי, פטריות שמפניון, בצל סגול וזיתי קלמטה. בליסימו!

פלוגי. פתוח כל יום עד 23:00, רח' הגיבורים 16, טל': 052-2280660.

הירושלמים מגישים לכם מטבח איטלקי ב"לשכת התעסוקה". פלוגי(צילום: זיו ריינשטיין)

"הבית על-יד המסילה"

ממשיכים עוד קצת דרומה ברחוב המייסדים עד שמגיעים למנהרה המפורסמת של בנימינה, שקירותיה הצבעוניים מעוטרים בשורה הפותחת את מילות השיר שהכי מזוהה עם המושבה - "ימי בנימינה" - שכתב אהוד מנור ז"ל.

ואכן, בית ילדותו של אהוד מנור, יקיר המושבה, נמצא ממש מעבר לפינה בשכונת "גבעת הפועל", שהוקמה ב-1929 ומשתרעת מאותה מנהרה לכיוון מערב. 

הבית של רחל וישראל וינר, הוריו של מנור, הפך כבר מזמן לאטרקציה עבור מטיילים ומורי דרך, שבאים לרחוב עם קבוצותיהם ופותחים שירונים ושרים את "בשנה הבאה" (נשב על המרפסת) שנכתב על המרפסת בבית, או את "הבית על-יד המסילה" וכמובן את "בן יפה נולד" שכתב מנור על אחיו יהודה, שנפל בסואץ ב-1968, והפליאה לשיר רבקה זוהר.

עם זאת, הסיפור העצוב של הבית פחות מוכר למטיילים: הוא נמכר כבר לפני כ-40 שנה ועומד על תילו עזוב ודי מוזנח, וגם עץ התות שהיה בחצר (ועליו כתב בשירו "עץ התות") נכרת.

"מה קרה לילד...". המנהרה של בנימינה(צילום: זיו ריינשטיין)

"בשנה הבאה נשב על..." המרפסת בביתו לשעבר של אהוד מנור ז"ל(צילום: זיו ריינשטיין)

מתוק לו, מתוק

כדי להתעודד מעט מלכתו של אהוד מנור, אתם מוזמנים לסור לאזור התעשייה של בנימינה, שם תפגשו נחמה מתוקה בדמות "הפטיפורים של אביטל" - שוקולדים שלא תרצו להפסיק לנשנש.

אביטל גיל-בוברמן מתעסקת עם שוקולדים כבר מ-1989, ויש לה את הכבוד לפתוח את העסק הראשון באזור התעשייה של בנימינה. ב"חייה הקודמים" היא מאיירת וגרפיקאית אבל מצאה עצמה מתאהבת ביצירת השוקולד (וכמובן בטעם).

כך החלה ליצור פוטיפורים (מצרפתית "תנור קטן) ובמקביל להעביר את אהבתה ל"זהב החום" לאחרים בסדנאות שוקולד לקבוצות (90 שקלים למבוגר, 70 לילד) ולאוטיסטים בהתנדבות. אם זה עם רוזמרין, פירות יער, או פסיפלורה וחלבה - מה שתכינו - זה מה שתיקחו (הביתה).

• הפטיפורים של אביטל. רחוב האסיף א.ת. בנימינה, כשר. טל' 04-628-8689.
  

לה דולצ'ה ויטה. הפוטיפורים של אביטל(צילום: זיו ריינשטיין)

חלומות באסמביה

ארבעה אחים ושני הורים גאים, אלון, סיגלית (האם), מקסימה, בועז, יאיר והדר (האב), יצרו את ראשי התיבות של "אסמביה" - חצר איכרים בנימינית שבה ניתן לקיים אירועים שונים, אבל גם לצאת לסיור בכרם המשפחתי ולטעום יין.

להדר דור-און, יליד בנימינה ונכדו של ראש המועצה הראשון, מרדכי אלון (פייקוביץ', אח של יגאל), זורם יין בעורקים במקום דם. הוא ינק את רזי הכורמים מאבותיו המייסדים וחלם להקים מעין מפעל אגרו-תוריזם שיארח מטיילים שיטעמו מיין הבוזו'ולה המשובח שהוא מייתצר, ועל הדרך ירביץ בהם גם מעט היסטוריה.

אסמביה נפתח לפני כשנתיים וחצי, ומעבר לאירועים וסיורים בכרמים, אפשר לגיע לשבת בחצר הירוקה ולהתענג על ארוחת בוקר כרמלית ולשמוע את הדר מתפייט על ארץ ישראל שהוא כה אוהב: "להכניס קצת ציונות בישראלים שאני פוגש, זו לא מילה גסה", הוא אומר, "ואם הצלחתי לעניין לפחות מישהו אחד - עשיתי את שלי".

• אסמביה. פתוח כל יום ובתיאום מראש. רח' המייסדים 3, טל' 054-6474066.
  

חצר איכרים ברוח ציונית, היסטורית ומשפחתית. אסמביה(צילום: זיו ריינשטיין)

על טעם וריח

ואגב יין, אי אפשר מבלי ביקור בגאוות המושבה - יקבי בנימינה. אבל עוד לפני שעשו שם יין, בבנימינה, שהוקמה על טהרת החקלאות כפי שלמדנו, גידלו בחורף תפוזים ואילו בקיץ פרחי יסמין.

כך הקים לו הברון מפעל לבשמים, שניזון מפרחי היסמין שקטפו ילדי המושבה, שהגיעו לגובה השיחים ועל כן כל משפחה שיוועה לילדים רבים שהיו עובדים בשדות בקטיף. את השמן שיצרו במפעל לאחר מכן, שלחו לצרפת.

רק ב-1952 רכש יוסף זלצר את המקום, שתפקד גם כסליק של ההגנה, והסב אותו ליקב בשם "אליעז" לייצור ליקרים, גראפה וברנדי. מאז עבר היקב עוד כמה ידיים, וכיום יקב בנימינה הוא הרביעי בגודלו בארץ ומייצר כשלושה מיליון בקבוקים בשנה (25 אחוזים לייצוא).

בסיורי היין ביקב "יכניסו" לכם יין ויוציאו כמה סודות היסטוריים, וגם תבקרו בחדר החביות שבהן מתיישן הנוזל האדום-לבן-רוזה. סדרת "היוגב" של היקב היא מחווה לכורמים באשר הם, שעובדים קשה לייצר את "יבול הענבים השנה?", אבל יין הצימוקים ה"גוורצטרמינר", שבו ריכוז סוכר גבוה, הוא אחד המפתיעים והמיוחדים שיש. נסו אותו ביחד עם גבינות כחולות - תענוג לחך.

• יקב בנימינה. 25 שקלים לאדם לסיור טעימות. רח’ הנשיא 1, טל': 04-6107535.
  

מפעל הריח הפך למפעל של טעם. יקב בנימינה(צילום: זיו ריינשטיין)

לטייל באופניים - זה כל השוני

את הכרמים של בקעת הנדיב תוכלו להכיר גם דרך טיול באופניים. בנימינה והאזור כולו משופעים במסלולי רכיבה יעילים,

העוברים בינות לשכונות המושבה, כמו שכונת "נחלת ז'בוטינסקי" שבה גדל אהוד אולמרט, זאב בוים ז"ל ושאר פוליטיקאים שהתחנכו על ברכי הרביזיוניסטים.

אפרופו ז'בוטינסקי וחבריו, מסלול הרכיבה עובר דרך טיילת מבצר שוני, שלפני שהפך ל"מיני קיסריה" של אמני ישראל, היה בעצם מבצר צלבני במאה ה-12 ובתקופת המנדט בסיס ההדרכה המרכזי של האצ"ל.

מי שזקוק לאופניים בשביל הטיול הזה, יכול לשכור זוג אצל חיים כהן, חקלאי שעשה הסבה ומצמיח לאחרונה זוגות אופניים חשמליים וגם רגילים, וישמח לצייד אתכם במפות והסברים על נתיבי הדיווש השונים.

• האופניים של חיים (btb). רח' הכרמל 51, פתוח: 19-8, טל' 052-4559052 או 04-6388239.
  

לא רק מוזיקה. חיים מדווש בטיילת שוני(צילום: זיו ריינשטיין)