הרופא התרשל – אישה מתה במהלך עקירת שן

חולת סכרת בת 63 שכנעה רופא שיניים לטפל בה חרף מצבה הרפואי. האישה מתה בתום ההליך והמשפחה תבעה פיצויים מהרופא. השופט קבע שהוא התרשל, אבל החליט שלא מגיע פיצוי כספי לאלמן ולילדים. מדוע?

עו"ד אוהד שניפורסם: 30.12.13 , 09:13

חולת סוכרת בת 63, בעלת היסטוריה רפואית עשירה, ביקשה לעבור עקירת שן בגלל כאבים. לאחר שרופא שיניים אחד סירב לבצע זאת ושלח אותה לבית חולים, היא פנתה לרופא שיניים אחר. בתחילה סירב גם הוא לטפל בה בשל עברה הרפואי, אולם לאחר שערך בירור קצר נעתר לבקשתה. כמה דקות לאחר סיום העקירה חשה האישה ברע ותוך זמן קצר מתה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בעלה ושני ילדיה החליטו לתבוע את הרופא בנזיקין. באמצעות עו"ד אברהם אלויה הם טענו בבית משפט השלום בתל אביב שהרופא נהג ברשלנות בכך שלא ערך בירור מקיף על אודות מצבה הרפואי ולא תיעד את הטיפול כראוי. הם דרשו פיצוי כספי עבור קיצור תוחלת החיים של המנוחה, סבלה לפני המוות ועוד.

בחוות דעת רפואית שצרפו נכתב כי בהיעדר רשומה רפואית מסודרת אצל הנתבע, לא ניתן לדעת איזה אלחוש ניתן למנוחה ובאיזה מינון. המומחה הניח שבכל מקרה המנוחה נפטרה בשל העקירה - אם בשל חומר האלחוש שהוזרק לה ואם בשל הכאבים שחשה במהלך הטיפול. התובעים הסתמכו גם על מסקנות ועדה מיוחדת שהוקמה בעקבות המוות, שלפיהן, בהיעדר ציוד החייאה מתאים במרפאה, לנתבע לא הייתה יכולת לטפל במנוחה.

ארכיון. הרופא טען שמהומה שכנעה אותו לטפל באישה(צלום: ד"ר הילה קליין)

הרופא טען מנגד באמצעות עו"ד דורון ברד-יצחקי, שנענה לדרישת המנוחה לביצוע העקירה משום שהיה תחת לחץ בעקבות מהומה שעוררו האישה ובתה במרפאתו. הוא הוסיף שבמהלך העקירה הוא הזריק לה כמות מזערית של חומר אלחוש וכי המנוחה לא התלוננה כלל במהלך הטיפול.

האחריות של המטפל

השופט ירון בשן דחה את טענות הרופא בקשר ללחץ שלטענתו הופעל עליו. לדבריו, הנתבע אמור להיות בעל ידע והבנה באשר לטיפולים שהוא יכול לתת ובאשר לאלו האסורים לו. "רופא שיניים אינו יכול לחלוק את אחריותו המקצועית עם המטופל", קבע.

השופט הוסיף כי לנתבע היה מספיק מידע רפואי על המנוחה על מנת שיימנע מלטפל בה, ובחירתו לבצע את העקירה הייתה רשלנית. עוד נקבע כי היעדר ציוד החייאה מתאים מהווה גם הוא רשלנות חמורה.

למרות על זאת החליט השופט שלא ניתן לפסוק במקרה זה פיצוי לטובת הילדים, מכיוון שלא הוצג בפניו צו ירושה. בהעדר צו כזה, הסביר, לא ניתן לראות את התובעים כיורשיה הבלעדיים של המנוחה. לדבריו, דרך אחרת להוכחת זכאות לפיצוי הייתה אם הילדים היו מראים תלות באמם, אולם בפועל הוכח ההיפך - שהאם הייתה תלויה בילדיה.

באשר לבעלה של המנוחה קבע השופט שאמנם הוא זכאי לפיצוי של 50 אלף שקל בגין אובדן בת זוגו שטיפלה בו, אולם מאחר שקיבל אחרי מותה סכומי כסף גבוהים מהביטוח הלאומי, הוא אינו זכאי לפיצוי נוסף.

פסק הדין מהווה שיעור בחשיבותן של ראיות. חרף הקביעה החד משמעית שלפיה רופא השיניים התרשל וגרם למות האישה, יורשיה לא יזכו לפיצוי כלשהו בשל אי הבאת ראיות מספקות. יזהרו התובעים ועורכי דינם וידאגו להביא במהלך המשפט את כל ההוכחות הצריכות לצורך הוכחת זכאותם לפיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד אוהד שני , שותף במשרד "ארבץ, שני ושות'", העוסק בין היתר בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ורשלנות בתחום רפואת השיניים בפרט

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו