ילדים פלסטינים לאו"ם: ישראל לקחה לנו כדור

פנייה לא שגרתית למזכ"ל האו"ם: קבוצה של ילדים פלסטינים מכפר ליד טול כרם כתבה מכתב לבאן קי-מון, שבו הם דורשים את התערבותו בהחזרת כדור, שבזמן משחק נפל בצד השני של גדר ההפרדה. כך דיווחה הבוקר (יום א') סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען".

הילדים שרוצים את הכדור בחזרה(צילום: סוכנות מען)

עוד בחדשות:

שתה חצי בקבוק וודקה ורצח: 'דקרתי וברחתי'

רפורמת המשמעת: חוק יאפשר הדחת רבנים

מטען שהוצמד לרכב התפוצץ בתל-אביב

לפני כמה ימים שיחק נער בשם אמיר כדורגל עם חבריו. הוא בעט בכדור בחוזקה והכדור נחת בשטח ישראל, מעבר לגדר ההפרדה. קבוצת הנערים סיפרה לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" כי ישראל פוגעת בזכויותיהם החוקיות בכך שלא מאפשרים להם להחזיר את הכדור לרשותם.

עוד כתבו הנערים למזכ"ל האו"ם כי זכותם החוקית לשחק באדמותיהם ללא מגבלות. הם הביעו את חששם שהכדור לעולם לא יוחזר להם, מפני שהוא נפל בצד השני של גדר ההפרדה.

ראש המועצה המקומית, שבה מתגוררים הנערים, אמר כי "ישראל טוענת שגדר ההפרדה נועדה להגן על ביטחונה, אבל המציאות היא שישראל מגבילה את הפלסטינים, כדי להגדיל את השטחים עבור התנחלויות".

גדר ההפרדה - המחלוקת הציבורית

מטרתה העיקרית והרשמית של גדר ההפרדה היא מניעת כניסתם של מבצעי פיגועים לשטח ישראל. תוואי הגדר, אופייה ועצם קיומה נמצאים במחלוקת ציבורית, פוליטית ובינלאומית חריפה.

מספרם ההולך וגובר של פיגועים קטלניים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים בשטח מדינת ישראל, למן הקמת הרשות הפלסטינית ב-1994 וביתר שאת מפתיחתה של אינתיפאדת אל אקצא (2000), פתח דיון ציבורי ופוליטי בישראל בנוגע לצורך בפיתוח אמצעי הגנה טובים יותר מפני ארגוני הטרור הפלסטיניים.

אחת ההצעות הבולטות בדיון זה, למן שלהי שנות ה-90, הייתה הקמתה של גדר או חומה, שתמנע את כניסתם של מפגעים פלסטינאים מיהודה ושומרון לשטח מדינת ישראל (בתחומי הקו הירוק). רצועת עזה לא נכללה בדיון זה מאחר שגדר מפרידה נבנתה לאורך גבולה ב-1996.

ב-23 בפברואר 2004, התנהל דיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, בנוגע לחוקיות גדר ההפרדה. הרשות הפלסטינית שיגרה משלחת לדיונים וניסתה להציג את בניית הגדר כהפרת זכויות אדם וכניסיון לספח שטחים על ידי מדינת ישראל.

מדינת ישראל לא שלחה נציגים לדיון, שכן לא הכירה בזכותו של בית הדין

בהאג לדון בסוגיה. בעת הדיון, הפכה העיר האג לזירת קרב של הסברה, כאשר שני הצדדים ניסו להטות את דעת הקהל העולמית לצדם.

מדינת ישראל יזמה משפט פומבי, שבו העידו נפגעי הפיגועים בישראל על הטרגדיה האישית שלהם. ארגון זק"א, שטיפל בנפגעי הפיגועים, שלח להאג אוטובוס מפויח מירושלים, שהדגים את זוועות הפיגועים, אותם ביקשה הגדר למנוע.

ב-10 ביולי 2004 פרסם בית הדין בהאג את פסיקתו, כי בניית גדר ההפרדה נעשתה על שטח כבוש ופוגעת בזכותם של הפלסטינים לחופש תנועה וחופש עיסוק. בית הדין הגדיר את הגדר כבלתי חוקית וקבע כי הגנה עצמית תיתכן רק נגד פעולותיה של מדינה אחרת ולא נגד טרור. כמו כן קבע בית הדין של האג באותה הזדמנות כי הבנייה הישראלית בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, בלתי חוקית.