עובד שפוטר קנה את המפעל והפך אותו לרווחי
שנתיים אחרי שרונן שהרבני רכש את המפעל בו הועסק והציל אותו מסגירה - "טיח הארץ" רווחי ומשגשג. בדרך ויתר על החלום לבנות בית בקיבוץ - אבל הוא לא אחד שמתייאש
בשבוע שעבר כינס רונן שהרבני, בן 38, את עובדי מפעל "טיח הארץ" כדי לסכם שנתיים של עבודה. "לרגע עצרתי, הסתכלתי סביבי וקלטתי את מה שקרה כאן," הוא מספר באושר לא מוסתר, "איך הכל השתנה, איך גדלנו, ואיך המפעל שניצל ברגע האחרון הפך לרווחי."
לכתבות נוספות בערוץ קריירה :
ברלין או טאבלט: פינוקי מעסיקים לסוף השנה
עם הפנים לעובדים: פסיקות חשובות של 2013
2013: צמצומים בהיי-טק; יותר ערבים עובדים
הסיפור של שהרבני נחשף ב"ידיעות אחרונות" לפני שנתיים. אז הוא עשה את עסקת חייו, כשקנה את המפעל שבו עבד, כדי למנוע את פיטוריו ואת פיטורי חבריו לעבודה.
הבעלים הקודם של "טיח הארץ," המייצר ומשווק צבע לקירות וטיח צבעוני, נקלע לקשיים כלכליים והודיע לעובדים על סגירת המפעל ופיטוריהם. שהרבני, שעבד אז בתור שכיר במפעל, החליט לעשות מעשה אמיץ ולקחת את עתידו ועתיד חבריו בידיים.
"פתאום באה לי הארה: אולי אקנה את המפעל," מספר שהרבני על אותו בוקר. "באותו יום הלכתי לעורך דין, בדקתי הלוואות, עשיתי חישובים, ישבתי עם הבעלים וחתמנו על העסקה. זה היה מהיר ומטורף, אבל הרגשתי שזה נכון. בבוקר הייתי מפוטר, בערב הייתי הבעלים של המפעל."
המפעל הכושל הפך לרווחי ומשגשג
שנתיים אחרי ההחלטה החפוזה יכול בעל המפעל להרשות לעצמו לטפוח מעט לעצמו ולעובדיו על השכם. שהרבני וחבריו חסכו כל שקל, עבדו במרץ, רדפו אחר לקוחות והצליחו לצאת מהקשיים הכלכליים. לפני חצי שנה החזיר במלואה את ההלוואה שלקח כדי לרכוש את המפעל, ובנוסף קנה רכבים חדשים לסוכני המכירות, צייד אותם בטאבלטים, ויש לו כוונה להרחיב את המפעל ולקנות משאיות. הרווחים של "טיח הארץ" עלו משמעותית, כמות העבודה תפחה, ועובדים נוספים גויסו.
בדרך להצלחה צירף המנכ"ל חבר ילדות שלו כשותף, ועל סוד ההצלחה הוא יכול רק לומר ש"אנחנו כמו משפחה אחת גדולה. כולנו מגויסים עם כל הלב למען הצלחת המפעל."
שהרבני מתגורר כיום בקיבוץ כפר-מנחם, נשוי ואב 2-ל ילדים. הוא עדיין לא הגשים את החלום לבנות בית בקיבוצו, אבל כמו שכבר ברור מהמהלך הנועז שביצע, הוא לא טיפוס שיאמר נואש.
"כל דבר יבוא בזמנו," הוא משתף בתחושותיו. "אם נמשיך בדרך הזאת, אין לי ספק שאוכל גם להגשים חלום ולבנות בית, וכמובן לבלות יותר עם המשפחה. אני מאמין שבסוף - הכל יקרה."
הכתבה פורסמה הבוקר ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
