"מוזיקה היתה האהבה הראשונה של אמא": שירי זהרירה חריפאי בהוצאה מחודשת
במלאת שנה למותה של השחקנית זהרירה חריפאי, החליטה בתה להוציא מחדש את אלבום שירי התיאטרון שלה מ-1985 - הפעם על דיסק. האזינו לחמישה שירים
ב-1985 החליטה השחקנית זהרירה חריפאי להגשים חלום, וכך יצא לאור תקליט ובו שירים שבצעה לאורך השנים בהצגות בהן השתתפה - וכן כאלה שאהבה במיוחד ולא הזדמן לה לשיר על הבמה. התקליט הפך עם הזמן למופע שהציג ברחבי הארץ וזכה להצלחה רבה. הזמן שמחק את תקליטי הוויניל, דחק הצדה גם את אלבום שירי התיאטרון של חריפאי. במלאת שנה למותהּ החליטה בתה, איה שבא, להוציא מחדש את האלבום - ובכך להעניק חיים מחודשים לאחד המפעלים הקרובים ללבה של אמה.
על אף ששמה של חריפאי מזוהה עם עולם התיאטרון, את קריירת הבמה הפוריה שלה החלה כמגישת שירים וזמרת קברטים. הצ'יזבטרון ולהקת בצל ירוק סימנו את יריית הפתיחה. במקביל הגישה את "שלכם לשעה קלה", תכנית רדיו בהפקת אבי קורן, ששודרה בקול ישראל ובמסגרתה ביצעה, בין היתר, גם שירים שנכתבו במיוחד עבורה.
"הכל נקשר אצלה למוזיקה", משחזרת הבת. "היא חיפשה את המוזיקה גם בטקסטים שביצעה בתיאטרון ואפשר לשמוע את זה באופן הגשת הטקסט. מוזיקה היתה בכל מה שהקיף אותה. בבית היא היתה מאזינה כל היום למצו. גם לקראת הסוף, כשהיתה כבר בבית החולים, קניתי לה דיסקמן והיא היתה יושבת עם אזניות ומקשיבה למוזיקה. זה גרם לה אושר והתרגשות גדולה. דורי פרנס הקליט לה איזה 50 דיסקים ועליהם כל מה שאהבה - מיו-יו מא ועד פרנק סינטרה".
באלבום, ומאוחר יותר גם במופע, ליווה את חריפאי הפסנתרן והמעבד המוזיקלי מישה בלכרוביץ', איתו עבדה גם בתיאטרון. "עבדתי עם זהרירה מהרגע שבו עליתי ארצה ב-1972 ומאז לאורך כל השנים", הוא נזכר. "היא למעשה פרסה עלי את חסותה מההתחלה כעולה חדש, וזה לא מובן מאליו עבור מי שהגיע לכאן בלי קשרים.
"כשהביעה רצון להקליט את האלבום ולהופיע בשירי תיאטרון, ביקשה שאצטרף וכמובן שהסכמתי.
היא מאוד אהבה מוזיקה ועל אף שלא היה לה קול גדול, האופן המיוחד שבו הגישה את השיר, חיתוך הדיבור המיוחד, הבנת הטקסט, הדיקציה הבהירה כל כך והמוזיקליות הפכו אותה למבצעת יוצאת מן הכלל. זהרירה היתה פרפקציוניסטית ומאוד קפדנית. העיבודים לפסנתר בלבד היו אינטימיים. היא ידעה בדיוק איך היא רוצה שהטקסט יתנגן והעבודה המשותפת היתה נהדרת".
המהדורה המחודשת של התקליט "לשיר תיאטרון" תצא, ממש כמו אז, בחברת התקליטים הליקון - אך הפעם על גבי תקליטור. האלבום כולל שירי תיאטרון מתוך מחזות כמו "יעקבי וליידנטל" מאת חנוך לוין, "אמא קוראז" מאת ברטולט ברכט, "נפוליאון חי או מת" של ניסים אלוני לצד שירים נוספים בהם "סורבאיה ג'וני", "טנגו קולוסאלי", "פרנקי וג'וני" ועוד.
