בית הדין: בעלך פדופיל? לא תקבלי גט

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

• נופלים בין השאלות: הנערים שלא שייכים
  

בני הזוג נישאו בשנת 2007, וכעבור כחמש שנים נולד בנם היחיד. חודש לאחר מכן, בשנת 2012, נעצר הבעל בחשד לעבירות מין בקטינים. הוא נשפט והורשע, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר. בנוסף התברר כי גם קודם לנישואיהם, כבר ב-2004, ישב בכלא בגין מעשה מגונה בקטין.

בעקבות כך פתחה האישה תיק גירושין, ובא כוחה הדגיש בפני בית הדין כי "הבעיה איננה המאסר, אלא מה שהוא עשה. היא לא יכולה לחיות איתו בגלל זה". הבעל טען להגנתו כי העבירות שביצע לא היו חמורות כל כך, וכל הודאתו בבית המשפט הייתה במסגרת הסדר טיעון ש"נכפה" עליו. לדבריו, "מנמלה עשו פיל", משום שלא נגע באיברי המין של הקטינות - אלא בפלג גופן העליון בלבד.

הבעל: היא לקחה חלק מהאחריות למעשיי

בא כוח הבעל ניסה להפריך את טענת האישה, לפיה היא איננה מסוגלת לחיות עמו, וסיפר כי בשיחה שהתקיימה

בין השניים לאחר דיון בעניינו בבית המשפט, "שאלה בשלומו בלשון 'מה שלומך, מותק?'... התבטאה כלפיו בביטויי חיבה מפליגים בדברים שבינו לבינה, ואף אמרה לו 'אני אחכה לך אפילו 30 חודשים".

עוד טוען הבעל, כי בהזדמנות אחרת, בפני קצין מבחן, אף לקחה על עצמה האישה חלק מהאחריות למעשיו, כשאמרה "אני אשמה שכך קרה לו, בגלל שהייתי יותר עם הילד במקום להיות יותר איתו", והדבר מעיד כי יחסה אליו היה סלחני גם לאחר הרשעתו.

בית הדין הרבני בירושלים, בהרכב הדיינים הרב ישראל יפרח (אב בית הדין), הרב מאיר יששכר מאזוז והרב יוסף גולדברג, קבע כי "אין לכוף את הבעל או לחייבו במתן גט", והם רק ממליצים לו להתגרש. הנימוק: האישה בתגובתה לא הכחישה את "ביטויי החיבה המפליגים", והדבר מטיל ספק בטענתה "מאיס עלי" שהשמיעה כלפי האיש.

הדיינים הודו כי "אין לך עינוי גדול מזה להשאיר את האישה במצב כזה ללא בעל", ובמיוחד כאשר "ברור לנו שהמאיסות מתגברת ככל שחולף הזמן", אך בגלל הסיכוי הקלוש שהיא תתרצה לחזור אליו - הוא אינו חייב לגרשה. עם זאת, בגלל הסבירות הנמוכה ל"שלום בית", הסכימו כי "מוטל על בית הדין להתערב בתיק זה ולייעצו לגרשה באופן מיידי".

הדיין שדעתו נדחתה: רמת המסוכנות של הבעל גבוהה

אחד משלושת חברי ההרכב היה בדעת מיעוט, וסבר כי "יש לחייב את הבעל במתן גט לאשתו, ויפה שעה אחת קודם. ואם לא ייתן גט ביום שנקבע לדיון,

יטיל בית הדין את המגבלות המובאות בחוק". בנימוקיו ציין הדיין כי קיימת חוות דעת מקצועית מפורטת, ולפיה ''רמת המסוכנות של הנאשם היא גבוהה לטווח רחוק".

עוד כתב: "הבעל מתבטא 'מנמלה עשו פיל', ולא כן הדבר. אם בשביל הבעל זה נמלה, הרי בשבילנו זה פיל גדול. הבעל כאמור מפחית מחומרת מעשיו ש 'נגע רק בכף ירך...' למרות שזו הפעם השנייה שהוא מורשע בעבירות מין, ולא למד לקח, ושב וחזר על מעשיו בשנית".

"זו פעם שנייה היא לו, ככלב השב על קיאו", הוסיף הדיין שדעתו נדחתה, "ומי יערב שלא ישוב עוד בעתיד על מעשהו שממנו היא נגעלת ונמאסת ממנו?" על דברי החיבה של האישה לבעלה כתב כי הם נאמרו "רק לפיוסין, שיחוס עליה וייתן לה את גטה ולא יאמלל אותה".