עובדים סוציאליים - לוחמי החזית החברתית
האנשים שאחראים על-פי חוק לשלומם של קטינים הפכו לשק החבטות של הציבור וסופגים עלילות דם. זו מציאות בלתי נסבלת
האירועים הפליליים המתרחשים חדשות לבקרים משקפים את פניה הפחות יפות של החברה הישראלית, בלשון המעטה. מי שמתמודד כיום בחירוף נפש בחזית החברתית המורכבת והקשה הם בראש ובראשונה העובדים הסוציאליים שבזכות המסירות האינסופית שלהם, אנחנו מסוגלים עדיין להתנהל ולנהל את חיינו ולמנוע אסונות למכביר.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
בני אדם לא נעלמים באוויר / תומר ורשה
החזירו לנו את דרום תל אביב / חיים גורן
כעובדת סוציאלית בהכשרתי, וכמי שניהלה בעבר את אגף הרווחה בעיריית נתניה, אני מכירה את עולמם התובעני לפני ולפנים. העובדים הסוציאליים, ובעיקר פקידי הסעד לחוק נוער האחראים על פי חוק לשלומם של קטינים, הפכו לצערי לשק חבטות של הציבור. צריך להבין שעבודתם כרוכה במאמצים רבים ובכללם אומץ, לחץ וסיכון עצמי. לא פעם הם מוצאים עצמם עומדים בראש החזית החברתית, אך אלה הם חיילים כמעט נטולי "כלי נשק" וללא תמיכת העם. נהפוך הוא, בשבועות האחרונים אנו עדים למתקפות בוטות חוזרות ונשנות כלפי אותם לוחמים, העושים את עבודתם לא פעם בחירוף נפש.
משפט שלמה המודרני
ילד המריבה הפסיד
אסתר הרצוג
החלטת בית המשפט העליון מבהירה באופן בוטה כי ה"חזקים" יכולים לקבל תינוקות של ה"חלשים". שורש הרע בפסיקת אהרן ברק
לא משנה מה יעשו העובדים הסוציאליים, הם תמיד יספגו ביקורת. אם קורה אירוע טרגי וילד נפגע, מיד שואלים כולם: היכן היו העובדים הסוציאליים? ואם הם מוציאים ילד מבית משפחתו, לאחר שההורים הוגדרו כמי שאינם יכולים לגדלו, אז העובדים הסוציאלים מוצגים כ"חוטפי ילדים". העובדים הסוציאליים נתונים לביקורת קשה עד בלתי נסבלת, מציאות שלא ניתן להשלים איתה ועלולה לפגוע בראש ובראשונה בקטינים הנתונים בסיכון.
מי שחושב שהוא מסוגל להוציא מביתו תינוק בן שנתיים לזוג הורים בתהליך גירושין קשה, כאשר האב הביא את בנו למעון ובתיקו של הבן נמצא מכתב אובדני של האב המופנה לבן - שיקום!
מי שחושב שהוא מסוגל להוציא מביתם של זוג הורים מכורים לסמים קשים, שלושה קטינים בני שנתיים, חמש ותינוק בן ארבעה חודשים - שיקום!
מי שחושב שהוא מסוגל להוציא תינוקת בת חמישה ימים מבית הוריה בהיותה על סף התייבשות, לאחר שהאם אושפזה במצב פסיכוטי חריף - שיקום!
מי שחושב שזה פשוט לטפל בנערה אנורקטית עד כדי סכנת חיים ויש צורך בהול לאשפזה באישון ליל למרות התנגדות הוריה - שיקום!
מי שחושב שזה פשוט לטפל בנערה בת 13, במצב נפשי מעורער ומנסה להתאבד והוריה מתנגדים לאשפוז - שיקום!
מי שחושב שזה קל ופשוט לטפל בנערה בת 16 שעברה אונס תחת איומי אולר לצווארה - שיקום!
אלה רק מקצת המקרים הרגישים, בנוסף לפניות "שגרתיות" ולטיפול שוטף בקשישים, נכים, נשים מוכות ועוד, שבהם מטפלים העובדים הסוציאליים. אין יום שעובר והם נותרים מחוסרי עבודה. הם כורעים תחת העומס, עוברים מהתערבות בהולה באירוע קשה להתערבות באירוע קשה יותר, עם מחסור בכוח אדם ובחוסר אמצעים ובידיים כמעט חשופות. הגרוע ביותר: בלי התמיכה החברתית, שיכולה לתת להם כוח להמשיך במשימת הקודש של הגנה על ילדים "חסרי ישע".
צריך להבין שבנוסף לקושי הרגשי וההשקעה המקצועית, כל הוצאה של ילד מהבית כרוכה בהשקעות אדירות כספיות, כך שאפילו מתוך ראייה כלכלית צרה, האינטרס הוא להשאיר את הילד במשפחה ולהימנע מהוצאות אדירות הכרוכות בסידור במשפחה אומנה או בפנימייה. ההאשמה שהוטחה בתקשורת שהעובדים הסוציאליים מקבלים כביכול תשלום על כל הוצאות ילד היא עלילת דם בלתי נתפשת.
עלינו כחברה להבין שאילולא העובדים הסוציאליים, היה כאן כאוס תרבותי. ויתרה מזו: במצב כוח האדם הנוכחי, זה רק נס שהכאוס הזה עוד לא התרחש. אם משהו בלם אותו, זו רק המסירות האדירה של העובדים הסוציאליים לעבודתם ולאזרחים שעמם הם נמצאים במגע היומיומי והרגיש כל כך.
הכותבת היא מרים פיירברג-איכר, ראש העיר נתניה, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
מרים פיירברג
צילום: עידו ארז
מומלצים
