הרפורמה: בחירה לתלמיד, אוטונומיה למנהל
תוכנית פירון: איזו שליטה תהיה למנהלים על התקציב? מתי יוכל בית הספר לנתב שעות ממקצוע למקצוע? ומה יוכלו התלמידים לבחור? שאלות ותשובות
עוד בחדשות:
- אם הנרצח לקרובי החשוד: "אתם לא אשמים"
- ניסויים של תלמידי ישראל שוגרו לחלל
- האם תלד את נכדתה: בת 58 פונדקאית לבתה
מנהלת האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, דסי בארי, שלקחה חלק בוועדת ההיגוי של הרפורמה, ענתה לשאלות שהוצגו לה על-ידי ynet.
במסגרת הרפורמה יעברו כל בתי הספר היסודיים הציבוריים לניהול עצמי, כך שיקבלו אוטונומיה על 25% משעות הלימוד העומדות לרשותם. מה המשמעות של המהלך הזה וכיצד הוא מתבצע בפועל?
"נושא הניהול העצמי פועל כבר עתה בקרוב לאלף בתי ספר יסודיים בארץ, וכעת הוא יורחב לכלל בתי הספר היסודיים הציבוריים. המשמעות היא שלמנהל יש אוטונומיה גדולה יותר בניצול שעות הלימוד שלו. אם משרד החינוך מפרסם חוזר שמפרט כמה שעות לימוד צריכות להינתן בכל אחד מהמקצועות בכל שכבת גיל, כעת זוכה המנהל לגמישות פדגוגית של 25% מסך השעות. הוא יוכל לקחת שעות ממקצוע X ולנתב אותן למקצוע Y".
אין חשש מאיבוד שליטה וריכוזיות? מי יפקח על החלטות המנהלים?
"לכל מנהל תהיה ועדה מלווה שתכלול בין היתר נציג של הרשות המקומית ומפקח מטעם משרד החינוך. כל מנהל יגיש תוכנית עבודה מסודרת שתצטרך לקבל אישור. לדוגמה, מנהל שמרגיש שהרמה בבית ספרו חלשה, יוכל לבקש להוריד קצת מתחומי הדעת כדי להקנות מיומנויות עומק לתלמידים. הוא יגיש הצעה
בנוסף לאוטונומיה בשעות הלימוד, תהיה למנהלים גם אוטונומיה תקציבית. כיצד זה יבוא לידי ביטוי?
"עיקר התקציב של בית הספר מיועד לשעות הוראה. הוא כמובן לא מגיע למנהל ואין לו גישה אליו. אנחנו מדברים על חלק מהתקציב השוטף שמיועד לתחזוקת המוסד, ובזה תהיה לו גמישות, בתיאום עם הוועדה המלווה. אם בעבר אמרנו לו בדיוק מה הוא עושה עם הכסף - למשל סכום מסוים מיועד לשולחנות וסכום אחר להדפסה - כעת הוא יוכל לנתב את הכסף הזה לצרכים של בית הספר. אם יש בית ספר ירוק שלא מדפיס, הוא יוכל לקחת את הכסף הזה ולהשקיע למשל בשולחנות חדשים. אחוז התקציב הזה משתנה ממוסד למוסד בהתאם לצרכיו".
החלטה נוספת שהתקבלה היא שמתוך תוכנית הלימודים, בכל שכבות הגיל, 30% מהתכנים יהוו בחירה והעמקה וייקבעו על-ידי המורים והתלמידים. כלומר, מדובר גם באוטונומיה בנוגע לתוכני הלימוד.
"נכון. המורים ידעו ש-70% מחומר הלימוד כולל פרקי חובה. באחוזים הנותרים הם יבחרו מתוך פרקים שיוצעו להם. צריך להדגיש שחומר הלימוד לא מצטמצם. המטרה במהלך הזה היא לעודד בתי ספר בעלי אופי מסוים. גם לתלמיד עצמו תינתן האוטונומיה לבחור במה להתמחות בתוך הנושא הספציפי. אם למשל הוא לומד בהיסטוריה על מלחמת העולם השנייה, הוא יוכל לעשות את העבודה על עליית השלטון הנאצי, או על אירוע אחר שמעניין אותו. כמובן, זה יהיה בשיח משותף עם המורה".
במסגרת הרפורמה יחולקו מקצועות החובה לשלושה אשכולות: "עברית", "ידע עם, עולם ומדינה" ו"מורשת ותרבות". כיצד ישוקלל הציון אם במקצוע אחד באשכול הוא יקבל 90 ובאחר באותו האשכול הוא ייכשל?
"התלמיד ייבחן בשני המקצועות בנפרד, במבחן חיצוני והערכה פנימית, ואלה ישוקללו לכדי ציון אחד במקצוע. לאחר מכן ישוקללו הציונים של המקצועות באותו אשכול וזה יהיה הציון הסופי באשכול הספציפי. באשר לשאלה מה יקרה אם תלמיד ייכשל בציון האשכול הכולל - אנו נוציא בקרוב נהלים מדויקים העונים על
מה התקציב הכולל של התוכנית הזו?
"קשה לנו כרגע לדבר במספרים. צריך לזכור שמספר השאלונים מצטמצם ויורד מספר המעריכים שצריך לשלם להם משכורת. הדברים אלה מביאים לחיסכון, אבל הכסף הזה ינותב לעבודות המחקר שיצטרכו התלמידים לעשות. משרד האוצר הודיע שהוא מגבה את כל עלות התקציב של הרפורמה הזו. אבל רק כאשר ניישם אותה בפועל נוכל לאמוד את התקציב שלה".
מועדי החורף בכיתות י"א יבוטלו, פרט למקצועות אנגלית ומתמטיקה ופרט לאוכלוסיות מיוחדות. מי נמנה עם אוכלוסיות אלה?
"מדובר על תלמידים בשני הקצוות. מצד אחד, תלמידים מצטיינים שנרצה לאפשר להם לסיים את הבגרות מוקדם ולהמשיך ללימודי תואר. למדינה יש חובה לאפשר לאותו אחוז מועט לפרוץ קדימה. מצד אחר, תלמידים שיוחלט שנכון לחלק להם את שנת הלמידה לשניים. לדוגמה, תלמידים שמתקשים לימודית. אסור לשכוח את מי שנשאר בצדדים ולא נכנס למתווה המדויק הזה".
לימודי המדעים יהיו חובה ותנאי לקבלת תעודת הגרות, והציון במקצוע יהיה פנימי. האם התלמידים יבחרו את המקצוע שילמדו או שמא בית הספר?
האם ההחלטה הזו לא גורמת למקצועות אחרים שלא נכנסו לקטגוריה הזו להימחק?
"תחת הכותרת 'מדעים' נכנסים המקצועות ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדע וטכנולוגיה בחברה ומדעי הטכנולוגיות. התלמיד יהיה חייב ללמוד מינימום יחידה אחת. יהיו בתי ספר שהבחירה בהם תהיה של התלמיד בלבד, ויהיו בתי ספר שיבחרו את המקצוע בעצמם. בסופו של דבר לא יהיה תלמיד במערכת החינוך שיסיים את לימודיו ללא מיומנויות משמעותיות במדעים. אני לא חושבת שזה יביא למחיקת מקצועות אחרים. להפך, דאגנו לעגן את כל אחד מתחומי הדעת בדיוק כדי שלא יקרה מצב שבו תחום שלם לא יופיע בתעודת הבגרות".
תנאי נוסף לקבלת תעודת בגרות יהיה שלוש שנים של מחויבות בקהילה ובחברה. זה לא נטל כבד מדי על התלמיד, שצריך להתמודד עדיין עם בגרויות?
"חלוקת השעות תהיה הגיונית. בכיתה י' מדובר על 60 שעות אישיות ו-30 קבוצתיות. בכיתה י"א 30 שעות קבוצתיות ו-30 אישיות, ובכיתה י"ב 30 שעות קבוצתיות או אישיות. הדבר יתבסס על התשתית הקיימת של מחויבות אישית ותעודת הבגרות החברתית".
לפנייה לכתב/ת 
