"הראיתי לו תמונה של לילי ודמעה זלגה מעינו"
מרינה ליפשיץ, האחות שליוותה את אריאל שרון בשמונה השנים האחרונות, סיפרה על המקרה המרגש באחד הבקרים: "הוא נלחם כמו אריה"
"שרון היה גיבור במהלך שבע שנים וחצי". כך תיארה מרינה ליפשיץ, האחות שטיפלה בראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, את המטופל שלה שהלך היום (שבת) לעולמו. "התחושות הן בהחלט ובהחלט קשות. ליוויתי את מר שרון במהלך 7 שנים וחצי. לצערי לא הכרתי אותו בתור ראש הממשלה, אלא בתור חולה מאושפז. הוא היה גיבור. הוא היה גיבור לפני זה והוא היה גיבור במהלך האשפוז".
אריאל שרון הלך לעולמו - כתבות נוספות:
שרון ייטמן לצד אשתו לילי בגבעת הכלניות
פקודיו של שרון: "כולם רצו להיות כמוהו"
ישראל של שרון: האיש שעיצב היסטוריה
"חיים של מלחמה". הכותרות בעולם
ליפשיץ סיפרה לעיתונאים בבית החולים שיבא בתל השומר על מקרה אחד ייחודי במינו שריגש מאוד את כל הסובבים במקום. "באחד מהבקרים ראיתי שמצבו מבחינה הכרתית היה טוב. לקחתי תמונה של לילי רעייתו והראיתי לו ופתאום ראיתי את הדמעה יורדת מעינו. קשה לשכוח את זה", סיפרה ליפשיץ והוסיפה כי היו לא מעט ימים שבהם שרון הבין ונתן תשובות לשאלות פשוטות.
לדבריה, היא קיבלה מאוד קשה את הודעת פטירתו של ראש הממשלה לשעבר. "הרגשות היו נוראיים", היא סיפרה. "בשבוע האחרון כולנו הרגשנו שהרגע מתקרב. זה שונה עכשיו שזה נגמר".
האחות ציינה כי שרון נלחם לאורך כל הדרך. "הוא נלחם כמו אריה. לאורך שנותיו בבית החולים היו עליות ומורדות. בשנים הראשונות כן הצלחנו לסירוגין לתקשר איתו. בכל יום שאתה נכנס לחדר אתה כבר יודע מתי הוא מבין שאתה נמצא שם".
עוד על שרון:
הפלסטינים: "שרון פושע מלחמה, יגיע לגיהנום"
ליפשיץ, שעובדת בבית החולים כבר 22 שנה, סיפרה על ליווי המשפחה במהלך שמונה השנים האחרונות. "קשה ללוות אדם הרבה זמן", היא סיפרה. "הילדים הגיעו כל יום להיות עם אביהם, ראו טלוויזיה עמו וקראו ספרים. לא ראיתי כזאת משפחה שלא נשברה והייתה עם המון תקווה רק כדי לשפר את מצבו".
ליפשיץ סיפרה גם על אחד הביקורים של שרון והצוות הרפואי במהלך תהליך השיקום בחוות השיקמים. "הייתה התרגשות גדולה שם. תמיד אזכור אותו בבית שלו בסלון יושב עם הנכדים והמשפחה. תמיד אני רואה חולים באשפוז אז ידעתי שהגעתו לבית תהיה דבר מורכב. ראינו ועשינו בהצלחה את הנסיעה הזאת שהייתה מאוד מרגשת".
האחות המטפלת הדגיש כי היחס לשרון כראש ממשלה לשעבר היה טיפול שהיה ניתן כמו לכל חולה. "זה יותר מרגש שמדובר בראש ממשלה שנכנס לתוכנו, אך דבר לא השפיע על הטיפול הרפואי. בדיוק כמו משה כהן מחדרה", כך ליפשיץ.
גם פולינה רוזנברג הייתה אחת מהאחיות בצוות המטפל של שרון בבית החולים שיבא. "אהבתי את אריק שרון מכל הלב. הייתה לנו הזכות לטפל בו", סיפרה רוזנברג. לדבריה, קשה לומר באופן חד-משמעי ששרון הבין מה קורה סביבו במהלך שמונה השנים האחרונות. "הרגשתי והתייחסתי אליו כמו לכל בן אדם רגיל. זה לא שינה אם הוא יכול לענות לי או לא יכול לענות לי. אז מבחינתי הוא היה חולה שהבין אותי", היא סיפרה.
רוזנברג סיפרה כי שרון אהב במיוחד את משחקי הכדורסל (של מכבי תל אביב) בימי חמישי. "תמיד שעשיתי משמרת ביום הזה הדלקתי את המשחק. הוא אהב את זה ומדי פעם היינו רואים תגובות ממנו. ראינו מבט ממוקד, לפעמים מבט שהיה מהיר ממקום למקום", היא אמרה.
על ההתמודדות של המשפחה אמרה רוזנברג: "אני אחות הרבה שנים והמשפחה הייתה מסורה לא במאה אחוז אלא במיליון אחוז. הם עבדו ביחד בשיתוף פעולה איתנו והיו מסורים. אין לי מילים".
קודם לכן עמדו הרופאים המטפלים מול המצלמות וסיפור על השתלשות האירועים. קודם דיבר מנהל בית החולים השיקומי, פרופ' שלמה נוי, שהודיע בצער על פטירתו של שרון. "הוא טופל למעלה משבע שנים. היו עליות ומורדות במצבו כשהמשפחה והצוות דיווחו על תגובות מסוימות. הוא ניהל מאבק נגד כל הסיכויים, כולל בשבוע האחרון. היום נדם לבו. במשך כל התקופה שרר שיתוף פעולה מלא בין הצוות למשפחה. יהי זכרו ברוך", כך נוי.
לאחר מכן ניגש לומר כמה מילים מנהל המחלקה לשיקום נשימתי, ד"ר אריה וולנר, שסיפר: "הטיפול של שרון לא היה שונה משל כל אדם אחר. המשברים העיקריים שהוא עבר היו זיהומים וטיפלנו בהם כרגיל. הוא אדם עם יכולות חריגות בהתחשב במצבו, בגילו ובגורמי הסיכון שלו".
היום בצהריים יצאה ההודעה על פטירתו של ראש הממשלה לשעבר שמונה שנים לאחר שלקה בשבץ ושקע בתרדמת. "לפני 20 דקות זה נגמר", אמר בשעה 14:19 רוני סחייק, בנו המאומץ של שרון, בעת שיצא מהמחלקה בבית החולים שיבא בתל השומר.
בשעה 14:45, שעה לאחר מותו של שרון, התייצב בנו גלעד מול המצלמות והודה לאנשי הצוות בשיבא ובהדסה עין כרם, שטיפלו באביו במשך שמונה שנים. "אנחנו חייבים תודה להמונים בארץ ובעולם שהתפללו לשלומו. הוא הלך כשהוא החליט ללכת", אמר גלעד שרון. מיד לאחר הדיווח על מותו הגיעו חולים רבים ובני משפחותיהם למחלקה שבה אושפז.
לפנייה לכתב/ת 
