"ביבי, אתה ראש הממשלה הגדול ביותר ביצירת אשליות". מאבקי שרון-נתניהו
מפארסת תפירת תיק שר התשתיות, דרך הכניעה שהובילה למינוי לשר החוץ ועד לדרמת תוכנית ההתנתקות שיצרה חילופי מהלומות. "צריך שיקול דעת ועצבים של ברזל, את שניהם אין לו", אמר שרון על נתניהו בעבר. כל העימותים
אריאל שרון הלך לעולמו - דיווחים נוספים:
כבוד אחרון לשרון: "ידענו שיש מנהיג בשטח"
אולמרט מראיין את שרון: "דפק ואמר 'זהו זה'"
מאי 96'. בנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה, מתמודד על ראשות הממשלה מול שמעון פרס והסקרים מראים פער משמעותי לטובת פרס. שרון מתגייס לעזרתו של נתניהו, רותם את החרדים, בעיתונות החרדית ובבתי הכנסת מופצת תוכנית מפורטת לפתרון מצוקת הדיור למגזר. שרון מרכיב לנתניהו את הממשלה, מגשר על הפערים עם דוד לוי וצומת ומגייס את
עזרתם של אנשי חב"ד. ב-7 באפריל 96' מתארח נתניהו במימונה בביתו של דוד לוי, לראשונה מאז הקרע בין השניים בפרשת הקלטת הלוהטת בבחירות לראשות המפלגה ב-93'.
שרון ראה עצמו מועמד לתפקיד בכיר בממשלת נתניהו. "יש תפקיד שאני רוצה לעשות ויכול לעשות טוב מרוב המועמדים האחרים, שר הביטחון. יש תפקיד שאני יכול לעשות טוב מאוד - שר האוצר. אינני מתכוון למלא בממשלה הזו שום תפקיד אחר", אמר אז שרון. אלא שמיד לאחר הניצחון בבחירות, גילה שרון שהוא מחוץ לתוכניות של נתניהו. המשא ומתן הקואליציוני הפך מהר מאוד לפארסה. נתניהו לא רצה בשרון כשר, אך הלחץ מבית היה גדול. ההצעות לשרון היו מעליבות, בהן תיק "העם היהודי" עם סמכויות מהסוכנות. שרון השיב בשלילה ופעל לחשק את נתניהו, כשהוא נועד עם אדמו"רים התומכים במינויו לשר האוצר.
אחרי שבועיים ארוכים ומורטי עצבים החליט שרון להיענות בסופו של דבר להצעה, שעות בודדות לפני ישיבת ההשבעה החגיגית בכנסת, לכהן כשר השיכון, והוציא הודעה לעיתונות. אלא שמהר מאוד גילה כי נתניהו כבר נתן את התיק ליהדות התורה במהלך הלילה.
"בעיה של נתניהו"
שעתיים לפני הצגת הממשלה בכנסת, הטיל יו"ר גשר דוד לוי פצצה. "ממשלת הליכוד-גשר-צומת לא תקום בלי אריק שרון". לוי יצא מהפגישה עם נתניהו והודיע, בניגוד למנהגו, לתקשורת על עמדתו. "צריך
לעשות כל מאמץ שעם הצגת הממשלה שרון יהיה חבר בה. לא רק האחריות מחייבת, גם ההיבט החברי מחייב. האיש יכול לתרום וגם תרם לניצחון, ולא יעלה על הדעת שתוצג ממשלה בלעדיו".
גורם בכיר במגעים בין הצדדים סיפר היום (א') ל-ynet על האירועים: "ידענו כבר במהלך מסע הבחירות שביבי לא רוצה למנות את שרון. שרון ודוד לוי נפגשו בחשאי וסיכמו על ברית חברית, שלפיה דוד לוי לא ייכנס לממשלה בלי אריק שרון. אבל לוי לא האמין עד הרגע האחרון שזה באמת מה שיעשה נתניהו. כשלוי הגיע לישיבת הכנסת שבה הקריא ביבי את שמות השרים ולא הזכיר את שרון, לוי לא האמין. הוא הודיע מיד שאם אריק לא בממשלה, גם הוא לא. בזה הרגע התחילה מהומת אלוהים, וביבי, שהתגלה כפרנואיד, הרגיש שהעסק בורח מהידיים".
הממשלה התכנסה לצילום החגיגי, ממנו נפקד שרון ששמר באותו היום על שתיקה. מקורביו אמרו אז: "אריק מביט כבר חמישה צעדים קדימה, כמי שהרכיב את הממשלה הוא יכול לפרק אותה" .
בראיון ללארי קינג מ-CNN ביולי 96' נשאל נתניהו על האולטימטום שקיבל משותפו לממשלה. "אני לא זקוק לתמריצים כדי לראות את שרון בפנים", השיב נתניהו. "שרון עשה דברים גדולים בעבר בכמה תפקידי מפתח והוא יכול לתרום רבות בנוסף למומחיותו בתחום הביטחוני".
בלשכת נתניהו החלו להרכיב תיק למידותיו של שרון ולהודיע שבכוונתו למנות שר נוסף מעל מכסת 18 השרים. המינוי הפך לפארסה, שרים הודיעו כי יסרבו להאציל סמכויות ממשרדיהם לטובת משרד התשתיות הלאומיות
שגובש לשרון. בלחץ גדול, נתפר תיק תשתיות למידותיו הגדולות של שרון שהצטרף לממשלה, אך היחסים בין השניים היו בשפל.
האם נבגדת על ידי נתניהו, נשאל שרון בראיון לערוצי הטלוויזיה. "אני מקווה שההבטחות שניתנו לציבור ערב הבחירות יקוימו יותר מההבטחות שניתנו לי", השיב שרון בסרקסטיות הידועה שלו. בראיון ל"ידיעות אחרונות" ב-23.6.96 היה אף בוטה יותר: "הבעיה היא לא שלי, אלא בעיית אמינותו של ראש הממשלה. אני לא ביקשתי את תיק התשתיות, נתניהו עמד ביוזמתו על דוכן הכנסת והודיע שהוא עומד להקים משרד שכזה ולכן הבעיה היא שלו".
"רואה בחומרה את הניסיון לזרוע ערפל"
ב-97' מתגייס שרון לסייע במציאת פתרון לתסבוכת המדינית החריפה מול ירדן, בעקבות ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל. הוא עומד בראש משלחת בכירה שנועדה לרקום עסקה שתחזיר הביתה את סוכני המוסד העצורים. לא קשה להבין מה חשב על נתניהו כראש ממשלה באותם ימים. "אני לא חסיד גדול של נתניהו, אבל יש לי מספיק ניסיון כדי לזהות שמדובר ברגע קריטי בתולדות המדינה וזה מחייב אותי לסייע במציאת פתרון למשבר", אמר שרון בראיון לשמעון שיפר.
בינואר 98' הודיע שר החוץ דוד לוי על התפטרותו בשל משבר אמון עמוק עם ראש הממשלה נתניהו. נתניהו מחזיק במשרד חודשים ארוכים, במקביל הלחץ המדיני נותן אותותיו ונתניהו נדרש לשולחן המשא ומתן. לחץ פוליטי כבד מופעל על נתניהו, בין היתר על ידי שרון עצמו. נתניהו הציע לשרון לעמוד בראש צוות המשא ומתן מול הפלסטינים. באפריל 98' צוטט שרון כמי שאמר לנתניהו בתגובה להצעה: "הכרתי את כל ראשי הממשלה שכיהנו לפניך, כמעט עם כל ראשי הממשלה יצא לי לעבוד, חוץ ממשה שרת. אבל אתה הוא ראש הממשלה הגדול והמרשים מכולם. ביבי, אתה ראש הממשלה הגדול ביותר ביצירת אשליות אצל הזולת".
במאי 98' פרסם שרון הודעה רשמית, שלפיה נודע לו כי נתניהו רמז לממשל האמריקני כי הוא מסכים לנסיגה של 13% מהגדה. "אני רואה בדאגה ובחומרה את הניסיון לזרוע ערפל בקרב שרי הממשלה לגבי הנסיגה הקרובה", הודיע שרון. "כל נסיגה מעבר לתשעה אחוזים היא סכנה ביטחונית חמורה".
באוקטובר 98', רגע לפני הסכם וואי, ביצע נתניהו פניית פרסה והודיע על מינויו של שרון. "הוא האדם המתאים ביותר במדינת ישראל לתפקיד שר החוץ", הסביר אז נתניהו את החלטתו. "הוא אדם שראוי להערצה, הוא מביא עמו ניסיון עשיר, יצירתיות וכושר פעולה מוכח. אני גם חושב שהוא מכיר היטב את פגעי ונזקי המלחמה וגם את פירות השלום. אני שמח על כך שהוא נעתר לקריאתי לעבוד יחד איתי ולסייע לממשלת ישראל בהשגת היעד המרכזי שלנו: הבאת שלום וביטחון".
"גם ביבי, גם ביבי!!"
במאי 1999 הובס נתניהו בבחירות מול אהוד ברק והודיע מיד על פרישתו מהתפקיד. שרון התמנה ליו"ר זמני והבטיח לשקם את הליכוד, שצלל בבחירות ל-19 מנדטים בלבד. בדצמבר 2000 שוב מוכרזות בחירות לראשות הממשלה, נתניהו הכריז על התמודדותו מחדש אך התנה זאת בבחירות גם לכנסת. אלא שהכנסת לא חפצה אז להתפזר מעצמה,
נתניהו נצמד לאולטימטום שהציב והסיר מועמדותו, שרון נותר המועמד מטעם הליכוד. בכינוס מרכז הליכוד עורר שרון סערה כשהודיע כי בכוונתו להקים ממשלת אחדות לאחר הבחירות, והציג את רשימת השרים המיועדת מטעם הליכוד. רק את שמו של נתניהו "שכח". הקהל נזעק מיד. "גם ביבי יהיה בצוות שלי, גם ביבי!", הרגיע שרון את הרוחות.
במרס 2001 הקים שרון ממשלת אחדות לאומית, שתפקדה כשנה וחצי עד שהתפטרו שרי העבודה. את שר החוץ שמעון פרס החליף נתניהו, ששב לשולחן הממשלה אחרי פסק זמן ממושך, ומיד איתגר את שרון בבחירות לראשות הליכוד שנערכו זמן קצר לאחר מכן. אבל זה לא היה כוחות: שרון הביס את נתניהו בהפרש של כ-20% ונותר יו"ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה.
בינואר 2003 נבחר שרון בשנית לראש הממשלה, כשהביס בפער עצום את יריבו עמרם מצנע. הליכוד אז גרף 38 מנדטים, שרון הרכיב ממשלה חדשה בשינוי מהותי אחד - את תפקיד שר החוץ נטל מידיו של בנימין נתניהו שרצה מאוד להישאר בתפקיד, ומסר אותו לסילבן שלום. לנתניהו לעומת זאת, הציע שרון לקחת את אחד התיקים המסובכים וכפוי הטובה שרק אפשר - תיק האוצר. מדינת ישראל הייתה אז על סף קריסה כלכלית. נתניהו ניאות לבסוף לקבל את התפקיד וביצע מהלכים דרמטיים, תוך שהוא זוכה לגיבוי מלא משרון.
פוטש בננה
ב-26 באוקטובר 2004 נרשם שיא במתח בין שני המנהיגים. אריאל שרון הציג אז בכנסת את תוכנית ההתנתקות וביקש את תמיכתה. אלא שלשרון ציפתה הפתעה. נתניהו הוביל עוד שלושה מבכירי המפלגה: לימור לבנת, דני נווה וישראל כץ להציב בדקה ה-90 אולטימטום לשרון - לפיו יתפטרו אם לא יסכים שרון למשאל עם בתוך שבועיים. שרון שמע ולא מצמץ, ומיד הצהיר כי שרים שיצביעו נגד יפוטרו בזה הרגע. השרים ביקשו להיפגש עמו, אך שרון דחה את בקשתם. בפוקר הזה שרון ניצח, ארבעת השרים חזרו לספסלי המליאה והצביעו בעד.
"אתמול בערב אמרתי לעוזרים שלי שהם אנשים צעירים ברובם", סיפר שרון בראיון ל"ידיעות אחרונות", "שעליהם ללמוד לקח אחד ממה שקרה אתמול: לעולם, אבל לעולם אל תיכנע ללחץ ולאיומים. זה כלל ברזל". "פוטש בננה", כינו עוזריו של שרון את המהלך שלא הצליח נתניהו להוביל.
באוגוסט 2005, התראיין שרון בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10.
כששאלו אותו השניים על נתניהו, שרון לא חסך מהלומות מיריבו הפוליטי. "האיש הזה בדרך כלל נכנס לפאניקה", אמר שרון. נתניהו הוא אדם שלחוץ או נלחץ בכל מקרה של לחץ, שנתפס לפאניקה ומאבד עשתונות. ראיתי אותו ככה פעמים רבות. ישראל היא מדינה מיוחדת, כאן צריך לנהל את המדינה ולעמוד בבעיות המורכבות ביותר שישנן, צריך שיקול דעת ועצבים של ברזל. את שניהם אין לו".
שרון המשיך בשלו: "מי שרצה לראות אותו מאבד עשתונות, יכול היה לראות זאת בכנסת במרד שלא צלח. מי שבורח מאחריות שבוע לפני הגשת תקציב כשצוות שעבד איתו ננטש על ידו אינו בעל אחריות ולא הייתי סומך עליו. אחרי שארבע פעמים נתניהו תמך בהתנתקות הוא קם וברח, הוא לא יכול להנהיג מדינה. בוודאי שלא את ישראל".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
