"ה.שטרן": תביעה על שימוש בסודות מסחריים
עובדת שעזבה את רשת התכשיטים תבעה פיצויים בגלל הרעה בתנאים ועוגמת נפש. בתגובה טענה החברה שהעובדת עזבה למקום אחר ועשתה שימוש במידע פנימי. בית המשפט לא התרשם ודחה את שני הצדדים
מנהלת חנויות בחברת התכשיטים "ה. שטרן",
שעבדה ברשת מאז 2002, התפטרה ב-2010 על רקע מה שנראה לה כפגיעה ממשית בזכויותיה. בעתירה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב היא פרטה רשימת טענות על הרעה בתנאים ודרשה פיצויי פיטורים בסך 90,867 שקל וכן פיצוי של 36,630 שקל בגין עוגמת נפש.
כמו כן הדגישה "ה. שטרן" שהתובעת לא זכאית לפיצויי פיטורים שכן למעשה לא התפטרה בגלל הרעת תנאים אלא בעקבות עזיבתה לחברה מתחרה. צעד זה, נטען, אילץ אותה בעבר לתבוע את העובדת ואת מעסיקתה החדשה בגין שימוש שעשו בסודות מסחריים של "ה. שטרן" (תביעה שהסתיימה בפשרה).
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בית החזה: מה מנתחים פלסטיים לא מגלים?
- זכות שיבה: תושב מזרח י-ם ניצח את המדינה
- במקום עו"ד ושופט: למה בעצם צריך גישור?
- עלילת גירושין: תגידו שסבא וסבתא לא טובים
לטענתה, חרף הבטחה לקידום לעמדה נחשקת, עובדת אחרת קיבלה את התפקיד. כמו כן, לדבריה היא הרגישה מרומה כיוון שהרשת שינתה את שיטת חישוב השכר באופן חד צדדי (על פי שינוי יעדי המכירות וקביעת העמלות עבורם), כך ששכרה נפגע והיקפו לא היה ידוע מראש. לבסוף טענה שנדרשה לעבוד שמונה שעות ביום במקום שבע ללא שינוי בשכרה ובזכויותיה, ושבעקבות זאת קוזזו ימי ושעות החופשה שלה.
הרשת טענה בתגובה שלא נתנה לתובעת התחייבות לקידום, שעדכנה את התובעת בזמן אמת על שינוי שיטת חישוב השכר ואף שילמה לה הפרשים רטרואקטיביים. כמו כן, נטען, לאחר השינוי הגיע שכרה הממוצע של התובעת לרמתו הקודמת ואף למעלה מכך.
ארכיון. לא הוכח הנזק שגרמה העובדת
לתביעה החדשה של העובדת, בבית הדין לעבודה, הגיבה הרשת בתביעה שכנגד, שבמסגרתה עתרה לפיצוי של 100 אלף שקל בגין הנזקים שגרמה העובדת וכן לפיצוי כספי בגין שעות עבודה חסרות שלה, בסך 23,685 שקל.
בתגובה טענה העובדת שהרשת מנסה להלך עליה אימים ולהתיש אותה, שכן אלמלא פנתה היא עצמה לבית הדין לעבודה - לא הייתה באה התביעה שכנגד לעולם. לדבריה היא לא הפרה את הסכם הפשרה שנחתם מול הרשת והיא אינה חבה ל"ה. שטרן" שעות עבודה שכן לא הסכימה לשינוי היקף משרתה.
התובעת חייבת לנתבעת
השופטת שרה מאירי קבעה כי מהעדויות עולה שלתובעת לא ניתנה הבטחה מפורשת לקידום ללא תנאי. נדחו גם הטענות בעניין השינוי בחישוב שיטת השכר, שכן על אף שהשינוי הביא לירידה מסוימת בשכרה של העובדת, הרי ששולמו לה הפרשים רטרואקטיביים ואף בוצעה בחישוב התאמה שהיטיבה עמה, כך שממוצע שכרה היה גבוה מהממוצע שלפני השינוי.
עוד נקבע כי בהתאם לכתוב בהסכם ההעסקה, שעל פיו שמורה לרשת הזכות הניהולית לשנות את משמרות העובד לפי צרכיה, התובעת אכן נתבקשה לעבוד בהיקף של שמונה שעות ביום. בפועל, היא עבדה פחות משבע שעות, כולל הפסקות, ולפנים משורת הדין לא קוזזו שעות החוסר מימי החופשה הצבורים שלה, כך שיוצא שהתובעת חייבת לנתבעת סך 27,156 שקל בגין החיסורים.
על סמך זאת, קבעה השופטת, התובעת לא התפטרה בשל הרעה בתנאיה ועל כן נדחית תביעתה לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגין עוגמת נפש.
התביעה שכנגד נדחתה אף היא. הרשת לא הוכיחה מהם הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, מהתנהלות התובעת, וטענתה לעניין החזר שעות החסר, אף שהיא נכונה, הרי שהיה על הרשת לברר זאת מול העובדת במועד עזיבתה. משלא עשתה זאת, ומשהעלתה זאת רק לנוכח התביעה שהוגשה, נדחית התביעה לתשלום בגין השעות.
השופטת ציינה בסיכום דבריה כי בעוד עדויות הרשת מהימנות, ברורות ומשכנעות, היו עדויות העובדת ועדיה ההיפך מזה, והתביעה נדחתה על אף חוסר המהימנות של התובעת.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד פבל מורוז
עוסק בדיני עבודה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
