מהנדס פוטר לפני פנסיה ופוצה ב-320 אלף ש'

אחרי 29 שנות עבודה ב"אפקון החזקות" החליט המנכ"ל החדש לפטר עובד בטענה שמדובר בהליך התייעלות. בית המשפט קבע שלא נעשה מאמץ מספק לשבץ אותו בתפקיד חלופי, ולא ניתנה הרגישות הראויה לפרישה המתקרבת

עו"ד ארז כהןפורסם: 19.01.14 , 14:44

מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו הועסק לאורך שנים בתפקידים מקצועיים וניהוליים שונים בחברת "אפקון החזקות בע"מ" - קונצרן ובו כ-1,200 עובדים. לאחר 29 שנות עבודה, בהיותו כבן 63, קיבל העובד הודעת זימון לשימוע לפני פיטורים בטענה של התייעלות ארגונית, צמצום עלויות וביטול המשרה. הוא פוטר לאחר שתי שיחות שימוע, ובתגובה פנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשה לצו מניעה זמני כנגד הפיטורים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבקשה שלו נדחתה, ולפיכך, משיצאו פיטוריו אל הפועל, הוא פנה לקבלת פיצוי בשל נסיבות פיטוריו. באמצעות עו"ד חיה ברק דנציגר הוא טען שיכולותיו המקצועיות המגוונות לא נבחנו בכנות, ולמעשה הנתבעת החליטה לפטרו עוד קודם לשימוע. לדבריו, החברה לא הוכיחה כי נערך בה כל שינוי ארגוני או צמצומים, ובפועל - הוא היה המפוטר היחיד. עוד הוסיף, כי לא נעשה ניסיון אמיתי לחפש לו תפקיד אחר במערכת הרחבה של הנתבעת.

התובע הוסיף שהחברה התעלמה לחלוטין מנסיבותיו האישיות, בהן גילו ונכונותו לצמצם את משרתו. לדבריו, גילו המתקדם יקשה עליו למצוא מקום עבודה חלופי, בפרט על רקע מצב התעסוקה במשק. התובע שם דגש על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו לאחר שחש כי נעשה בו שימוש משך כ-30 שנה וברגע אחד נזרק כלא כלום.

אילוסטרציה. רגישות לעובדים ותיקים (צילום: Shutterstock)

החברה טענה מנגד שלאחר שמונה מנכ"ל חדש התייתר תפקידו של התובע. פיטוריו, הסבירה, הם צעד ניהולי לגיטימי כחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלה. בנוסף טענה הנתבעת שנסיבותיו האישיות של התובע, לרבות גילו והוותק שלו, לא נעלמו מעיניה, ולכן נעשה מאמץ רב לאתר עבורו משרה חלופית. רק אחרי שכשלו מאמציה הוחלט סופית על פיטוריו.

דרושה: רגישות כלפי עובד ותיק

השופטת אורנית אגסי קיבלה את מרבית טענות התובע לאחר שלא שוכנעה כי תפקידו התייתר או כי נעשה מאמץ אמיתי למצוא לו תפקיד חלופי. נקבע כי הנתבעת לא סיפקה הסבר ממשי וענייני ונראה שההחלטה נלקחה על ידה עוד לפני שיחות השימוע.

השופטת הוסיפה שבמסגרת שיקולי תום הלב והחובה המוגברת המוטלת על הנתבעת כמעסיקה, היה עליה לשקול גם את העובדה שהתובע נמצא רק מעט יותר שלוש שנים טרם פרישה לפנסיה.

עוד ציינה השופטת שמחקירת המנכ"ל הקודם של הנתבעת עלה בבירור שהתובע היה בעל יכולות מגוונות, כך שאין ממש בטענה כי משרתו בוטלה או שלא ניתן היה למצוא לו תפקיד חלופי. עוד עלה כי המנכ"ל החדש הוא שסיכל את המשך העסקת התובע במשרה חלופית מצומצמת, אף שהתובע הסכים לכך.

לבסוף פסקה השופטת לזכות התובע בפיצויים של 50 אלף שקל מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, 190 אלף שקל פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב ועוגמת נפש, ופיצוי בסך 50 אלף שקל בגין אי קיום חובת השימוע. בתוספת הוצאות משפט של 30 אלף שקל זכה התובע בסופו של דבר ל-320 אלף שקל.

פסק דין זה ממשיך את תגובתם החריפה של בתי הדין לעבודה ביחס להתנהלות מעסיקים במגזר הפרטי בעת סיום יחסי עבודה, בפרט כשמדובר בעובדים ותיקים אשר יש לנהוג בהם ביתר רגישות. אנו למדים כי טרם פיטורי עובד ותיק נדרש המעסיק לראות את הצד השני של המתרס ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בעובד על ידי ניסיונות כנים למציאת תפקיד חלופי ועריכת שימוע הוגן ובתום לב.