המיותרים והנעדרים של אוסקר 2014
הקולנוע האמריקני לא הציע יותר מדי אופציות טובות לחברי האקדמיה. ולמרות זאת, גם השנה יש ברשימת המועמדים לאוסקר כמה בחירות תמוהות, וכמה אנשים שבצדק יכולים לראות עצמם מקופחים. רשימת המיותרים והנעדרים
חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע אמרו את דברם, וזה מה שחשוב בסוף כשמדובר בטקס האוסקר - טקס הפרסים מטעמם. ובכל זאת, גם לנו יש מה להגיד על הבחירות של החברים המעונבים, המדושנים והמקושרים.
האמת היא שהפעם די קלעו בהעדפות שלהם, וזה אומר משהו על דלות החומר ב-2013, יותר מאשר על הטעם המדויק ונטול הפניות של חברי האקדמיה. ולמרות זאת, כבכל שנה גם הפעם יש בין רשימות המועמדים השונות שפורסמו ביום חמישי כמה שלא אמורים להיות שם, ומנגד כמה מקופחים שנשארו בחוץ. הנה היא רשימת המיותרים והנעדרים שלנו לקראת טקס האוסקר, שיתקיים ב-2 במרס בתיאטרון דולבי בהוליווד.
סרט השנה
המועמדים: "חלום אמריקאי", "כוח משיכה", "12 שנים של עבדות", "הזאב מוול סטריט", "נברסקה", "קפטן פיליפס", "מועדון הלקוחות של דאלאס", "היא", "פילומינה".
המיותרים: קשה לבוא בטענות. מדובר במדגם די מייצג של תפריט הקולנוע שעמד בפנים ובפני הצופים. החשש הגדול היה שהחברים המכובדים יתפתו לכלול את "להציל את מיסטר בנקס" ברשימה - בכל זאת מדובר במחווה לוולט דיסני, פטרונם של כמה מבניה הטובים של הוליווד. הריסון העצמי הזה ראוי לשבח.
הנעדרים: על פי התקנון, חברי האקדמיה יכולים לבחור עד עשרה סרטים, ולמרות זאת כאילו בשביל להתחכם, זוהי כבר השנה השנייה בה מוצגים תשעה סרטים ברשימת המועמדים. והשאלה הנשאלת היא: למה להתקמצן? בכל זאת יש כמה סרטים שראויים לפחות לטייטל "מועמד לאוסקר". ומיהם אותם סרטים? הראשון שקופץ הוא "בתוך לואין דיוויס" שזכה לשבחים רבים מהמבקרים בחו"ל, והוא גם נהנה מהיוקרה של יוצריו ג'ואל ואיתן כהן.
הטריילר של "בתוך לואין דיוויס"
אי הכללת סרט של האחים כהן ברשימה היא הפתעה גדולה. מאכזבת לא פחות היא העדרותם של הבמאים הצעירים ג'יי.סי. צ'נדור וראיין קוגלר - הבן צייטלינים של השנה. צ'נדור (40) אתגר את הצופים ב"הכל אבוד", וקוגלר (27) הציף מחדש את השד העדתי עם "תחנת פרויטוויל" המטלטל. ומי שהיה צריך לקבל מקום ברשימה זאת, ובכל רשימה כמעט, הוא פאולו סורנטינו וסרטו "יפה לנצח" ("The Great Beauty"). נכון, היצירה המהפנטת של הגאון האיטלקי נכללת בין מועמדי האוסקר הזר וכנראה שתזכה בו. אבל סרט יוצא דופן ומורכב זה צריך להופיע על הבמה המרכזית, ללא אפליה.
הטריילר של "The Great Beauty"
הבמאי
המועמדים: דיוויד או. ראסל ("חלום אמריקאי"), מרטין סקורסזה ("הזאב מוול סטריט"), אלפונסו קוארון ("כוח משיכה"), סטיב מקווין ("12 שנים של עבדות"), אלכסנדר פיין ("נברסקה").
מיותרים: כולם טובים וראויים, וכמוהם יש גם לא מעט. לפיין ולראסל יש מנוי קבע בקטגורייה זאת - ומכך מתחייב להיות מועמדים גם השנה. ראסל במאי מקורי ומרענן, אך דווקא במקרה של "חלום אמריקאי", שמסתמן כזה שיביא לו אוסקר, נראה שהסטייל עלה לו (ולברדלי קופר) לראש. העלילה שהוא עצמו אחראי על כתיבתה מבולגנת, ובעקבותיה גם מלאכת הבימוי. מקווין וקוארון פה ללא קביעות והם מסתמנים כמתמודדים החזקים ביותר על הפסלון המוזהב.
הנעדרים: מקווין הוא בריטי, קוארון הוא מכסיקני, ויש לתהות - למה סורנטינו האיטלקי לא נכלל ברשימה זו? הסרט מיוחד, מקורי, מלא וכובש, וכל כך שלו, ויתכן שכך גם האוסקר אם היתה ניתנת לו ההזדמנות. חבל אך לא מפתיע, כמו העדרותו של פול גרינגראס, שביים ביד אמן את "קפטן פיליפס" על כל רגעי הגאות והשפל של הסיפור. הצעירים צ'נדור, קוגלר, ג'ף ניקולס ("הסיפור של מאד") ודרק סיאנפרנס ("מקום מתוך היער") ראויים להתחשבות - לקראת העתיד.
שחקן
המועמדים: כריסטיאן בייל ("חלום אמריקאי"), ליאונרדו דיקפריו ("הזאב מוול סטריט"), צ'ואיטל אג'יופור ("12 שנים של עבדות"), ברוס דרן ("נברסקה") ומת'יו מקונוהיי ("מועדון הלקוחות של דאלאס").
המיותרים: לכאורה התחרות על פרס השחקן הטוב קשה מאוד. אבל האמת שכמה מהמועמדים נמצאים פה בגלל ההייפ שמאחוריהם, ופחות בגלל ההופעה המצוינת שלהם. כך במקרה של אג'יופור שמנסה לחפות על מוגבלויותיו כשחקן באמצעות תיאטרליות יתר והבעות סבל מוקצנות. דיקפריו כאן בדמותו של נוכל כריזמטי נטול מצפון או רגשות, והוא מטיב לגלם אותו - אולי כיוון שגם הוא לא נדרש להביע רגשות כג'ורדן בלפורט הצלופח - אבל האם אותו איש עסקים חלקלק אכן עשוי מפלסטיק? האם לא ניתן למצוא קצת יותר מרכיבים אנושיים באישיותו? דיקפריו לא גילה אותם.
הנעדרים: המועמדים הטבעיים להחליף את אג'יופור ודיקפריו ברשימה שלנו הם רוברט רדפורד וטום הנקס - שני השחקנים הוותיקים שיצאו לים ועוררו גלים שהיו צריכים לשאת אותם עד לתיאטרון דולבי בהוליווד. בתפקידו כרב חובל ב"קפטן פיליפס", הנקס הצליח לנוע בין רגעי חרדה, יאוש ותושיה. אנחנו היינו רוצים לעודד את הקאמבק של השחקן הוותיק אחרי סדרה של הופעות נפל - עם ההופעה כריצ'רד פיליפס, לא כדיסני ב"להציל את מיסטר בנקס". רדפורד בן ה-77 החזיק לבדו את "הכל אבוד" כמעט מבלי לדבר תוך מאמץ נפשי וגופני ניכר ומורגש.
"הוליווד היא מה שהיא - זה עסק", פרט רדפורד את התאוריה שלו בנוגע לבחירות האקדמיה, "כשהסרטים עולים להצבעה, הם בדרך כלל תלויים בקמפיינים של המפיצים שלהם. יש הרבה מאמצי קידום שמתרחשים והם מאוד פוליטיים, וזה בסדר כי זה הביזנס. לנו לא היה קמפיין שיעזור לנו להשתלב במיינסטרים, כך שתארתי לעצמי שמשהו כזה יקרה. האם זה היה נפלא להיות מועמד? ברור, אבל אני לא מוטרד מזה". לפחות הוא יכול להיות מרוצה מכך שדיקפריו מועמד על "הזאב מוול סטריט" ולא על הרימייק ל"גטסבי הגדול" בו גילם את מי שרדפורד עצמו גילם ב-1974.
צריך להבהיר כי כל ההתקטננות הזו חסרת טעם בסופו של דבר שכן המעטפה כבר חתומה, מבויילת וממוענת למקונוהיי על הופעתו מלאת ההשראה כרון וודרוף ב"מועדון הלקוחות של דאלאס", ולמרות זאת, יש עוד שני שחקנים שאפשר היה לקחת בחשבון: מייקל ב. ג'ורדן, שמלבד שמו המחייב, הפגין ב"תחנת פרויטוויל" יכולות מפתיעות ביחס להופעותיו בקומדיות פרועות; וטוני סרווילו ב"יפה לנצח" כעיתונאי שמנסה ללקט רגעים חיוניים אחרונים בחייו הזקנים ברומא.
השחקנית
מועמדות: איימי אדמס ("חלום אמריקאי"), קייט בלנשט ("יסמין הכחולה"), סנדרה בולוק ("כוח משיכה"), ג'ודי דנץ' ("פילומינה") ומריל סטריפ ("אוגוסט: מחוז אוסייג'").
מיותרות: לפני הכל צריך לשאול מי לא מיותרת כאן. בולוק גונבת ב"כוח משיכה" את ההצגה מרוחו של ג'ורג' קלוני אבל לא מהאפקטים - ואם נהיה כנים, בגללם היא והסרט בכלל מועמדים. מלכת האוסקרים סטריפ כאן כברירת מחדל ולא בגלל שטף הגסויות שהיא פולטת כלפי ג'וליה רוברטס. ואיימי אדמס - רב הנסתר על הגלוי בנסיבות בחירתה, לא פחות משרב הגלוי על הנסתר בכל הנוגע למחשוף הנדיב שלה ב"חלום אמריקאי". זה משאיר אותנו עם מועמדת אחת כמעט בטוחה לניצחון: בלנשט האוסטרלית על תפקידה כגיבורה התורנית של וודי אלן - אישה במשבר אמצע החיים.
הנעדרות: אז זהו, שקשה להצביע על מישהי שנעדרת מהרשימה, וזה מדגיש עד כמה המצב בעייתי השנה. אם נתעקש, אפשר להצביע על ג'ניפר לורנס ב"משחקי הרעב: התלקחות" שלמען האמת עושה שם עבודה טובה יותר מבתפקיד המשנה האוברייטד שלה ב"חלום אמריקאי". וגם שיילין וודלי המקסימה, שרוצה להיות ג'ניפר לורנס בעצמה וצועדת לשם בביטחה עם הופעה משכנעת ב-"The Spectacular Now" כנערה לא מקובלת, ולשם שינוי מאוהבת.
