נגמרה השביתה בטאבו; חשש מעליות מחירים

השביתה בלשכת רישום המקרקעין במשרד המשפטים (לשכת הטאבו) הסתיימה לעת עתה והעובדים צפויים לחזור מחר לעבודה מלאה - כך נקבע בישיבת בוררות ראשונה שכונסה הבוקר (א'). אך האם השביתה צפויה להגיע לכיס של שלנו? בשיחה עם ynet טענו הבוקר קבלנים כי עיצומים אלה יוצרים שרשרת של כשלי שוק שעולה להם בכסף רב, מה שיוביל - בסופו של דבר - לעלייה במחירי הדירות.

העיצומים בלשכת הטאבו - כותרות אחרונות:

• העיצומים בטאבו: 5 מיליארד שקל תקועים
• עיצומים בטאבו: רוכשי דירות חשופים לתביעה
• "העיצומים בטאבו מטרפדים עסקאות נדל"ן"
  

עובדי הטאבו צפויים לחזור מחר בבוקר לעבודה מלאה, לאחר כשבועיים וחצי של עיצומים, זאת כפי שסיכמו המדינה וההסתדרות בישיבת בוררות ראשונה שכינס הסוקר מ"מ יו"ר המוסד לבוררות מוסכמת, עו"ד שלמה גוברמן. בדיון סוכם כי העיצומים יופסקו למשך שבועיים ויתקיים מו"מ אינטנסיבי בין הצדדים. 

מה היו השפעות השביתה עד כה? "אתה בונה ורוצה לרשום הערות אזהרה כדי לשחרר ערבויות, אבל לא יכול לעשות זאת למרות שאתה יכול למסור כבר את הדירה", מסביר נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, שמספר כי גם הוא כקבלן נפגע כלכלית מהשביתה. "קשה לי לומר לך מספרים", הוא ממשיך, "אבל מדובר בעשרות מיליוני שקלים בענף כולו, ואין ספק שכל העלויות הנוספות לקבלן יגולגלו על הצרכן".

עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל ההתאחדות, מוסיף כי אפשר כבר לראות נזקים מיידיים. "מגיעות אלינו פניות רבות מקבלנים על הנזק של השביתה, שכרגע מעכבת עד כדי משתקת את שוק הנדל"ן", הוא אומר, "מעבר לעיכוב במסירת הדירות, נוצרה בעיה חמורה מאוד של שחרור ערבויות, ובכל יום שהשביתה נמשכת - היא מכבידה עוד על מצוקת האשראי".

חנן מור, יו"ר קבוצת הבנייה חנן מור, מחזק את הדברים. "השביתה בטאבו עוצרת את שרשרת העבודה בנושא המגורים", הוא מסביר, "במקום שהמציאות תהיה צמצום הבירוקרטיה - הפעולות בשטח הפוכות ומנוגדות לאינטרס להוריד את המחירים. השביתה יוצרת לחצים לא נכונים: היא מעכבת מכירת דירות לזוגות צעירים, מה שיוצר צוואר בקבוק עם עומס על כל הגורמים בענף - בנקים, קבלנים ודיירים".

עו"ד אמיר הלר, סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, מוסיף כי יש שני סוגים של פגיעות כלכליות בעקבות העיצומים. "האחת, והפחות משמעותית מבחינת היקפה, היא המשך תשלום עמלות לבנקים עבור החזקת ערבויות לפי חוק המכר", הוא אומר. מדובר במשכנתאות של רוכשים שלא משוחררות מהבנקים - בשל אי רישומן בטאבו. לפיכך, הקבלנים ממשיכים להעמיד לטובת הקונים ערבויות בנקאיות.

"הדבר המשמעותי יותר הוא חסימת האשראי הבנקאי לקבלנים", ממשיך הלר, "בכל חודש משוחררים 4 מיליארד שקל לטובת פרויקטים חדשים. מה שאומר שהכל תקוע ואי אפשר לצאת לדרך. העיצומים האלה תוקעים, למעשה, את ההיצע העתידי של הדירות. בטווח הקצר נראה עליית מחירים, מאחר שלא יהיה היצע שיתאים לביקושים הרבים. אם השביתה תימשך יותר מחודש - היא תיצור חסם משמעותי שעלול להתבטא בעלייה של מספר אחוזים במחירי הדירות".

שלום שטרית, מנכ"ל ובעלי חברת הבנייה שתית, מספר על הפגיעה האישית בחברה שבניהולו: "אנחנו באופן אישי ניזוקנו ב-20 מיליון שקל בחודש בעקבות כספים שנתקעו ולא הגיעו אלינו. הכספים הללו היו יכולים להיות משוחררים לפרויקטים חדשים למגורים ולהתחלות בנייה, והשביתה פשוט עוצרת את השוק. הנפגעת הגדולה היא כמובן מדינת ישראל".

לשכת הטאבו בתל-אביב. היום נערכה ישיבת בוררות ראשונה בין העובדים למדינה(צילום: ירון ברנר)

ישיבת בוררות ראשונה בין המדינה לעובדים

במסגרת השביתה, שהחלה ב-1 בינואר, 250 עובדים ב-9 לשכות רישום המקרקעין ברחבי הארץ, לא רשמו הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות והבנקים למשכנתאות, לא טיפלו בתיקים חדשים ולא קיבלו קהל. "השביתה פוגעת למעשה במשק כולו", טענה המדינה בכתב התביעה.

הסיבה לעיצומים שנקטוהעובדים נעוצה בכך שמזה כ-3 שנים, מאז התאגדו העובדים, הם מנהלים מו"מ על הסכם קיבוצי מול משרדי המשפטים והאוצר. אולם לאחר שהמו"מ התפוצץ - הם החלו בשביתה. יאיר אלגאווי מהסתדרות עובדי המדינה אמר לאחרונה ל-ynet כי "יש להפנות את הטענות למשרד המשפטים ולממונה על השכר. אם זה כואב לאזרח - זה כואב גם לנו, אבל צריך להבין שהעובדים התאפקו במאבק הזה 3 שנים. אנחנו רק רוצים שיישבו איתנו. לא ייתכן שאומרים לנו לא - והולכים".

דובר משרד המשפטים, בשם אגף רישום והסדר מקרקעין, מסר בתגובה לדברים בשבוע שעבר כי "הסמכות להתוויית מדיניות באשר להסכמי השכר במגזר הציבורי מסורה בידי הממונה על השכר במשרד האוצר. הנהלת משרד המשפטים מעורבת, כמתבקש, ועוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות. יצוין כי מי שרשאי ליזום הקמת מסגרת לאישור חריגים הוא ועד העובדים, ונעשו פניות רבות אל נציגי הוועד בימים האחרונים בנושא זה.

"כמו כן, היקפי העבודה בלשכת רישום מקרקעין לא נאמדים בסכומי כסף. אנחנו לא 'מגלגלים' מחזור עסקאות, שכן אנחנו רשות מינהלית רושמת ולא גוף עסקי או רשות פיסקלית. כמו כן, איננו מבחינים בין רישום זכויות בנכסי מקרקעין לצרכי עסק לבין רישום מקרקעין לצרכי מגורים. הנתונים לגבי הפעולות שבוצעו בשנת 2012 מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד".