מלון מוזנח: פסק דין שמפחיד את ענף התיירות

חברים הזמינו חופשה באילת אבל גילו מלון מלוכלך ומוזנח עד כדי כך שחלקם קיצרו את הנופש. בית המשפט קבע פיצויים ללקוחות, וסוכנות הנסיעות ערערה בטענה שהדבר ישפיע על הפעילות בכל הענף. מה נקבע?

עו"ד צביה דותן סטרנספורסם: 26.01.14 , 09:06

ארבעה חברים פנו בקיץ 2006 לסוכנות נסיעות והזמינו חבילת נופש באילת, שתמורת 2,400 שקל לאדם כללה אירוח של שלושה לילות בבית מלון. אלא שעיניהם של הנופשים חשכו כשהגיעו למלון: הלכלוך, ההזנחה והעזובה פשו בכל, חדריהם נמסרו להם בעיכוב של שעות והיחס מצד עובדי המלון, לטענתם, היה מחפיר.

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

שתי נשים מתוך ארבעת הנופשים עזבו את המלון עוד לפני תום החופשה וחזרו צפונה בתחבורה ציבורית. החבורה כולה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע תביעה נגד סוכנות הנסיעות, ועתרו להשבת כספם ולפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בסך של 5,200 שקל וכן 5,000 שקל לכל אחד בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.

סוכנות הנסיעות טענה בתגובה שמלחמת לבנון השנייה, שפרצה כחודש קודם לכן, אחראית למצב. לדברי הסוכנות, הטינופת וההרס בבית המלון נגרמו על ידי נערים מהצפון שבאו להתארח בו.

אילוסטרציה. פסק הדין ישליך על הענף כולו(צילום: Index Open)

בית משפט השלום קבע, בהסתמך על תמונות שצילמו הנופשים, שהמלון היה במצב של "חורבן יחסי", שכלל בין השאר מזרן מטונף, כיור שנעקר ממקומו, אסלות מזוהמות ועוד. טענותיה של סוכנות הנסיעות לעניין מלחמת לבנון נדחו, ונקבע כי היא יכולה הייתה לדעת על מצב התחזוקה הירוד של המלון בטרם שיווקה את החבילה אך ניכר שלא עשתה את הדרוש על מנת להביא לקיום חלקה בעסקת הנופש.

שתי הנופשות שעזבו את המלון לפני תום החופשה פוצו בהחזר החלק היחסי של החופשה, (1,306 שקל), וכל אחד מהנופשים פוצה בסכום של כ-700 שקל עבור עוגמת נפש.

לא נותנים לעובדות לבלבל אותם

סוכנות הנסיעות סירבה לקבל את הדין וערערה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אך הוא דחה את טענותיה. אבל הנתבעת לא הרפתה: היא הגישה בקשה לערעור לבית המשפט העליון בטענה שהעניין מעורר שאלה כללית לגבי אחריותו של סוכן נסיעות לליקויים שלא יכול היה לצפות או למנוע. לדברי מנהלי הסוכנות, לפסק הדין של בית משפט השלום יש השלכות רוחב קשות על ענף התיירות כולו.

אלא שהשופטת דפנה ברק ארז לא התרשמה מטענות אלו ודחתה את הבקשה. היא נימקה שאין מדובר בשאלה הנוגעת לציבור סוכני הנסיעות והענף בכללותו, כי אם במקרה הקונקרטי בלבד, שאינו מצדיק דיון נוסף נוכח פסק דינו המבוסס של בית משפט השלום.

השופטת ברק ארז הוסיפה כי סוכן הנסיעות אינו אחראי לכל תקלה שעלולה להתרחש במסגרת חבילת נופש שנרכשה דרכו, אך מוטלת עליו חובה להציג נכונה את מאפייניהם הבסיסיים של מוצרי הנופש שהוא משווק, לדאוג שהמידע שבידיו מדויק ועדכני ולספק בפועל מוצר התואם את מצגים אלה.

במילים אחרות, סוכן נסיעות נדרש לאמינות ומוטלת עליו חובת גילוי אקטיבי של פגמים מהותיים בעסקה ובשירותים שאותם הוא משווק, כולל מידע שקרוב לוודאי היה מביא את הלקוחות לוותר על רכישת החבילה. חובות אלה אף מעוגנים בדיני החוזים ודיני הגנת הצרכן.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור כיוון שאינו מעוניין לעודד ערעורים שניים, אלא במקרים יוצאי דופן. עם זאת, גם בדחיית הבקשה הבהירה השופטת ברק את המצב המשפטי בעניין אחריותו של סוכן נסיעות במכירת חבילות נופש: אף שסוכן הנסיעות אינו אחראי לכל תקלה שעלולה להתרחש ביעד הנופש שנרכש באמצעותו, הוא עדיין נדרש לחובת הגילוי הנאות ולמניעת הטעית הלקוחות.