בית משפט: מאבטח הועסק בתנאים של עבדות

צעיר שעבד בחברת "מיקוד שמירה ואבטחה" התפטר אחרי שנאלץ לעבוד 36 שעות ברציפות. כמו כן, החברה לא שילמה לו זכויות סוציאליות כנדרש בחוק. עם זאת נדחתה טענת העובד שהופלה על רקע מוצאו מאתיופיה

עו"ד חן ספקטורפורסם: 26.01.14 , 16:37

בית הדין לעבודה דחה את טענותיו של צעיר ממוצא אתיופי שלפיהן הופלה על ידי מעסיקיו על רקע מוצאו. עם זאת, קיבל השופט את טענתו כי תנאי העבודה היו מחפירים עד כדי עבדות של ממש.

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

בספטמבר 2008 החל הצעיר לעבוד כמאבטח בחברת "מיקוד שמירה אבטחה שירותים וניקיון בע"מ". כשנה אחרי שהצטרף לחברה, בעקבות היעדרות בגלל מחלה, הוא גילה שלא שובץ למשמרות במשך שבועיים. העובד פנה למעסיקיו בכתב, ציין את תחושותיו וחשדותיו לאפליה על רקע גזעני, ודרש את שיבוצו מחדש. משלא זכה למענה, הודיע למעסיקיו על התפטרותו.

אילוסטרציה. ללא אפליה עדתית או גזענית(צילום: שלום בר טל)

לאחר מכן עתר הצעיר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד חברת השמירה בדרישה לפיצויים בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בעתירתו דרש גם פיצויי פיטורים,

שעות נוספות

רשת ויקטורי הורשעה: קצבים עבדו יותר מדי

עו"ד דוד מימון

חברת המרכולים הורשעה בכך שקצבים מהסניף בקריית מלאכי עבדו יותר מהמותר. לא עזרה לה הטענה שהם היו חלק מ"סקטור בעייתי ואגרסיבי"

רשת ויקטורי הורשעה: קצבים עבדו יותר מדי

פיצויים בגין עוגמת נפש וכן תשלומים עבור זכויות סוציאליות שונות, שלטענתו לא שולמו לו כדין.

באמצעות עו"ד גלית פז דיקמן הוא טען שלאורך התקופה הוא עבד בשיעור של למעלה מ-100% משרה. בכל אותה תקופה נשללו ממנו זכויותיו הסוציאליות והוא סבל מאפליה על רקע מוצאו. אפליה זו, לטענתו, מצאה את ביטויה במתן עדיפות לעובדים ממוצא ערבי או דרוזי בעריכת סידורי העבודה וכן בטיב הציוד שסופק שלו.

הנתבעת, באמצעות עו"ד שלמה בכור, הכחישה את הטענות וציינה שהתובע התפטר ללא הודעה מוקדמת כנדרש. עוד טענה כי תנאי עבודתו היו שווים לאלו של יתר העובדים, וכי הוא מעולם לא התלונן על יחס מפלה בפני נציגי החברה.

עבדות של ממש

לדברי השופט אייל אברהמי, ממכלול הראיות עולה תמונה של העסקה בתנאי עבדות ממש: התובע הועסק באופן אינטנסיבי ובניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה עד לכדי רצף של 36 שעות, וזכויותיו הסוציאליות לא שולמו לו כלל או שולמו לו באופן חלקי בלבד. על כן, קבע השופט, יש להכיר בהתפטרותו כמזכה בפיצויי פיטורים.

השופט אברהמי מתח ביקורת חריפה על הנתבעת, שהעסיקה את עובדיה שעות רבות מעל המותר בחוק, ופסק כי בשל כך בלבד יש לזכות את התובע בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך 7,000 שקל.

יחד עם זאת, התביעה לפיצויים על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה נדחתה, שכן לא הוכחה אפליה על רקע גזעני. השופט ציין כי יתכן שהתובע ועובדים נוספים חשו עלבון בעקבות חילופי דברים ביניהם לבין קבוצת עובדים אחרת, אולם ספק אם הרקע לכך הוא עדתי או גזעני.

משכך נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש וזכויות סוציאליות בסך של כ-28 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 5,000 שקל.

בית הדין האזורי לעבודה ממשיך במגמתו להגן ולעגן זכויות עובדים, במיוחד כשמדובר בסקטור חלש דוגמת עובדי האבטחה, אשר כהגדרתו מנוצל על ידי המעסיק עד לכדי התנהגות מחפירה. בנוסף, בכך שבית הדין קבע כי חריגה גסה מחוק שעות עבודה ומנוחה מהווה עילה לפיצוי על עוגמת נפש, רכיב שאינו תדיר בפסיקתו, הוא הוסיף לה גם מימד אתי.