לאס וגאס ב-TV: הרבה כסף, מעט בגדים
עיר החטאים תמיד מוצגת בטלוויזיה כגדולה מהחיים - מקום שבאים אליו בשביל להסיר כל עכבות ולהתפרע. לפעמים זה נגמר בחתונה, לפעמים סתם בהנגאובר. ולפעמים זה נגמר עם גופה במדבר
ביקורים טלוויזיוניים נוספים:
אין אחד שלא מכיר את האמרה המפורסמת "מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס", כלומר בעיר הזו מפרים את הקודים ההתנהגותיים, ואחר כך ממשיכים הלאה. לכן רוס ורייצ'ל מ"חברים" השתכרו שם עד כדי כך שהתחתנו ושכחו מזה בבוקר שלמחרת. לכן בארני מ"איך פגשתי את אמא" מנסה לברוח לשם כדי להימנע ממריבה עם טד. לאס וגאס היא מקום שהוא ההיפך מהשגרה.
רוס ורייצ'ל מתחתנים בלאס וגאס
ולא רק הנורמות מופרות בווגאס - היא קודם כל מקום שבו עקיפת החוק היא עסק משגשג. העיר (האמיתית, כמו גם הטלוויזיונית) התפתחה בזכות ההימורים החוקיים, שהביאו עמם בתי קזינו מפוארים ופשע מאורגן. סדרות שעוקבות אחרי עיר החטאים של פעם מדגישות את הילת הגנגסטרים - כמו למשל "וגאס" שמתארת את העיר בשנות ה-60 ועוקבת אחר מאפיונר שמעביר את עסקיו מערבה, ואחר השריף, בעל חווה קשוח.
בתוכנית, שבה מתנגשים אנשי החוק המחוספסים בפושעים החלקלקים על רקע עיר תוססת ומלהיבה, מתוארת ההיסטוריה בעזרת לא מעט נוסטלגיה. גם סדרות שעוסקות בעיר של ימינו מתייחסות לעבר שלה בצורה נוסטלגית - לאס וגאס של פעם היא אולי מקום של פשע, אבל גם מקום רומנטי ואסתטי, עם גנגסטרים שנונים ונשים יפות.
"וגאס". מאפיונר, קאובוי והרבה רומנטיקה
הפשע הזה הופך קצת מלוכלך ולא רומנטי בעליל כשמסתכלים עליו מהכיוון של אנשי החוק המודרניים. בסדרה "זירת הפשע" (CSI) תראו גם את החלקים הפחות יפים של העיר - שם הזוהר מתעמעם, במיוחד כשעולה האור ומוצאים עוד גופה ברחוב. חוקרי המז"פ בסדרה מתמודדים מדי פרק (ויש הרבה) עם לפחות שני מקרי רצח - בתוך העיר וגם במדבר שמקיף אותה. לאס וגאס של CSI היא מקום די מפחיד מצד אחד, אבל גם מלא ריגושים. צוות החוקרים הכיל במהלך העונות דמויות שייצגו גם את העיר: קתרין ווילו היתה רקדנית במועדון לפני שהצטרפה למשטרה, ווריק בראון היה מכור להימורים. המסקנה: גם השוטרים של וגאס מפלרטטים עם הצד החוטא שלה.
הכל ובגדול
אבל לא רק פשע והימורים תמצאו בעיר. המאפיין הכי בולט שלה הוא הרי מלונות הענק - מוגזמים, מפוארים, נוצצים. הסדרה "לאס וגאס" מתמקדת בדיוק במלון שכזה - המונטסיטו. יש בו הכל, ובגדול: הופעות, מיליונרים, מהמרים, גנבים. לפי הסדרה הזו, מי ששולטים בעיר באמת הם מנהלי המלונות והצוותים שלהם, עם כל הכבוד לפושעים ולשוטרים. אמנם מדובר בתוכנית מטופשת למדי, אבל היא מבהירה היטב את הקווים הבולטים בדמותה הטלוויזיונית של לאס וגאס: כסף וכל מה שנוצץ - מבגדים (חושפניים להפליא) ועד האורות של הסטריפ.
כל התוכניות הללו מבליטות תמיד גם צד נוסף של העיר: המדבר שסובב אותה. במדבר הזה המאפיונרים קוברים גופות וחוקרי המז"פ מוצאים אותן. למדבר הזה מגיעים אלו שנפגעו מהחטאים, שלא שרדו את העיר. הוא הגבול שבו הקסמים נגמרים והמציאות מכה בפרצוף.
אז לעיר הזו באים בשביל להתפרע, לשכוח מהכל - לשתות המון, להמר, לאכול בגדול (בבופה כמובן). לכן יש בה המון פושעים ובהתאם הרבה אנשי חוק שרודפים אותם. חלק מהדמויות קופצות לביקור וחוזרות עם חיוך ענק או הנגאובר, אחרות מסיימות דווקא במדבר - הרי לא כל הנוצץ זהב הוא.
