הפערים העדתיים עדיין כאן: "האשכנזים בקומות העליונות, המזרחים בכניסה"
דו"ח מרכז אדוה סימן קו עדתי מובהק שמלווה את פערי השכר. מאבטחים בבנקים בת"א משוכנעים: "אנחנו השחורים סוג ב', לא סתם לא היה ראש ממשלה מזרחי". בחצור מסבירים: "שמו אותנו כאן עם קום המדינה. 60 שנה עברו, ואין אוניברסיטה בגליל"
עוד בחדשות:
- פירון על ורטה: אסור לפטר על רקע אידיאולוגי
- 14 מיליון ש' מחכים: למה קורבנות לא עודכנו?
- פיגוע ירי בגדה: המחבל חוסל מאש צה"ל
"אני לא צריך את הדו"ח כדי לדעת שזה קיים. אני רואה את זה בכל מקום", אומר יוסי (58), המאבטח, שהוריו עלו מטורקיה עם קום המדינה. "תסתכל כאן מסביב ותראה את כל הסיפור. במשרדים בקומות העליונות עובדים אשכנזים וכאן למטה השחורים, עובדים סוג ב'. האשכנזים לא יותר מוכשרים, אבל במשך שנים נבנו קשרים של פרוטקציה וחבר מביא חבר. זה לא שונה מהפוליטיקה בישראל, ולא סתם לא היה עד כה ראש ממשלה מזרחי".
על פי נתוני הלמ"ס, שנכללים בדו"ח של מרכז אדוה, עמדה ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים בשנת 2012 על 42% מעל הממוצע החודשי של כלל השכירים העירוניים. ההכנסה של שכירים עירוניים מזרחיים עמדה באותה שנה על 9% מעל הממוצע, ואילו הכנסתם של שכירים עירוניים במגזר הערבי עמדה על 34% מתחת להכנסה הממוצעת.
עשרות שנים אחרי קום המדינה, הפקטור העדתי ממשיך לחצוץ בין יוצאי אירופה וצפון אמריקה לבין יוצאי צפון אפריקה ואסיה. רמות השכר וההשכלה של מזרחיים רבים קרובות יותר לאלו של המגזר הערבי מאשר לאלו של היישובים המבוססים בארץ. "אני לא חכם פחות מהאנשים במשרדים למעלה, אבל לא היו לנו תנאים שווים", מסכם יוסי המאבטח.
"האופציה של לימודים לא הייתה קיימת. הייתי צריך לעבוד ולפרנס את ההורים ואחר כך התגלגלתי עם החיים. זה נכון שהילדים שלי כבר הלכו ללמוד, אבל גם להם אין את הסיכוי שיש לילדים שגדלו במשפחות עשירות".
תשכח מהצדק, הוא לא קיים
רפי (70), גם הוא מאבטח באחד ממשרדי הנהלות הבנקים בתל אביב, הוא יליד מרוקו שעלה לישראל בגיל 10 עם הוריו ותשעת אחיו. באבטחה הוא עוסק בתשע השנים האחרונות. "מי שלמד באוניברסיטה קוטף היום את הפירות, אבל לי לא היה סיכוי", הוא אומר. "אם לא היית קרוב לצלחת בשנות ה-50 וה-60, או אם לא הייתה לך פרוטקציה, לא יכולת להתקדם".
הוא משתכר כ-6,000 שקל בחודש ומתגורר בדרום תל אביב. לדבריו, הוא מתעב את השיח הנוכחי על אפליה נגד מזרחים כיוון שהזמנים השתנו, אבל את השרידים שלה הוא עדיין מזהה בשטח. "אין צידוק למשכורות המטורפות אבל תשכח מהצדק, הוא לא קיים", הוא מסכם. "המאבטחים ועובדות הניקיון כאן לא פחות טובים מאלה שיושבים בקומות הגבוהות, פשוט היו להם פחות הזדמנויות".
דניאל (56), מאבטח בכניסה לבנק אחר, עלה לישראל לפני 14 שנה מאוקראינה. "אלה החיים, אנחנו המאבטחים עולים מברית המועצות או מזרחים ואלה שבקומות למעלה הם אשכנזים", הוא אומר. "אני לא רוצה לחזור לקומוניזם, אבל אני יודע שזה המחיר של הקפיטליזם: הכסף קובע ומי שקרוב לצלחת מקבל יותר".
התנתקות של אומת הסטארט-אפ
ומה סיכוי ההתקדמות של מי שנמצאים כיום בחתכים הסוציו-אקונומיים הנמוכים? מחבר הדו"ח ומנהל מרכז אדוה, ד"ר שלמה סבירסקי, טוען שהניידות החברתית בישראל היא יותר הסתננות יחידים מאשר התקדמות שכבתית. "בדו"ח הזה אנחנו עדים למעין התנתקות של אומת הסטארט-אפ מישראל של מטה", הוא מבהיר. "צמחו שכבות שלא היו קיימות לפני הדור הנוכחי: בעלי תאגידים והמנכ"לים שלהם".
מעבר לאנשי האלפיון העליון ד"ר סבירסקי מבחין בשני סקטורים שנהנים מרווחה: עובדי הייטק ופיננסים שהשכר שלהם כפול הממוצע: "יש קפיצה גדולה ברמות השכר של שתי הקבוצות הללו בניגוד ליתר האוכלוסייה. ההכנסות של רוב משקי הבית לא השתנו בעשור האחרון".
"אם המדיניות הנוכחית תימשך המצב לא ישתנה. אני לא רואה שהמדינה מאפשרת חינוך ברמה שמאפשרת להקפיץ את כולם כלפי מעלה. המדינה לא מתחייבת למשל להעלות את שיעור הזכאות בבגרות, שעומד על נתון מדהים של פחות מ-50 אחוז. אותו הדבר קורה בתחום השכר. 30 אחוז מהשכירים משתכרים שכר מינימום ופחות ממנו. אני לא רואה את הממשלה, המעסיקים וההסתדרות מכינים תוכנית מקרו-כלכלית שתביא להעלאה לבעלי השכר הנמוך".
חצור הגלילית כמשל
מוטי חזיזה הוא יו"ר ועד העובדים במפעל "פרי גליל" שבחצור הגלילית, והוא מתגורר בה ב-40 השנים האחרונות. גם הוא מסביר שהזרעים של שנות ה-50 וה-60 ממשיכים לנבוט גם עתה. "באופן כללי אין הרבה אשכנזים במפעל",
הוא אומר. "יש מזרחים ורוסים. השחורים הדפוקים נמצאים בעיירות הפיתוח בגלל חממות שיצרו אחרי קום המדינה ופה שמו אותם. אמרו להם שישבו שם ויבנו את החיים שלהם. אבל על חצור אי-אפשר להגיד שהיא עיירת פיתוח כי היא לא מתפתחת. זאת כי אף גורם ממשלתי לא הקים ב-60 השנים האחרונות מפעל או אוניברסיטה בגליל".
אבי כהן, ספר מחצור הגלילית, דווקא לא רואה הבדל בין האשכנזים והמזרחים בעיר. לדבריו הנתון החשוב הוא מקום המגורים: "יש פה או עשירים או עניים. אין באמצע. זה לא קשור למוצא. אני לא מאמין שהאשכנזים פה בחצור מרוויחים יותר ממזרחים, לא נראה לי הגיוני."
רוני בלחסן, מוכר בחנות צעצועים בחצור: "כל אחד וההשכלה שלו, הידע שלו, הניסיון והמזל שלו. השאלה היא מי עשה את המחקר ומה הוא מחפש. לפעמים גם מחקרים מכוונים מראש לאיזושהי תוצאה. במעגלים שקרובים אליי אני מכיר הרבה מזרחים שמרוויחים יותר מאשכנזים".
אילן ביטון מקריית שמונה: "העובדה שמזרחים מרוויחים פחות היא תוצאה של האפליה של פעם. בניגוד לאשכנזים, המזרחים לא גידלו את הילדים שלהם עם כסף".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
