שתף קטע נבחר
 

החרם האירופי דווקא יעזור לייצוא/ דעה

בניגוד להגיון הכלכלי, איומי החרם האירופי יכולים להשיג את התוצאה ההפוכה ולשפר את מצב היצוא בישראל. איך זה יתכן? בזכות הדולר. אדם רויטר סוקר את התרחישים השונים ומצייר את מפת הסיכונים

בשנת 1946, בתקופת המאבק של היישוב בבריטים, התמנה הגנרל אוולין בארקר למפקד העליון של כוחות הצבא הבריטי בארץ ישראל. בקרב היישוב היהודי נודע כאנטישמי בוטה ושונא היישוב. מבין שלל אמירותיו, הידועה והמושמצת ביותר היתה "להכות את היהודים בכיסם", אמירה המבוססת על האמונה האנטישמית שהדרך לפגוע ביהודים באופן הקשה ביותר הינה באמצעות פגיעה כלכלית. נראה כי האירופאים מגייסים כעת אמונה זו בכדי ללחוץ פוליטית על ישראל.

 

לטורים נוספים של אדם רויטר

 

נקדים ונאמר: מי שקצת מבין את התחום משוכנע שאנו מבהילים את עצמנו לשווא. מאד לא סביר שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל כפי שעשתה הליגה הערבית בזמנו. תמיד תהיה מדינה שתתנגד לחרם על ישראל ותטיל וטו כמו גם חברות ענק בינלאומיות המושקעות בישראל, שקיימת בידן יכולת השפעה ניכרת על ממשלות להימנע מצעדים המנוגדים לאינטרסים הכלכליים של האירופים עצמם. מעבר לכך, בכל הנוגע לחרם צרכנים אירופי, בשונה מחרם רשמי של האיחוד האירופי, השפעתו זניחה לחלוטין ועל כך ארחיב במאמר אחר.

 

אך נניח ובכל זאת יוטל חרם אירופי. האם יכול להיות מצב של היפכא מסתברא בו החרם האירופי דווקא יעזור ליצוא הישראלי? זה נשמע בלתי אפשרי לחלוטין אבל זה בהחלט יכול לקרות! (ולא שמישהו רוצה שיעשו עלינו חרם, ממש לא). למעשה איומי החרם האירופי יכולים להשיג את התוצאה ההפוכה ולשפר את מצב היצוא בישראל. איך זה יכול להיות? איך יכולה לצאת מהחרם האירופי תוצאה משונה ומוזרה כזו? להלן הסבר בדבר האפשרות הזו המנוגדת להגיון הכלכלי (ודאי של האירופאים).

 

התרחיש הגרוע: הכנסות היצואנים יירדו ב-6%

נתחיל מכמה עובדות פשוטות. היצוא הישראלי לאיחוד האירופי מהווה כ- 30% מהיצוא הישראלי לעולם. רמת החשיפה של חברות ישראליות להסכמים עם האיחוד האירופאי קשה לחישוב, אך לפי ההערכות של משרד האוצר שפורסמו באחרונה, הפגיעה עלולה להיות בעלת שיעור של כ-20% מסך ההכנסות של היצוא לאיחוד האירופאי.

 

יש לציין כי זוהי פגיעה הנחשבת בעולם העסקים לקשה מאד, משהו חריג ביותר וזהו אכן התרחיש הגרוע ביותר של משרד האוצר. לפי החישובים הללו תחול ירידה של כ-6% בהכנסות היצוא הישראלי בכללותו (ירידה בשיעור 20% מהכנסות על היצוא לאירופה כפול שיעור היצוא לאיחוד האירופי מסך היצוא הישראלי לעולם).

 

עובדה נוספת הינה שכל היצואנים בישראל מושפעים משער הדולר, מי באופן ישיר מכיוון שהכנסתו בדולרים ומי באופן עקיף דרך השערים הצולבים הבינ-מטבעיים. לשם המחשה, יצואן המקבל את הכנסתו בדולר אוסטרלי, מתרגם את הדולר האוסטרלי לדולר ארה"ב וממנו לשקלים, מכיוון ששוק המט"ח בישראל נסחר רק בדולרים. לכן מספיק שדולר ארה"ב יעלה מול השקל, אפילו אם שער הדולר האוסטרלי לא זז באותו יום מול דולר ארה"ב, בכדי ששער הדולר האוסטרלי יעלה אף הוא מול השקל.

 

עובדה ידועה נוספת הינה שכאשר בישראל מתקיימים מצבים של קשיים גיאופוליטיים ניכרים, הדולר מתחזק מול השקל. זה קרה בעבר בעת מלחמות ואינתיפאדות וזה קרה גם כאשר היו משברים כלכליים בינלאומיים, כמו זה שקרה בשנת 2008.

 

ברור שחרם אירופי עלול לייצר משבר כלכלי חריף מן הסוג הזה, עם פיטורים המוניים ופשיטות רגל של חברות ישראליות. כמו בעבר, רקע כזה יכול להוות בדיוק את הזרז לתהליך שיגרור תגובה חריפה בשער הדולר, אשר יעלה חדות מול השקל. למעשה, ניתן להניח ברמת וודאות גבוהה מאד, שככל שפגיעת החרם תהיה חזקה יותר כך הפיחות יהיה חזק יותר, כי יתקיים מתאם גבוה (קורולאציה) בין שני התרחישים.

 

התוצאה החיובית: הכנסות היצואנים יעלו ב-10%

בכמה הדולר יעלה? אי אפשר לדעת, אבל נניח שיתרחש פיחות בשיעור של כ-10% והוא יעלה ל-3.85 שקל לדולר (הפיחות יכול להיות קטן יותר אך הוא גם יכול להיות גדול בהרבה כמובן), כי המון ישראלים יפחדו וימכרו שקלים ויקנו דולרים לאור המצב הקשה ובעיקר יעשו זאת ספקולנטים זרים שיברחו מהשקל, כי הוטל על ישראל חרם. חשוב מכך, גופים מוסדיים ישראליים, כגון קופות גמל וקרנות פנסיה, שירצו להגן על ההשקעות שלהם ולהרוויח מעליית הדולר ימכרו שקלים וירכשו דולרים במיליארדים.

 

כיום הדולר משייט בשער הנמוך מעט מ-3.50 שקל, וכל הניסיונות עד כה של בנק ישראל ומשרד האוצר לא הצליחו להרים אותו מהרמה הזו. פיחות של השקל בשיעור של 10% יעזור כאמור להכנסות של כלל יצואני ישראל, כי הם יוכלו להמיר את ההכנסות שלהם בשערים הרבה יותר גבוהים וזאת כפי שהסברנו ללא כל קשר מהו המטבע הזר אותו הם מקבלים. למעשה הכנסותיהם בתרחיש כזה יעלו בכ-10%.

 

משמע, תיווצר עליית הכנסות של כל היצואנים בישראל בשיעור של כ-10% לעומת פגיעה בהכנסותיהם כפי שחישבנו קודם, כתוצאה מהחרם של האיחוד האירופי, בשיעור של כ-6%...

 

המכה הקשה תהיה נקודתית

אפשר כמובן לבוא ולומר: מה אם יהיה פיחות בשקל בשיעור נמוך מ-10%? אך באותה מידה ניתן לומר מה אם תהיה פגיעה ביצוא לאירופה בשיעור נמוך מ- 20%? יכולים להיות שלל של תרחישי ביניים. בכל מקרה התהליכים הללו יקזזו האחד את השני ובהחלט יכולים להיות תרחישים שהיצוא דווקא יעלה!

 

יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי קבוצת החברות היצואניות שתפגענה מהחרם של האיחוד האירופי תפגענה לבדן ובאופן קשה. פיחות בשער השקל בתרחיש הנ"ל יביא תועלת לכל היצואנים באופן אחיד כך שהתמונה הכוללת תהיה באופן מוזר ופרדוכסלי טובה יותר, אך באופן פרטני תהיינה חברות שתספוגנה מהלומות כבדות, ובמקרים קיצוניים אף תפשוטנה את הרגל.

 

הכותב, ד"ר אדם רויטר, הוא יו"ר רויטר מידן ומנכל חיסונים פיננסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבישג שאר-ישוב
צילום: אבישג שאר-ישוב
ד"ר אדם רויטר
מומלצים