נאט"ו במקום צה"ל: 'יותר אפקטיבי מיוניפי"ל'
ביוזמת השלום שהציג, הציע אבו מאזן כי כוחות אמריקנים ואירופאים יוצבו במדינה הפלסטינית העתידית. מפקדי יחידת הקישור ללבנון בעבר מדגישים כי הסמכויות חשובות: "אם הם רק ידווחו ולא יילחמו, זה לא שווה גרוש"
יוניפ"יל בדרום לבנון, נאט"ו בפלסטין? ביוזמת השלום שהציג אבו מאזן בפני ה"ניו יורק טיימס" הוא אמר כי הוא שואף לראות חיילים אמריקנים ואירופאים מהברית הצפון-אטלנטית, ברית נאט"ו, מאבטחים את המדינה הפלסטינית העתידית, מונעים החדרת אמצעי לחימה אליה ואמונים על לוחמה בטרור בשטחה. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט כבר כינה זאת "סטארט-אפגניסטן", אבל לראשי יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) בעבר ברור כי כוחות בינלאומיים יכולים להיות יעילים - אם יקבלו את הסמכויות המתאימות.
"בזמן שירותי בלבנון הבעיה העיקרית היתה העובדה שלכוחות הזרים היה אסור לירות, לא היו שום נהלי פתיחה באש", אמר אמש (יום ב') האלוף במיל' דני רוטשילד, שכיהן כמפקד יק"ל באמצע שנות השמונים. הוא אף נתן דוגמה מפעילות כוח האו"ם שם, כוח שאינו חלק מנאט"ו: "למרות שבשטח היו משקיפים של האו"ם, החיילים הללו היו בפועל כוח שכל מטרתו היא לדווח - ודיווח לבדו לא מספיק בכדי לשמור על רמת ביטחון סבירה".
רוטשילד הוסיף כי לאורך השנים היו בעיות רבות בהפעלת הכוחות, דבר שבא לידי ביטוי גם בתחלופה הרבה של החיילים המוצבים בדרום לבנון. "אם הממשלות ששולחות את החיילים יתנו את זה בכך שהחיילים שלהם לא נלחמים, אז כל המהלך המתבשל לא שווה גרוש. בתקופה שלי כוחות יוניפי"ל התחילו ככוח נורבגי, אחר כך הגיעו חיילים מצרפת ואחר כך חיילים בריטים. עם הזמן, כשהכוחות ספגו אבידות, התחילו להגיע חיילים ממדינות עולם שלישי כדוגמת גאנה, נפאל והודו. המדינות המערביות הבינו כנראה שהן כבר לא רוצות שוב לחזור למקומות כמו אפגניסטן ועיראק".
ללמוד מהמודל הבוסני
תא"ל במיל' גיורא ענבר, לשעבר מפקד יחידת הקישור ללבנון וממובילי "יוזמת ז'נבה", אמר כי אסור לזלזל בכוחות הבינלאומיים המוצעים במסגרת הסכם השלום העתידי. "אם מטרת הצדדים בהסכם שלום היא לחיות זה לצד זה במסגרת יחסי שכנות טובים, כוח בינלאומי בהחלט יכול להיות צד במשוואה הזאת", מבהיר ענבר. "יהיה צורך לפתח נהלי עבודה משותפים, כמו סיורים משותפים, תצפיות משותפות והעברת מידע מודיעיני האחד לשני".
סעיף 5 בברית נאט"ו, הדורש מחברות בברית לבוא לעזרת מדינה שהותקפה, הופעל רק פעם אחת - אחרי 11 בספטמבר. אז הכוחות הוצבו באפגניסטן, כחלק מ-ISAF - כוח שפעל תחת נאט"ו. הארגון נטל על עצמו משימות נוספות מאז, לרבות שליחת מומחים לאימון כוחות עיראקיים, סיוע במבצעים נגד פיראטים ואכיפת האיסור על טיסה מעל לוב שעליו הכריזה מועצת הביטחון של האו"ם ב-2011. הוא מורכב מ-28 מדינות: שתי צפון אמריקניות (ארצות הברית וקנדה), 25 אירופאיות ובנוסף גם טורקיה.
נאט"ו פעל כאמור במבצעים שונים, אבל ככוחות שמירת שלום ניתן לרוב המנדט לאו"ם. "הניסיון בעולם מראה שיש גם הצלחות, לדוגמה בבוסניה. כוח בינלאומי הצליח להרגיע בצורה דרמטית שנאה אתנית שנמשכה שנים עד לשקט שיש שם היום", מזכיר ענבר את המודל הבלקני משנות התשעים, אז הוצב שם כוח או"ם לאחר המלחמה.
"יש כוחות שאתה לא רוצה שישמרו עליך"
איכותם של הכוחות הבינלאומיים, מדגיש ענבר, תלויה מאוד במדינות ששלחו את חייליהם. "כוחות נאט"ו מאוד אפקטיביים לעומת כוחות של יוניפי"ל. גם כוחות שבהם יש חיילים מצבא ארה"ב יכולים להיות אפקטיביים, כמו שהיה בעבר בסיני", הוא מסביר. "חשוב להגיד שיש הבדל גדול בין הגדודים, וחייבים להזכיר שיש גם כוחות כאלה שאתה לא רוצה שישמרו עליך. אם נאט"ו ישלחו גדודים מבריטניה, צרפת או ממדינות שיש להם יחסים טובים עם מדינת ישראל, הם ידאגו שלא יהיו סכסוכים מיותרים ואז אפשר לסמוך עליהם. אם יגיעו כוחות ממדינות עולם שלישי אז תהיה בעיה".
ענבר, שכיהן בין השנים 1994-1996 כמפקד יק"ל, חווה על בשרו את ההבדלים בין איכות הגדודים של הצבאות הזרים: "לי בלבנון לא היה את הלוקסוס להסתמך על הכוחות האלה. כשהגדוד הנורבגי היה מוצב באזור המזרחי של החרמון הוא עשה עבודה מצוינת הכוללת תצפיות ופטרולים, ואנחנו סמכנו עליהם. אך באזור המערבי בפאתי העיר צור, במקום שבו הוצבו כוחות מסנגל, לא יכולנו להתייחס אליהם ברצינות. אף אחד לא התייחס לשטח הזה כאזור חיץ".
ד"ר עודד ערן, לשעבר שגריר ישראל בנאט"ו וכיום עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר בנושא לאולפן ynet כי "הניסיון של ישראל עם כוחות בינלאומיים או כוחות זרים הוא לא מוצלח במיוחד. צריך לזכור גם שעד שנאט"ו מציב כוחות זה תהליך מאוד ארוך. במקרה הספציפי ישראל והפלסטינים צריכים לדעת שאחרי שכל חברות נאט"ו יסכימו למהלך, מועצת הביטחון צריכה לאשר אותו. הכוח הזה לא יילחם וקשה לצפות ממנו שהוא ייכנס למחנות הפליטים, לסמטאות הצרות, ישלוף מחבלים משם".
בראיון ב"ניו יורק טיימס" הציע אבו מאזן שנוכחות כוח נאט"ו תהיה לא רק על גבול הירדן. "הם יכולים להיות הרבה זמן ובכל מקום שהם רוצים, לא רק בגבול המזרחי, אלא גם בגבולות המערביים, בכל מקום. הם יכולים להישאר, להרגיע את הישראלים ולהגן עלינו", אמר. הוא הביע נכונות שצה"ל יישאר בגדה במשך חמש שנים לאחר יישום הסכם שלום, ולא שלוש שנים כפי שהציע לפני כמה ימים.
בנט: רק צה"ל ישמור על הילדים שלנו
אבו מאזן אמר שהרעיון להצבת כוחות נאט"ו זכה לתמיכה של ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק וכן של הנשיא ג'ורג' בוש הבן. הנושא עלה לפני כמה שנים בפגישה משולשת בבית ראש הממשלה נתניהו ומזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון. אבו מאזן אמר אז לנתניהו: "אם אתה לא סומך על בעלי הברית שלך, אז על מי אתה סומך? אני לא מביא לך טורקים ואינדונזים". התשובה של נתניהו הייתה אז: "אני סומך על הצבא שלי בלבד".
במסיבת עיתונאים שערך בצהריים התייחס יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לאותה יוזמה, שאותה כינה "הסטארט-אפגניסטן החדש". לדברי בנט, "כוחות בינלאומיים זה הדבר האחרון שיאפשר לנו שיאפשר
לנו לישון בשקט. מההיסטוריה של מדינת ישראל אנחנו לומדים כלל מאוד פשוט ביחס לכוחות בינלאומיים: כשהכול רגוע - הם שם. ברגע שצריך אותם – הם בורחים. זה מה שהיה לפני ששת הימים, זה מה שהיה בלבנון כל השנים. אני זוכר כלוחם וכמפקד שתמיד הם מנעו מאיתנו לפעול, ומעולם הם לא הגנו עלינו".
בנט ציין כי אחרי מלחמת לבנון השנייה נאמר בהחלטה 1701 של האו"ם כי כוחות בינלאומיים ימנעו כניסת רקטות וטילים לדרום לבנון: "בוא נראה את התוצאות - יש לא פחות מ-100 אלף טילים בדרום לבנון, בחסות כוחות בינלאומיים. לכן, למרות מתקפת החדשנות הרטורית, אני מעדיף להישאר מיושן. רק צה"ל ישמור על הילדים שלנו ולכל פטנט אחר נגיד 'לא תודה'".
לפנייה לכתב/ת 
