תבעה בגלל עישון במשרד. הפיצוי: 20 אלף ש'

אישה שהועסקה בבניין של הסתדרות העובדים הכללית פנתה לבית המשפט וטענה: פוטרתי כי התלוננתי על עישון בחדר המדרגות ובמשרדים. השופטת קיבלה חלק מטענותיה וקבעה שלא נעשה די על מנת לאכוף את החוק

עו"ד עמוס האוזנרפורסם: 05.02.14 , 08:19

עובדת בעמותת מטה מאבק הנכים, שמשרדה נמצא בקומת קרקע בבניין השייך להסתדרות העובדים הכללית החדשה, התלוננה במהלך תקופת עבודתה בשנים 2011-2010 על עישון שלא כחוק בחדרי המדרגות ובמשרדי עובדי הבניין. העובדת טענה שתלונותיה בנושא הובילו לפיטוריה, ובשל כך הגישה תביעה נגד ההסתדרות לבית משפט השלום בראשון לציון.

פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת, שיוצגה ע"י עו"ד גיא אופיר, טענה כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק למניעת עישון בכך שלא דאגה לפיקוח נאות על הוראותיו, ואף הציבה מאפרות במסדרונות ובחדרי המדרגות. משכך דרשה התובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, בהם פיטוריה, אובדן השכר שנלווה לכך, נזקי העישון ועוגמת נפש.

מנגד טענה הנתבעת באמצעות עו"ד מרב רוזנפלד-מנור כי הקפידה ועודנה מקפידה על קיום החוק. לדבריה, היא מעסיקה קצין ביטחון הממונה על הבניין ובכלל זה גם על אכיפת החוק. היא הוסיפה שהקצתה מקום עישון כחוק והציבה שילוט האוסר על עישון.

בנוסף טענה הנתבעת שפיטורי התובעת אינם קשורים לתלונותיה אלא לתפקודה הלקוי, איחוריה התכופים והיעדרויותיה הרבות. לטענתה, לתובעת ניתנו הזדמנויות רבות לשיפור תפקודה, אך ללא הועיל.

אכפה אך לא מספיק

בפסק הדין אישרה השופטת מיכל עמית-אניסמן שההסתדרות אכן פעלה לאכיפת החוק למניעת עישון כאשר בין היתר הקצתה חדר עישון תקני, הציבה שלטים ברחבי הבניין, התריעה בפני עובדים על הפסקת העישון במקומות שאינם מותרים לכך ואף הוציאה חוזרי מנכ"ל על תיקון החוק.

השופטת לא קיבלה את טענת התובעת כי הפיטורים קשורים לתלונתה. עם זאת קיבלה השופטת את טענתה כי האכיפה לא הייתה מלאה, שכן ההסתדרות הקצתה לפעילות הפיקוח והאכיפה אדם אחד, שעה שמדובר בבניין שבו מועסקים עובדים רבים.

בנוסף קבעה השופטת כי בתקופת עבודתה של התובעת ההסתדרות לא אכפה את האיסור לעשן בחדרי העובדים, שבהם נמצאים גם מי שאינם מעשנים.

באשר לגובה הפיצוי קבעה השופטת כי יש להתחשב בכך שהנתבעת אינה המעסיקה הישירה של התובעת וכי תנאי העבודה נכפים על התובעת, כך שהיא לא יכלה לבחור לשבת במקום אחר. מנגד יש להתחשב גם בעובדה שהתובעת עבדה במשרה חלקית ולתקופה של 10 חודשים בלבד.

לאור זאת נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת כ-20 אלף שקל, הכוללים פיצוי בסך 14,000 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות.

פסק הדין ממשיך את המגמה מ-2006 שנקבעה בבית המשפט העליון (פרשת אירית שמש): יש לדאוג ל'אכיפה אזרחית" של החוק למניעת עישון באמצעות תביעות נזיקין לפיצוי שבהן אין צורך להוכיח נזק ספציפי, משום שמדובר בנזק בריאותי מצטבר מכל חשיפה, קצרה כארוכה. העישון במקומות ציבוריים בניגוד לחוק מהווה עוולה צרכנית הפוגעת בבריאות העובד ויש לפצות אותו בהתאם.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד עמוס האוזנר הוא יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, ועוסק בין היתר בתחום המשפט הציבורי ודיני נזיקין

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו