לא מודאגים: "הכסף הועבר, הצו לא רלוונטי"

הפוליטיקאים החרדים תקפו בחריפות את החלטת שופטי העליון וזעקות השבר שלהם נשמעו משכנעות, אבל דאגה אמיתית לא הייתה שם. "התקציב של פברואר עבר לישיבות כבר אתמול ועד לחודש הבא יהיה חוק - וצו הביניים הזה לא יהיה רלוונטי", הסביר אמש (יום ג') גורם ביהדות התורה מדוע החרדים אינם חוששים מההחלטה הדרמטית של בג"ץ, שעצר את העברת הכספים לתלמידי ישיבות שלא גויסו.

עוד חדשות:

המיליארדים האבודים של זכאי הקצבאות

אם שכולה: 'איך צה"ל עדיין לא הפיק לקחים?'

תוצרת הארץ: צפו בקטאנה, כלי שיט לא מאויש

לדברי אותו גורם, "כל זה אומר שההחלטה הזו הייתה ריקה מתוכן והלחץ שבית המשפט ניסה להפעיל על הממשלה התגלה כמלאכותי. כנראה בסופו של דבר, עם כל הדרמה הגדולה, לא ייגרע שקל אחד מתקציב עולם התורה". הוא אמר זאת אף על פי ששר האוצר יאיר לפיד הודיע לאחר פסיקת בג"ץ כי יופסק תשלום הקצבאות לתלמידי הישיבות שגיוסם נדחה עד להשלמת החוק החדש לשוויון בנטל.

"צו לא רלוונטי". מחאה על מעצר תלמיד ישיבה שלא התייצב לגיוס(צילום: רויטרס)

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

גורם נוסף ביהדות התורה הוסיף: "הדבר המשמעותי היחיד שקרה הוא שבג"ץ התערב שוב במהלכים שמובילות הכנסת והממשלה, וכרגיל - גם הפעם נגד הציבור החרדי. זה הדבר היחיד שזעקנו נגדו, כי פגיעה אמיתית בתקציב לא באמת תהיה כאן, וגם לו הייתה - כולם מבינים שזה לא יוציא תלמיד אחד מבית המדרש. אגב, לא מן הנמנע שגם השופטים עצמם ידעו שהכסף עבר לפני שפורסמה ההחלטה, וזה היה מהלך מחושב שלהם, אבל הם בכל מקרה היו צריכים לחטוף על עצם ההתערבות שלהם בנושא - וזה מה שעשינו. לא יכולנו להחריש אחרי מה שקרה". 

לציטוט המשיכו הח"כים החרדים לתקוף בחריפות את העליון. "שופטי בג"ץ חותרים ליצור אווירה של מלחמת אזרחים עקובה מדם. הם לא רוצים חיילים בצבא. גם אם ניאלץ לרדת למחתרת, נלמד במסירות נפש וננצח את שליטי בג"ץ", אמר ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה. בש"ס אמרו לפני כן: "צר לנו ששופטי בג"ץ הצטרפו לרדיפת עולם התורה, תוך התערבות ברגל גסה בהליך חקיקה רגיש שבימים אלו נדון בבית המחוקקים. ההחלטה לפעול דווקא בסנקציות כלכליות נועדה אך ורק על מנת להצטרף לעליהום וההסתה נגד לומדי התורה בארץ ישראל". 

"ננצח את שליטי בג"ץ". ח"כ אייכלר

החלטת בג"ץ להפסקת העברת הכספים תקפה לתלמידי מוסדות תורניים, שנולדו ב-1994, 1995 ובחציה הראשון של שנת 1996, שקיבלו צווי גיוס למועדים שונים החל מאוגוסט 2013 ולא התייצבו בלשכת הגיוס נוכח החלטות של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון לדחות את מועד ההתייצבות, משום "ששאלת הסמכות לגביהם מוטלת בספק". צו הביניים מתייחס להעברת כספים הנעשית בהתאם "למבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים".

אותה החלטה התקבלה במסגרת העתירות הקוראות לגייס את תלמידי הישיבות ולא לתקצב את לימודיהם עם פקיעת תוקפו של חוק טל. בינתיים, בכנסת מתכוננים להצבעה על חוק השוויון בנטל שיחליף את אותו חוק שפקע, וקשור לשתי הצעות נוספות שאמורות לעלות במקביל - חוק משאל העם וחוק המשילות. כל החוקים הללו זקוקים לרוב של 61 חברי כנסת ואמורים לעלות להצבעה בעוד מעט יותר מחודש, בין 10 ל-12 במרס.

עד אז אמורה הוועדה לשוויון בנטל, בראשות ח"כ איילת שקד, לסיים את עבודתה ולמצוא פתרון לשתי סוגיות שבמחלוקת: סנקציות פליליות למשתמטים משירות ואורך שירות הנשים בצה"ל. היום אמורה הוועדה להתחיל בהצבעות על יתר סעיפי החוק, בהתאם למתווה שגובש בוועדת פרי בראשות השר יעקב פרי מיש עתיד.

באחרונה עסקו מרבית הדיונים במחלוקת המרכזית - דרישת יש עתיד להטיל סנקציות פליליות כאמצעי הרתעה אפקטיבי כלפי תלמידי ישיבות שלא יתגייסו. ח"כ שקד וחברי סיעתה בבית היהודי מנסים למצוא פשרה שתהיה מקובלת גם על החרדים ולא תכלול סנקציות פליליות. ביש עתיד חוזרים ומדגישים כי אם לא ייכללו הסנקציות הפליליות ככתבן בחוק, יהווה הדבר מבחינתם סיבה לפרישה מהממשלה.

באשר להארכת שירות הנשים, הציעו נציגי צה"ל בוועדה להאריך את השירות, אולם חברי הכנסת בוועדה מתנגדים לכך. במסגרת אחד הדיונים האחרונים הציע הצבא הצעה ולפיה ייפתחו יותר תפקידים לנשים, בתמורה להתחייבות לשירות מעט יותר ארוך. בצורה זו, אמרו, ניתן יהיה להבטיח שוויון מצד אחד והארכת שירות בתפקידים מסוימים מצד שני, באופן שגם יביא תועלת לצבא. גם הסוגיה הזאת טרם הוכרעה סופית בוועדה.