שופטת אישרה: אין מניעה שהגופה תושלך לים
בצוואה ייחודית דרש שלמה אבני בן ה-85 לא להיקבר בטענה שהאדמה אינה מחסן גופות. המדינה התנגדה בנימוק שהדבר יזהם את הים, אולם ועדה מיוחדת ובית המשפט המחוזי קיבלו את דרישתו של אבני
האם הגיע לסופה הפרשה המשפטית שבמסגרתה דרש אזרח ישראלי שבבוא היום תושלך גופתו לים ולא תיקבר באדמה? בית המשפט המחוזי אישר עקרונית את דרישתו של שלמה אבני
בן ה-85, שלאורך השנים האחרונות עברה בין בתי משפט ואף הביאה לדיון מיוחד בפני ועדה שכללה אישי ציבור ונציגי ממשלה.
המדינה, באמצעות עו"ד תמיר עיני מפרקליטות מחוז תל אביב, התנגדה נחרצות לבקשתו וטענה שהטלת הגופה לים עלולה לגרום לזיהום המים. עם זאת, היא הפנתה את המבקש לוועדה למתן היתרי הטלה לים, שבה חברים בין השאר השר להגנת הסביבה, נציג שר הבריאות ונציג הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה, כדי שזו תבדוק אם ניתן להעניק לו את ההיתר להיטמן לעד במימי הים התיכון.
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- "לא הוכח שהיו מסיבות מין בווילה בקיסריה"
- קטטה בישיבה: תלמיד יפוצה ב-1.2 מיליון ש'
- מחלה נפשית התפתחה בצבא - מה מגיע לי?
- השקעה כשלה: בנק ישלם ללקוח 4.5 מיליון ש'
הפרשה החלה בסוף העשור הקודם בעקבות כתיבת צוואתו הייחודית של אבני, שהורה לא לקבור את גופתו אלא להניח אותה בשדה למאכל חיות. המדינה הודיעה שצוואתו לא חוקית ובעקבות זאת הוא עתר לבג"ץ וביקש צו שיורה למדינה לקיים את בקשתו.
עתירתו נדחתה על ידי בית המשפט העליון בנימוק שהותרת הגופה בשדה פתוח עלולה להזיק לזולת ולסביבה. אבני לא התייאש ובאמצעות עו"ד אייל בסרגליק הגיש עתירה נוספת שהגיעה בסופו של דבר לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הפעם הוא ביקש לאפשר לבנו למשוך את גופתו מחדר המתים ולהשליך אותה לים הפתוח, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, כשהיא קשורה לסלע כדי שלא תיסחף לחוף.
אבני טען שהסיבה לבקשתו נובעת מתפיסתו שלפיה האדמה אינה מיועדת לשמש מחסן לגופות. לדבריו, גופתו היא קניינו הפרטי וכל עוד הוא אינו מזיק לזולת ולסביבה, הוא יכול לעשות בה כרצונו.
צפו בראיון עם אבני מהשנה שעברה:
ראיון עם שלמה אבני לאחר החלטת הוועדה (צילום: ניצן דרור, הילה ספאק ויוגב אטיאס)
לאחר שדנה בעניינו, הגיעה הוועדה למסקנה שגופת אדם אינה נחשבת פסולת מזהמת ואין כל בעיה סביבתית בהשלכתה אל מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל ובעומק של לפחות 1,300 מטר.
זיהום או מניעים דתיים?
השופטת רות לבהר שרון אישרה את הקביעה העקרונית של הוועדה, לאחר שציינה כי זו הגיעה להחלטה לאחר שערכה בדיקה ווידאה כי השלכת הגופה לא תגרום נזק לסביבה ולזולת,
בהתאם לחוק מניעת זיהום הים.
לפי עו"ד נדב ארגוב, העוסק במשפט חוקתי, נראה כי בעוד שהמבקש בא לבית המשפט חמוש בטענות עקרוניות על אודות חופש הדת והמצפון, ואולי אף הקניין הפרטי (אם כך נחשבת גופת אדם), המדינה התנגדה לבקשה באמצעות טיעון טכני של זיהום הים.
לדברי עו"ד ארגוב, "התנגדות המדינה - אותה מדינה המאפשרת מדי שנה את זיהום הנחלים והים באלפי טונות של פסולת תעשייתית - אינה קשורה כלל לעניינים סביבתיים אלא לעקרונות דתיים. בחברה שלנו קשה לתפוס קבורה שאינה בקרקע, אולם אין חוק במדינת ישראל האוסר להיקבר בהשלכה אל הים. משקבעה הוועדה למתן היתרי הטלה לים שאין זיהום בהטלת גופה לים - קרס קו ההגנה של המדינה כולו".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד נדב ארגוב
עוסק במשפט חוקתי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
