של מי הטכניון? עוד קרב בין סלקום לפלאפון

המוסד האקדמי פרסם מכרז לקבלת שירותי סלולר, אבל מיהר לבטל אותו והתקשר עם פלאפון. היריבה סלקום עתרה לבית משפט והפסידה. מה היו נימוקי השופט ואיך הביא ביטול המכרז לחיסכון כספי ציבור?

עו"ד יונה וינדרפורסם: 13.02.14 , 08:57

ביולי 2013 פרסם הטכניון מכרז לקבלת שירותי סלולר לעובדיו. כשבועיים לאחר מכן, עוד לפני שהוגשו הצעות של ספקיות, החליטה הנהלת המוסד לבטל את המכרז והתקשרה עם חברת "פלאפון", שזכתה במכרז מרכזי של החשב הכללי באוצר ב-2010 והציעה לטכניון את אותם תנאים. המהלך התאפשר על פי תקנות המכרזים, אשר מעניקות למוסד להשכלה גבוהה פטור ממכרז אם הוא מקבל תנאים מספק שזכה במכרז מרכזי של החשב הכללי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חברת "סלקום", שהתכוונה להשתתף במכרז של הטכניון, לא השלימה עם ביטולו ובאמצעות עורכי הדין יניב עשהאל ויניב שבו הגישה נגדו ונגד "פלאפון" עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שבה דרשה לחדש את המכרז.

החברה טענה בין היתר שהטכניון לא היה רשאי להתקשר עם פלאפון ללא מכרז, וכי נהג שלא כדין כאשר ניהל איתה מו"מ במהלך התקופה שבה היה המכרז פעיל.

הטכניון. בעקבות המכרז האבוד(צילום: אבישג שאר-ישוב)

לעמדת הטכניון, שיוצג על ידי עו"ד גילי שפר, פלאפון הציעה לו תנאים זהים לאלו שקיבלה המדינה, ומכיוון שהצעתה היא ההצעה הכלכלית הכי טובה עבורו, היה רשאי להתקשר עמה ללא מכרז. לדבריו, אילו היה מקיים את המכרז לא היה מקבל תנאים כה טובים.

הביטול הביא לתנאים טובים יותר

השופט אברהם אליקים הסביר בפסק הדין כי מטרת הפטור המאפשר למוסד להשכלה גבוהה להימנע ממכרז היא לחסוך הוצאות שמקורן בכספי ציבור. "סביר שהתנאים שהציע הזוכה במכרז החשכ"ל, שבהם ניתן ביטוי לכוח הקניה ולגודל של משרדי המדינה הנהנים מאותה הצעה (כמאה אלף מנויים כפי שנטען), יהיו תנאים טובים מאוד שגוף כמו הטכניון בסדר גודל קטן בצורה משמעותית, לא יוכל לקבלם בהליך מכרז רגיל", כתב השופט.

לקביעתו, הטכניון עמד בתנאי הפטור, ולאור העובדה שהדבר אף הביא לתוצאה הכלכלית היעילה ביותר עבורו - אין כל פגם בהתנהלותו.

השופט הזכיר לסלקום כי התמודדה מול פלאפון במכרז של החשב הכללי והייתה לה הזדמנות להציע הצעה אטרקטיבית, אך היא הפסידה. משכך, לא ניתן לומר שלא קיבלה הזדמנות שווה לספק את שירותיה לגופים הממשלתיים.

השופט הוסיף כי מדובר בביטול מוקדם מאוד של המכרז - שבועיים בלבד לאחר שפורסם ועוד לפני שהוגשו הצעות. במצב כזה, כאשר ציפיות הגופים המציעים לא נפגעו, לא ניתן לומר כי שיקולים זרים הם שהביאו להחלטה.

לבסוף קבע השופט אליקים כי המשא ומתן שהטכניון ניהל עם פלאפון בתקופת המכרז לא היווה שימוש לרעה בהליכי מכרז, שכן הוא נוהל עמה בכובעה כזוכת המכרז של החשב הכללי. משכך, העתירה נדחתה וסלקום חויבה לשלם לטכניון ולפלאפון שכר טרחת עורכי דין של 20 אלף שקל.

גוף המפרסם מכרז, בוודאי גוף ציבורי, צריך להיות זהיר בהתנהלותו - משלב עריכת מסמכי המכרז, עבור בשלב פרסמו וכלה בניהולו לאחר הפרסום וקבלת ההצעות - שכן המציאות מוכיחה שפעמים רבות, מי שלא זכה במכרז אינו משלים עם ההפסד ומחפש כל דרך לבטל את זכיית הזוכה.