תביעה: "אפליה בין הסניטרים בביה"ח העמק"

במשך שנים שילם בית החולים גמול שעות נוספות לסניטרים בחדרי הניתוח. בגלל שינויים בשיבוץ למשמרות התייתרה ההצדקה למתן הגמול, אבל רק הוותיקים המשיכו לקבל אותו. למה נדחתה התביעה של הסניטרים החדשים?

מערכת PsakDinפורסם: 18.02.14 , 00:06

בית הדין לעבודה נדרש לאחרונה לדון בתביעה שנסובה על פער בתנאים בין שקיבלו סניטרים ותיקים בחדרי ניתוח לבין כאלה שנשכרו רק לאחרונה. הם דרשו השוואת תנאים ופיצוי על האפליה, אבל נדחו על ידי בית המשפט.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בסוף שנות ה-80' החל המרכז הרפואי "העמק" בעפולה לשלם גמול שעות נוספות לסניטרים בחדרי ניתוח שעבדו במשמרות ערב. לאחר כמה שנים הגיעה הנהלת בית החולים למסקנה שסניטרים בחדרי הניתוח שמועסקים לבדם בשעות הערב אינם עומדים בעומס והוחלט לשבץ במשמרות סניטר נוסף.

משכך התכוונה ההנהלה להפסיק את תשלומי הגמול הנוסף. ועד העובדים התנגד לכך, והצדדים החליטו כי סניטרי חדרי הניתוח שכבר קיבלו באופן קבוע את הגמול הנוסף, ימשיכו לקבלו בנוסף לשני סניטרים ותיקים נוספים. לעומת זאת, סניטרים של חדרי ניתוח שהחלו בתפקידם לאחר שהתקבלה ההחלטה - כבר לא יקבלו את הגמול.

הסניטרים "החדשים" חשו כי הם מופלים לרעה לעומת עמיתיהם. בירור שערכו עם ועד העובדים העלה כי מדובר בהסדר שחל רק לגבי עובדים ספציפיים.

הסניטרים, שטענו כי מדובר בהפליה המנוגדת לחוק, פנו למנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי לשם תיקון העוול, אך נתקלו בהתעלמות והסתרת מידע. משכך, הם הגישו תביעה נגד שירותי בריאות כללית, המפעילה את המרכז הרפואי. באמצעות עו"ד יצחק טיבי הם תבעו בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לקבל גמול נוסף בדומה לעמיתיהם ופיצוי בשל הפרת עקרון השוויון.

שירותי בריאות כללית, באמצעות עו"ד גיא גולן, טענה שלא מדובר בהפליה משום שתשלום הגמול הנוסף נעשה בהסדר שתאם את הנסיבות המיוחדות שהיו באותה תקופה. נסיבות אלו, טענה, כבר לא התקיימו בעת שהתובעים החלו את תפקידם.

כולם שווים?

השופט חיים ארמון קבע כי המרכז הרפואי פעל נכון בכך שהמשיך לשלם את הגמול הנוסף למי שהיה זכאי לו זה מכבר, בהתאם למה שהוסכם עם הוועד. מנגד, תשלום הגמול הנוסף לשני הסניטרים הוותיקים, שלא קיבלו אותו לפני כן,

נעשה תוך הפרת עיקרון השוויון כלפי התובעים.

למרות הפגיעה בשוויון, קבע השופט ארמון כי התובעים אינם זכאים לגמול נוסף משום שלא הייתה להם זכות אובייקטיבית או חוזית לקבלו. תיקון הפגיעה, הוסיף, אמור להיעשות בדרך של הפסקת התשלום האסור לסניטרים הוותיקים ולא באמצעות הוספת זכאים.

השופט התרשם כי בהמשך פעל המרכז הרפואי לתיקון הפגיעה בעקרון השוויון ושינה את מדיניותו. משכך, נקבע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי, אך עם זאת, הם לא חויבו בהוצאות.

לדברי עו"ד שוש ריבר, העוסקת בדיני עבודה, פסק הדין קובע מתווה חשוב שלפיו יש לנהוג עם עובדים לפי עיקרון השוויון ולהשוות תנאי העבודה בין אלו העובדים באותו תפקיד: "יש לתת את הדעת לחוסר שביעות הרצון שהביע בית הדין בשל היעדר שיתוף הפעולה של המרכז הרפואי עם התובעים, תוך שהסתיר מהם מידע, עד כדי כך שלמרות שדחה את תביעתם - לא חייב את התובעים בהוצאות".