צדק חברתי בעזרת ה' - והבנק
"בימים אלה מוקם בישראל 'בנק קואופרטיבי', שיפעל בכל תחומי הבנקאות. אין מעשה חברתי גדול מזה, שכן היהדות מכוונת את הנצרך מחוץ למעגל הסגור של קבלת הצדקה, והבנק הזה יאפשר לחיות ב'דרך ארץ', קרי, להתפרנס מעמל כפיים". הרב שרלו מסביר מדוע הצטרף לבנק החברתי הראשון לציון
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
הרמב"ם היה מודע לעובדה זו, ועל כן פסק כי המעלה העליונה ביותר של הצדקה היא "המחזיק ביד ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עמו שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול".
עוד דעות בערוץ היהדות :
- תסתכלו על עצמכם: אין "גזע יהודי טהור"/ רוחמה וייס
- מלך ספרד, קודם כל תתנצל/ נשיא רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט
- גיוס בנות: אותי לא שאלו, אבל לך יש בחירה/
ליאת נוקד-וינדר
ישנן מסגרות של סיוע למשפחות שפועלות לאור קו מחשבה זה. אולם הקמת מדינת ישראל מחייבת אותנו לחשוב בצורה מערכתית: איזה חסמים ניתן לפתוח כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים נגישות למשאבים המאפשרים להם להעמיד את עצמם על רגליהם שלהם.
להוציא את הנזקק ממעגל הנזקקות
בין החסמים האלה ניתן לציין את העיקרי שבהם: מחסום האפשרות לגייס כסף לצורך משקי בית ועסקים קטנים.
בימים אלה מוקם בישראל "בנק קואופרטיבי", שיפעל בכל תחומי הבנקאות, ויונגש למי שיבקש להשתמש בשרותיו כדי לקבל אשראי הנחוץ לו. אין מעשה חברתי גדול מזה, שכן המקורות היהודיים כולם מכוונים את הנצרך החוצה מהמעגל הסגור של קבלת הצדקה.
בנק "אופק" מוקם על ידי הציבור, כאשר האינטרס שלו הוא הציבור, שכן הציבור הוא בעל המניות בבנק, והמדיניות שלו נועדה להיות הוגנת, חברתית וכלכלית כאחד. המודל של בנק קואופרטיבי-חברתי מוכר מאוד בעולם, ואין צורך להמציא את הגלגל- אלא לעלות על המרכבה.
שני שינויים אפשר שבנק זה יחולל: ראשון שבהם הוא בתחום הבנקאות עצמה. הבנק מגדיר את מטרתו כ"בנק חברתי" שנועד דווקא ל"אנשים הקטנים" בסיוע בבניית עסקיהם בבנקאות המתנהלת בדרך של בנקאות נגישה והוגנת כלפי כל הקשורים בה.
אולם השינוי השני הוא משמעותי הרבה יותר: שינוי השפה. זהו פרויקט המתכוון להתנהל בשקיפות מלאה, בהגבלת פערי משכורות, במתן מעמד שווה לכל השותפים בו, בקבלת החלטות בדרך דמוקרטית, בפיקוח מלא, לאור הנחייה של כללי אתיקה וכדומה. לא זו בלבד, אלא שהוא מבוסס בתחילת דרכו על שפה של אמון, יושרה ונקיות.
כשהציבור שותף
כאמור, הרעיון מוכר מאוד בעולם: אנשים קונים מניית חברוּת בבנק, כשכל אדם או עסק קטן יכול לקנות
מניית חברוּת אחת בלבד, ולהיות בעל קול אחד באסיפת החברים (קול אחד לכל אחד). חלק גדול מתמורת מניית-החברות מובטח בנאמנות, עד לשלבים מתקדמים של הקמת הבנק, שאז ישמש חלק זה לבניית ההון העצמי של הבנק.
מעתה והלאה, הבנק הוא בבעלותם השווה של חבריו-לקוחותיו, והם שותפים שווים בהחלטות שלו. מנהלי הבנק פועלים בשקיפות מלאה, ובכל עת ניתן לראות האם הם עומדים בהתחייבותם. הבנק רואה כמטרתו העיקרית את שרות משקי הבית והעסקים הקטנים, ומתכוון להעניק להם את מה שהם זקוקים לו. הוצאות הבנק, ובכללן המשכורות, מוגבלות, ולא מתקיים פער מחריד בין המשכורות השונות בבנק.
רווחי הבנק נשארים בתוכו, ושייכים לבעלי מניות החברוּת – קרי הציבור, באופן שחלק מהרווחים משמשים להמשך שמירה וחיזוק יציבות הבנק, וחלקם מוחזרים לציבור הבעלים-לקוחות באמצעות הטבות על פעילותם הבנקאית, היינו – עמלות מופחתות, ריביות נמוכות יותר על ההלוואות וגבוהות יותר על הפיקדונות.
במקום צדקה, הזדמנות לשיקום
מנגנוני ביטחון הקשורים בבנק מפותחים מאוד, ובשקיפות מלאה. וכל זה מתנהל לאור השמש, על פי חוקי
מדינת ישראל, בכפוף לפיקוח של בנק ישראל, בדרך רגולטיבית ראויה, ובעיקר – על פי כללי אתיקה עסקית ותרבות תאגידית. בימים אלה מתנהל תהליך של חתימה על "היתר עיסקא" כדי שפעולות הבנק תיעשנה בכשרות.
הניסיון הזה על שני היבטיו - המשמעות הכלכלית והשפה החברתית - הוא כה חשוב למדינת ישראל, שזו זכות גדולה להיות שותף בו, ולעשות כל מאמץ כדי שהניסיון הזה יצליח. אפשר שהוא יצטרף לבשורה הכפולה שאנו זקוקים לה כעת: דרכים מערכתיות נוספות להגדלת הנגישות לעולם הכלכלי, ו"רשות הרבים" שקופה, אתית וחברתית.
המשנה במסכת אבות קובעת כי "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ובנק שכזה מתכוון לאפשר לחיות ב"דרך ארץ" שמשמעותה התפרנסות מעמל כפיים. בד בבד עם קיומו של עולם חסד, יצטרף לחברה הישראלית כלי משמעותי להעמדת הנזקקים לחסד על רגליהם שלהם עצמם, וקשה למצוא מעשה של צדק חברתי חשוב ממנו.
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר אמי"ת "אורות שאול"
