ישראלים זייפו אלפי בקבוקי "הד אנד שולדרס"

בפשיטה של המשטרה על מבנה במושב יגל נמצאו אלפי בקבוקים של מותגי השמפו המוכר, אבל המשטרה סגרה את החקירה. החברה האמריקנית תבעה את החשודים בבית משפט, אבל זכתה לפיצוי כספי סמלי בלבד

מערכת PsakDinפורסם: 18.02.14 , 09:36

תאגיד פרוקטר אנד גמבל האמריקני, שבין השאר מייצר את מותגי השמפו "פאנטן" ו"הד אנד שולדס", תבע שני ישראלים על שזייפו בארץ את מוצריו. אבל בהיעדר הוכחה לנזק ממשי, בית המשפט פסק לטובתה פיצוי כספי סמלי בלבד.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפשיטה של משטרת ישראל ב-2007 על מבנה במושב יגל שליד לוד נמצאו אלפי בקבוקים ומדבקות של "הד אנד שולדרס" ו"פאנטן" וכן מכונות מילוי בקבוקים ומכונות אריזה. עקב כך נפתחה חקירה במשטרה אך התיק נסגר מחוסר ראיות. בעקבות זאת פנו החברה האמריקנית ונציגתה בישראל לבית משפט השלום בכפר סבא ותבעו את השותפים שהיו אחראים לזיוף.

בתביעה טענה החברה שהשניים – יחד עם אדם נוסף שהלך לעולמו לפני שנחקר על תצהירו - עסקו בייצור, במכירה ובשיווק של מוצרים מזויפים הנחזים להיות מוצרי פרוקטר אנד גמבל.

הנתבע הראשון התנער מאחריות כלשהי הקשורה לפרשה, וטען כי בסך הכול קישר בין שני האחרים. לטענתו, כל מה שהתרחש במבנה במושב יגל התבצע על ידי שני האחרים. הנתבע הנוסף טען שרק היה שכיר של הנתבע הראשון ופוטר בשלב מסוים.

רשלנות בשל אי הוכחת נזק

השופט דורון חסדאי דחה את טענות הנתבעים וקבע כי הם אינם דוברים אמת. הוא פסק כי נוכח המוצרים שנתפסו, אין ספק כי הופר סימן המסחר הרשום של התובעות, זכות היוצרים שלהן וכן נגרמה להן עוולת גניבת עין. שימוש שכזה מביא לנזקים רבים למותג מוכר ובעל מוניטין, סיכם.

עם זאת, בבואו לקבוע את סכום הפיצוי, מתח השופט ביקורת על התנהלות התובעות שהתרשלו בכך שלא הוכיחו את הנזקים הממשיים שנגרמו להן. ככלל, ציין השופט, פיצוי בשל הפרת סימני מסחר ניתן רק בגין נזק שהוכח. בנוסף, בשל היעדר תיעוד, קבע השופט כי לא הוכח שהנתבעים אכן התעשרו על חשבון התובעות בפועל, ולכן טענתן בהקשר זה נדחתה.

לבסוף החליט השופט לפסוק את הפיצוי על דרך האומדן וחייב כל אחד מהנתבעים לשלם לחברות 30 אלף שקל בגין זיוף המוצרים. כמו כן, חויב כל נתבע לשלם 25% מאגרת המשפט שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 שקל.

עו"ד ליאור להב, העוסק בקניין רוחני, מסביר שיש בפסק הדין מעין מסר שלילי, משום שניתן להניח שההוצאות המשפטיות של התובעת היו גבוהות באופן ניכר מן הפיצוי שנפסק לה: "הפיצוי שנפסק נמוך מאוד. בייחוד בשל טיבה של ההפרה והמאמצים המשפטיים הניכרים שלהם נדרשים בעלי הזכויות בכדי למנוע הפרות מסוג זה. גם כשבעל הזכויות אינו מצליח להוכיח את נזקו, מקנה החוק זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק".