בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי

בני זוג, בני דודים מדרגה ראשונה, הביאו לעולם ילד הלוקה בתסמונת Bardet Biedl, המאופיינת בפיגור שכלי, ריבוי אצבעות ועיוורון. הם טענו שלו ידעו על המום היו בוחרים בהפלה, אבל בית המשפט דחה את תביעתם

מערכת PsakDinפורסם: 19.02.14 , 08:19

בני דודים ראשונים נישאו וב-1994 והביאו לעולם ילד בעל מום. תביעה שהגישו נגד הצוות הרפואי ומשרד הבריאות על רשלנות רפואית נדחתה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. ההורים טענו שהיו בוחרים לבצע הפלה לו ידעו על המום, אך בפסק הדין קבע השופט שלמה פרידלנדר כי לא התקיים קשר סיבתי בין אי ביצוע ההפלה לבין התרשלות הנתבעים, וכן חלה התיישנות על התביעה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אורי ענבר, טענו ההורים שהצוות הרפואי ומשרד הבריאות התרשלו בכך שלא הפנו אותם לייעוץ גנטי, ולמעשה נמנעו מלערוך להם בדיקה יסודית בדבר קיומן של מחלות גנטיות במשפחתם. לטענתם, בדיקה מקיפה הייתה חושפת את מומו של הילד, תסמונת Bardet Biedl, המאופיינת בריבוי אצבעות, השמנת יתר, פיגור שכלי ועיוורון.

מנגד טענו הנתבעים באמצעות עו"ד איריס וורמן שהנורמה הרפואית בשנות ה-90 לא דגלה במתן ייעוץ גנטי רק בשל הקרבה המשפחתית של ההורים בהיעדר תסמין חשוד נוסף. הנתבעים הפנו אצבע מאשימה לעבר האם בטענה שלא גילתה לצוות הרפואי על קיומן של מחלות גנטיות במשפחה.

בנוסף, לדברי הנתבעים, האם נמנעה ממסירת המידע גם במסגרת ייעוץ גנטי שניתן לה בהריונות נוספים לאחר ההיריון הנדון. כמו כן טענו כי האם סירבה לבצע בדיקות חודרניות לאיתור מומים ולבירור גנטי. לבסוף טענו הנתבעים כי גם אילו אותר המום, התובעים לא היו מבצעים הפלה.

השופט: נישואי קרובים מגבירים סיכון

בפסק דינו ציין השופט פרידלנדר את תדריך משרד הבריאות מ-1993 להפניה לייעוץ גנטי למניעת מחלות תורשתיות ומשפחתיות, שממנו עולה כי נישואי קרובים כשלעצמם מגבירים את הסיכון למומים בעובר.

השופט קבע כי חלק מהנתבעים אכן התרשלו באי הפניית ההורים לייעוץ גנטי ובאי ייזום דיון עמם בדבר האפשרות הזו. עם זאת, הוא קיבל את טענות הנתבעים ושוכנע כי ההורים לא היו מבצעים הפלה גם אם היה מתגלה מום בעובר.

על רקע זה קבע השופט כי לא התקיים קשר סיבתי בין אי ביצוע ההפלה לבין התרשלותם של חלק מהנתבעים וכן שחלה התיישנות על התביעה. משכך נדחתה התביעה, מבלי שנפסקו הוצאות.

לדברי עו"ד יעל ארניה, ממשרד "רוט ארניה ושות'" העוסק בתביעות רשלנות רפואית, מבסס פסק הדין את אחריות הצוות הרפואי לכוון את המשפחה לייעוץ גנטי כאשר ישנה קרבה משפחתית בין ההורים.

"בית המשפט הטיל על הצוות הרפואי חובה פטרנליסטית לדלות מההורים מידע באופן אקטיבי גם ללא שיתוף פעולה מלא", מוסיפה עו"ד ארניה. "בקביעת התרשלותו של הצוות הרפואי באי ייזום חקירה אקטיבית והכוונה לבירור גנטי, בשל קרבת משפחה, יוצק בית המשפט תוכן מעשי אל הצורך הכללי בהתייחסות לקרבת משפחה בין ההורים".