אם שכולה נתבעה: האגרנות שלה הפכה מטרד

מאז שאיבדה את בנה סבלה תושבת חולון מהפרעה של אגירה כפייתית. שכניה פנו לבית משפט בטענה שהחפצים שהיא צוברת מפיצים ריח ושורצים מזיקים. בית המשפט שכנע את התובעים לוותר על פיצוי כספי

עו"ד יעקב אברמוביץפורסם: 19.02.14 , 18:35

ארבעה שכנים המתגוררים בבית משותף בחולון הגישו תביעה לבית משפט בטענה שבמשך שנים הם סובלים מהחיים בצל הגרוטאות והחפצים שצוברת שכנתם. לטענתם, השכנה שכלה את בנה בנסיבות קשות, ומאז לקתה בהפרעה נפשית של אגירה כפייתית: היא מניחה חפצים שונים ומשונים באזורי הרכוש המשותף, בהם המקלט, חדרי המדרגות, הגג והחצר המשותפת. החפצים הנצברים מפיצים ריח מטריד ושורצים מזיקים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

משכלו כל הקיצין, הגישו השכנים תביעה נגד השכנה ונגד עיריית חולון לבית המשפט לתביעות קטנות. כלפי העירייה הם טענו כי זו התרשלה בטיפול בשכנה, בכך שלא פינתה את האשפה בתדירות סבירה, ומיאנה לפנות בעניין לפסיכיאטר המחוזי.

נוכח מורכבותו ורגישותו של הנושא העבירה השופטת אורלי מור-אל את התביעה הקטנה לפסים של תביעה אזרחית רגילה וביקשה לשמוע עדים. בנוסף ערכה השופטת ביקור בבניין המדובר.

הנתבעת העלתה טענות שונות נגד השכנים וציינה כי היא מודעת לבעיה שלה, אך אין לה שליטה על מעשיה, והודיעה שהחלה בטיפול נפשי אינטנסיבי והיא נפגשת עם קצינת מבחן.

תקווה שטיפול יעזור

בניגוד לטענות התובעים, השופטת מור-אל קבעה לבסוף שעיריית חולון, שפעלה נגד הנתבעת בכמה מישורים, לא התרשלה. היא ציינה שהעירייה הטילה על הנתבעת קנסות, שלחה לה דרישות פינוי ואף נקטה נגדה הליכים פליליים. במישור האקטיבי פעלה העירייה לפנות את הפסולת בתדירות גבוהה מזו שהיא חייבת, והיא נשאה בעלויות הפינוי, שלדברי בא כוחה, עו"ד יהודה כהן, מגיעות למאות אלפי שקלים.

השופטת הוסיפה שהנתבעת מוכרת לגופי הרווחה בעירייה ומטופלת במחלקה לבריאות הנפש, ואף שהיא אינה מסוכנת, אין ספק שהיא "גורמת לחוסר נוחות לסביבתה ופוגעת פגיעה של ממש באיכות חייהם של שכניה, בגלל התנהגותה האובססיבית הבלתי נשלטת". עם זאת ציינה השופטת שמדובר באישה טובה, אם שכולה שסובלת מבעיה נפשית קשה, והביעה תקווה כי הטיפול שהחלה יצליח.

השופטת, הביאה את התובעים לוותר על הפיצוי הכספי ושכנעה את שני הצדדים להסכים למתן צווים שיאסרו על הנתבעת לזהם את הסביבה המשותפת. עם זאת, היא ציינה שייתכן שהנתבעת לא תצליח לקיימם, כיוון שאינה שולטת במעשיה, אך הביעה תקווה כי יעודדו אותה להקפיד על גבולות סבירים.

על פי הצווים שניתנו נאסר על הנתבעת לאחסן גרוטאות וחפצים מכל סוג שהוא בשטח הבית המשותף. אחרת יהיו ועד הבית והעירייה רשאים לפנות את החפצים, בכפוף להתראה של 24 שעות, והוועד יוכל לדרוש מהנתבעת לשאת בעלות הפינוי.

עוד הורתה השופטת לנתבעת לתחזק את ביתה כך שלא ייגרמו ריח רע, מזיקים או כל מפגע אחר. על מנת שלא להחמיר את הסכסוך לא פסקה השופטת הוצאות.