למה כל כך הרבה כלכלנים כושלים בתחזיות?

הנה כמה דרכים להסתכל על עצמי כבן האדם. אני אישיות. סובייקט עם רצונות וצרכים, עם תקוות ומטרות. והנה אפשרות שניה. אני מערכת של איברים מתפקדים. והנה דרך שלישית. כל איבר הוא מערכת של מיליוני חלקיקים מתפקדים.

• לטורים נוספים מאת אושי שהם-קראוס
• עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
• פאשיזם, נמלים וכלכלה. מהו סוד הקיום שלנו?
  

ומה שמעניין במיוחד הוא שיש לא מעט משותף בין הדברים הבאים. חברה אנושית. שוק כלכלי. מערכת החיסון. המוח. קן נמלים. המשותף הוא שכל אחד מהדברים האלה הוא מערכת מורכבת שפועלת באמצעות אותות פשוטים.

מנמלים ועד צרכנים

הנה חצי מליון נמלים צועדות. הן שוטפות שדה. הן מכסחות אותו. הן יכולות להלחם. להרוס. יש נמלים מזן מסוים שבונות גשר נמלתי מעל שלולית או "נחל" באמצעות כמה מאות נמלים שמתחברות. הן כאילו מחזיקות רגליים. כל הקן עובר ואז הן מתקפלות ומצטרפות. מישהו מפקד עליהן? לא. אין תכנון מראש. אז איך זה מתארגן? שאלה יפה.

בדומה לקן נמלים פועלת גם מערכת החיסון. כמו בקן הנמלים, מערכת חיסון מורכבת ממליוני תאים שמסתובבים בתוך הגוף. הם כאילו פועלים לבדם. אבל זה לא נכון. הם פועלים כמערכת.

כאשר נשמעת אזעקה מסוג מסויים הם מתחילים לפעול כצוות. הם, התאים הבודדים, מעבירים אינפורמציה בינהם. הם פועלים פעולות קטנות ומתואמות. והמערכת כולה זזה ומשתנה. ממש כמו קן הנמלים שבונה גשר מחלקיקים, כאילו מתוך עצמו ללא פיקוד ראשי, כך גם פועלת המערכת הזאת.

והנה על פי עקרונות דומים פועל גם המוח. מיליארדי תאים קטנים. לכל תא כמה תפקודים בודדים ופשוטים. כל תא מעביר אינפורמציה ומקבל אינפורמציה ופועל בהתאם לה. התוצאה היא תפקוד מתואם ללא מפקדה מנהלת ומארגנת.

מוכר? זה אמור להזכיר לנו בדיוק את האידיאל של שוק חופשי. כל אחד מאיתנו, בני האדם, מוקבל כאן ליחידה קטנה בודדת. כל אחד מאיתנו צריך דברים כדי לשרוד. הוא יודע לעבוד כדי להשיג אותם. והוא צורך אותם כדי לתפקד. ביחד נוצרת חברת ענק שעושה דברים, משתנה, לומדת ומתאימה את עצמה למציאות.

זה הדבר שגילה אדם סמית, האבא של הכלכלה המודרנית. לשוק אין יחידת פיקוד מרכזית שמנהלת את כל העולם. אין מי שקובע כמה לייצר ומה לייצר. איך להפיץ ולאן להפיץ. איזו סחורה לאיזה מקום. יש רק רצונות, צרכים, מערכת מידע שמבוססת על מחירים ויכולות אנושית לפעול.

ומכאן נוצרת מערכת שאיכשהו מתפקדת. אני משתמש במילה איכשהו - כי גם המוח נתקע ונפגע. כי גם קן נמלים נהרס או מתנוון. וגם בכלכלה לא הכל מתקתק. יש רעב, עוני, מחסור, משברים וקריסות של המערכת. אבל בכל זאת, תחשבו. מליארדי רכיבים מסתדרים בפועל באופן מאורגן ללא שליטה מלמעלה.

מערכות מורכבות

המשותף בין כלכלה, מוח והתאים שלו ומערכת החיסון הוא שהן כולן מוגדרות כמערכות מורכבות. תחום המערכות המורכבות (complex systems) הוא תחום מחקר חדש יחסית. הוא התפתח החל משנות השישים במכון מחקר בסנטה פה שבקליפורניה, והוא משלב תחומי לימוד שונים. גנטיקה, אבולוציה, תורת האינפורמציה, מחשוב, תורת רשתות ותורת משחקים.

כן, כל אלה משמשים כדי להסביר את התופעה שעליה אנחנו מדברים. מערכות ענק שמתפקדות ללא פיקוד מרכזי.

אז מהי מערכת מורכבת? נפנה עכשיו למשותף בין המערכות שהזכרנו קודם. כל אחת מהן היא מערכת המונית. מערכת ענק המורכבת מיחידות בסיס הפשוטות ממנה. כל אחד מהתאים פועל על פי כללים פשוטים (למשל, קנה את הטוב ביותר שהכסף שלך מאפשר לך), או תקוף באופן א' כל תא מסוג ב'. אבל מה שיוצר את המערכת היא הפעילות הקולקטיבית הענקית הזאת שמתרחשת ללא מפקדה.

מאפיין נוסף של מערכות ענק מורכבות הוא מערכת האיתות. כל אחת מהמערכות האלה משיגה מידע פשוט מהסביבה ומאותתת אותו לחלקים האחרים. ומה שנוצר הוא מעין מערכת לומדת ומעבדת מידע.

הנמלים מאותתות באמצעות הורמוני ריח. "דורסים אותי" שווה ריח מסויים, והנה, הקן מריח והנמלים משנות כיוון ובורחות מהסכנה.

"מוכרים אותי בזול" אומר השלט שעליו מחוק המספר 100 ולידו מופיע המספר 40. ומיד אנשים רצים לקנות במקום החדש.

כל התפריט בחמישה שקלים, והנה תורים ארוכים של לקוחות צמאים. השכנים, ברשתות הקפה האחרות, גם הם מורידים מחירים ומערכת החליפין משתנה.

מאפיין נוסף קובע  שכל המערכות האלה בנויות כדי לשרוד, להגן על עצמן, להתפתח ולהתאים את עצמן לסביבה המשתנה כדי לשרוד. הכלכלה, למשל, משתנה בהתאם לתנאי הסביבה. כבר עכשיו אנחנו מתחילים לבחון חלופות לנפט.

האם ישנה מחלקת נפט עולמית? לא. אמנם יש גופים בין לאומיים שמנסים לקדם אינטרסים משותפים, אבל אם נסתכל מתחת לפני השטח נראה שכל השגת המידע, ההבנה שבכלל צריך תחליף לנפט, החיפושים, ההכשרה המדעית למדענים צעירים, מערכת החינוך היסודית, יצור הציוד למחקר ולכריה - כל אלה נוצרים על ידי מערכת ענק של מיליארדי בני אדם שיש להם רצון לשרוד ויכולת לבצע פעולות כדי לעשות את זה תוך העברת מידע בינהם.

אז אם הכל כך טוב ומדעי, למה כלכלנים נכשלים בתחזיות שלהם? למה יש אלף הסברים לסיבות למשבר הכלכלי של 2007? למה כלכלנים מקבוצה א' מאמינים שדרך מסויימת היא הדרך הטובה לריפוי, בעוד שאחרים חושבים שדרך ב' היא הטובה ביותר?

כאן הגישה החדשה שאנחנו לומדים עכשיו, זו שרואה בכלכלה מערכת מורכבת, נפרדת מהכלכלה המסורתית. הכלכלה של מערכות מורכבות שמתחילה כמו שמתחיל אדם סמית, תפרד מהכלכלנים הרגילים שכולנו קוראים, ותסביר למה הם מתקשים כל כך להסביר ולצפות מה יקרה בכלכלות שלהם.

וההסבר הוא שאחד מהמאפיינים העיקריים של מערכות מורכבות הוא שקשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההתנהגות שלהן. בדיוק כמו מערכת מזג האויר, שהיא עוד דוגמה למערכת מורכבת. אז למה חזאים נכשלים לא מעט? וכשהם מצליחים, למה זה חלקי ולזמן קצר ולא מדויק? על כך בשבוע הבא.

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הנה רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל