כך מקשים על הבדואים לקבל עוד מי שתייה

תושב הפזורה דרש נקודת מים למכלאה של 300 הכבשים והטלאים שלו. מכיוון שהוא ומשפחתו מתגוררים בכפר לא מוכר, השופט אישר זאת אך הציב תנאי: השימוש במים יוגבל רק לכבשים ולא יותר שימוש לצריכה ביתית

מערכת PsakDinעדכון אחרון: 23.02.14 , 00:53

בעליו של עדר כבשים משבט אל עזאזמה שבפזורה הבדואית בנגב ביקש לקבל הקצאת מים לעדר בן 200 כבשים ו-100 טלאים. העדר, בניגוד לכפר, דווקא מוכר על ידי הרשויות: הוא מחוסן ורשום כדין, ואף הוקצתה לו מכסת מים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לבעל העדר ולבני משפחתו, המקבלים מי שתייה ממתקן המים הסמוך למקום מגוריהם, הוקצתה מכסה שנתית נוספת של 500 מ"ק עבור העדר, אלא שנקודת החיבור הייתה מרוחקת מהמכלאה. לכן, בכל פעם שצריך להשקות את העדר יש לנווט אותו מרחק רב אל נקודת ההשקיה ולהחזירו חזרה, דבר שגורם לטרחה רבה.

בעקבות זאת הגיש בעל העדר ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה להגדלת ההקצאה ולקירוב נקודת ההשקיה למכלאה. הערר הוגש נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב, משרד החקלאות וחברת מקורות. לטענתו, מלבד העובדה שנקבעה לו הקצאה פחותה באופן משמעותי מהקבוע בתקנות, הרי שהחיבור המרוחק מפלה אותו לרעה ביחס לחקלאים אחרים.

ארכיון. לעודד בדואים לעבור למרכזי אוכלוסין(צילום: גילי סופר)

הרשות הממשלתית למים ולביוב ומשרד החקלאות טענו בתגובה שאספקת המים ליישובים הלא מוכרים נועדה רק לצורכי שתייה והיא ניתנת מסיבות הומניטריות. במקרה זה, טענו, מקורות חיברה נקודת השקיה עבור העדר באופן חריג, ולעותר הובהר שלא יתאפשר חיבור תשתית מים אחר שעלול לשמש את ההתיישבות הבלתי חוקית.

העדר מוכר, הכפר לא

השופט רון שפירא החליט לקבל את הערר בכפוף לסייגים. נקודת החיבור, הוא ציין, נוגעת לסוגיית מדיניות אספקת המים לכפרים הבדואים הלא מוכרים. נקבע כבר, הוא הזכיר, שיש לאפשר לתושבים נגישות מינימאלית למי שתייה, וגם אם קיימת פגיעה בזכותם לנגישות למים, הרי שמטרתה נובעת מהרצון לתמרץ אותם לעבור למרכזי אוכלוסין חוקיים.

על אף זאת נקבע כי במקרה זה יש להתקין נקודת חיבור קרובה למכלאה. משאישרה המדינה את חוקיות העדר, ואף אישרה לו הקצאת מים, הרי שהיא אינה יכולה להתנער מחובתה להנגיש אותם. כך לא תיפגע פרנסת העותר ולא ייפגעו החיות, שהדאגה להן ולרווחתן היא ערך בפני עצמו.

על כן אישר השופט לבעל העדר להניח צינור מים נוסף מנקודת החיבור הקיימת אל המכלאה. זאת בתנאי שמערכת המים תופרד מזו הביתית באופן שלא יאפשר לעשות שימוש במים המיועדים לעדר לצריכה הביתית. לא נפסקו הוצאות.

עו"ד יהודה בוקוולד, העוסק בתחום החוקתי והמנהלי, סבור שבכל פעם שנציגי המדינה טוענים בבית המשפט שמדיניות הממשלה היא לדאוג לאספקת מים לשתייה בלבד עבור כפר לא מוכר, נזרע זרע פורענות.

לדבריו: "בהולכה בין הטיפות, פסיקת בית המשפט מעדיפה את זכותו של עדר הכבשים ומזכירה את חשיבות הדאגה לחי כחובה של האדם לגלות התחשבות ולדאוג לרווחתו. לו רק הייתה המדינה מאמצת כחובה גם את ההתחשבות והדאגה לרווחת כלל אזרחיה, בכל תחום ובלי הבדל דת גזע ומין, היו מצבנו ועתידנו טובים יותר".