תביעה חשפה תנאי עבודה קשים במפעל עלית
שמונה שנים חיכתה אישה שהועסקה באריזת קפה לסיום הדין בתביעתה בגין פציעה בגב, והיא תפוצה במיליון שקל. התביעה התייחסה למשקלים גבוהים, קצב מהיר של הרמת ארגזים, מסוע שפעל ללא הפסקה והיעדר אפשרות לקחת הפסקות. השופטת: עבודתה הייתה בלתי סבירה
תביעת פיצויים שהוגשה על ידי אישה שהועסקה במפעל "עלית" ונידונה בבית משפט חשפה תנאי עבודה קשים. התביעה הוגשה לפני שמונה שנים והגיעה לסיומה רק כעת. רצף השעות, עומס העבודה והגבלת האפשרות לצאת להפסקות הוגדרו על ידי השופטת בלתי סבירים. מחברת שטראוס נמסר בתגובה שתנאי העבודה השתנו מאז הוגשה התביעה.
פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תג מחיר: על שוטרים אלימים שלא מזדהים
- לקוח הושפל בקאנטרי. הפיצוי: 180 אלף שקל
- פוטרה בהריון: "יותר מדי מורות בגיל פוריות"
- בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי
התובעת עבדה במפעל במשך 16 שנים כאורזת ונהגה להרים קרטונים כבדים מלאים באריזות קפה, עד שב-1998 החלה לסבול מכאבים עזים בגב התחתון. היא המשיכה לעבוד, אך כשהגיעה לגיל 47 הפסיקה בשל נזקים חמורים בגבה. בתביעה שהגישה נגד "עלית" לבית משפט השלום ברמלה טענה שנזקיה הרפואיים הם תוצאה של רשלנות המעסיקה.
לטענתה, עלית לא התאימה את תנאי העבודה במפעל לממדיה ולמצבה, לא הדריכה אותה באשר לאופן הנכון שבו עליה לבצע את העבודה על מנת להימנע מסיכונים ולא דאגה לשיטת עבודה נכונה ובטוחה.
בעדותה נפרשה שיטת העבודה שהונהגה במפעל: התובעת הייתה צריכה לאסוף אריזות קפה מלאות היוצאות מסרט נע ולסדר אותן במארזי קרטון שיכולים להגיע למשקל של עד 10 קילוגרם. לאחר שהצטברו שלושה ארגזים מלאים היא הייתה מרימה ומעבירה אותם לערמת משטח סמוך. את מרבית העבודה ביצעה בעמידה.
לדבריה, היא נאלצה לעבוד בהתאם לקצב המהיר של הסרט הנע ולטענתה לא סופקו לעובדים אמצעי הרמה לארגזים. העבודה הייתה רצופה, למעט הפסקה בת כחצי שעה לקראת הצהריים. העובדים לא היו רשאים לצאת להפסקות יזומות נוספות.
חוות הדעת של מומחה בטיחות מטעם התובעת איששה את דבריה. המומחה הדגיש כי ניתן היה למנוע את הנזק, בין השאר, בהדרכת העובדים, אזהרתם מפני הפגיעות והסכנות ואפשור הפסקות יזומות.
ומה עם הדרכה?
השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה שהעבודה במפעל "עלית" הייתה בלתי סבירה. המשקלים הגבוהים, קצב הרמת הארגזים, המסוע שפעל ללא הפסקה, היעדר האפשרות לקחת הפסקות - תנאי עבודה קשים אלה, בצירוף היעדרה של הדרכה גרמו לנזקי הגוף של התובעת,
שנכותה הוערכה ב-23.5%.
"כעניין שבמדיניות היה על מעביד סביר לצפות את התרחשותו של הנזק והיה עליו לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו, ובכלל זה הדרכת התובעת ביחס לסכנות הכרוכות בעבודתה והאופן שבו ניתן למנוע אותן", כתבה השופטת.
בעת הדיון בפגיעה בכושר ההשתכרות של התובעת ציינה השופטת כי מדובר באישה שעלתה ארצה מדרום אמריקה בגיל 32, וכיום, כשהיא כבר כבת 60 ואינה מסוגלת לעבוד בעבודה היחידה שהיא מכירה, ברור שכושר ההשתכרות שלה נפגע באופן ממשי.
לאחר שערכה את תחשיבי הנזקים קבעה השופטת יוסף-קוזין שבקיזוז הגמלאות שקיבלה מביטוח לאומי, תשלם "עלית" לתובעת פיצוי של 936,677 שקל בגין הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. עוד חויבה "עלית" לשלם לתובעת את הוצאות כל המומחים בתיק, בתוספת שכר טרחת עורכי דין של 221,056 שקל.
מחברת שטראוס נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה ישנה ומאז הרבה דברים השתנו. המפעל החליף בעלים ונמצא היום בבעלות קבוצת שטראוס. כל נושא תכנון סביבת עבודה בטוחה מנוהל ומפוקח על ידי גורמי מקצוע בכירים המבצעים בקרה בכל מפעלי הקבוצה באופן תדיר. תנאי העבודה שמפורטים אינם משקפים את תנאי העבודה במפעל".
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד רומי הוניג
, שותפה במשרד "לביא-הוניג חברת עורכי דין", העוסקת בדיני נזיקין ותאונות עבודה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
