מחקר: 6 כימיקלים שפוגעים במוח של ילדים

כולנו דואגים שהילדים שלנו יאכלו פירות וירקות ומתלבטים אם להשקיע במזון אורגני. אבל מחקר מדאיג שפורסם בשבוע שעבר בארצות הברית מגלה כי הניסיונות הללו בטלים בשישים לעומת הרעלים הסביבתיים שהם נחשפים אליהם דרך קבע.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

עוד על השפעת הכימיקלים על ילדים:

בגלל כימיקלים - יותר ילדים חולים בסרטן ואסתמה

סכנה בבית: חומרים נפוצים שמסכנים את הילדים

מחקר: ילדי הגנים חשופים לכימיקלים מסוכנים

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהפרעות התפתחותיות, בהן אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ודיסלקציה. על פי מחקר שנערך בישראל, 1 מתוך 200 ילדים סובל מאוטיזם. למרות שניתן לייחס חלק מהזינוק במספר הלדים המאובחנים כסובלים מבעיות כאלה לעלייה במודעות ולשיפור בדרכי האבחון, חוקרים אמריקנים מחזקים את הסברה שגם הסביבה שאליה נחשפים הילדים עוד ברחם עשויה לשחק תפקיד משמעותי.

‭2006-ב‬ זיהו מדענים מאוניברסיטת הרווארד ומבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סיני שישה כימיקלים תעשייתיים שעלולים לגרום נזק למוח, בהם עופרת, כספית וארסן. חשיפה לכימיקלים הללו - שנמצאים בתעשייה, בחומרי שימור ובחומרי הדברה - נמצאה קשורה לשינויים בהתפתחות הנוירונים במוחם של עוברים ותינוקות, להישגים נמוכים יותר בבית הספר, להתנהגות עבריינית ולרמת משכל נמוכה בילדים בגיל בית הספר.

סכנה במי השתייה

במחקר נוסף שבוצע על ידי אותם חוקרים ומתפרסם כעת, זוהו שישה חומרים נוספים, כולם כימיקלים תעשייתיים, שעלולים להפריע להתפתחות התקינה של המוח: פלואוריד, שנמצא במי השתייה ונועד למנוע עששת; מנגן, מתכת המשמשת כתוסף לדלק ונמצאת גם בסוללות, במצברים,

בחומרי הדברה שונים - ולמרבה הצער גם במי השתייה; חומר ההדברה כלורפיריפוס; שני חומרים שנמצאים במוצרים להסרת צבע ובמוצרי ניקוי יבש (טטרה-כלורו-אתילן וחומר נוסף שהינו נגזרת של די-די-טי);‬ ומעכבי בעירה PBDE's-ממשפחת ה-Polybrominated Diphenyl Ethers, שנמצאים במוצרים אלקטרוניים.

החוקרים מסבירים כי מנגן עלול לגרום להישגים נמוכים יותר במתמטיקה ולהיפראקטיביות; חשיפה לרמות גבוהות של פלואור עלולה להתבטא בצניחה של 7 נקודות בממוצע במנת המשכל; ושאר החומרים נקשרו לירידה בהתפתחות החברתית ולהתנהגות אגרסיבית.

החוקרים הודו כי אין קשר סיבתי בין חשיפה לכימיקל בודד כלשהו לבעיות נוירולוגיות או התנהגותיות, ולא ניתן לבודד את ההשפעות של כל כימיקל כזה. עם זאת, לטענתם, ידע הולך ומצטבר, שהתקבל ממחקרים שמצביעים על קשר בין רמות גבוהות של הכימיקלים המדוברים בדמה של האם ההרה ובשתן שלה לבין הפרעות מוחיות בילדיהן, צריך להדליק נורה אדומה לגבי הסכנה הפוטנציאלית הכרוכה בכימיקלים המדוברים. לדבריהם, המוח המתפתח רגיש במיוחד להשפעות כאלה והשינויים שהם גורמים בו נשארים לעיתים לצמיתות.

"התוצאות של נזק כזה הן פעילות מוחית לקויה שנמשכת כל החיים ועלולה להתבטא באינטליגנציה מופחתת או בהפרעה בהתנהגות‭,"‬ כתבו החוקרים בדו"ח שלהם, שפורסם ב"לנסטנוירולוגיה‭."‬ הם מצביעים על שני מחסומים שמונעים מילדים להיות מוגנים מחשיפות כאלה. הראשון: אין די בדיקות של כימיקלים תעשייתיים ושל ההשפעה הפוטנציאלית שלהם על הבריאות לפני שמתחילים להשתמש בהם באופן נרחב, וכמות ההוכחות שנדרשת על ידי הרשויות כדי להטיל מגבלות על השימוש בכימיקלים כאלה היא נרחבת מדי. השני: מגבלות או איסור על השימוש בכימיקלים מוטלים, לדבריהם, רק לאחר שהשפעות שליליות שלהם מתגלות בקרב מבוגרים, מה שקורה לאחר עשרות שנים שהם נמצאים בשימוש. בילדים הנזק בדרך כלל עדין יותר ומסובך יותר לזיהוי, ולכן הרשויות נוטות לא להסתמך בהחלטותיהן על סימנים מדאיגים שמופיעים אצלם.

המחקר הנוכחי מצטרף לשורה של מחקרים חדשים, שפורסמו בשנים האחרונות ומעידים על הסכנה הפוטנציאלית בשימוש בכימיקלים כאלה ועל הצורך לצמצם את סכנת החשיפה אליהם. מחקר אחר, שפורסם לפני שנתיים, גילה כי כימיקלים נפוצים - המצויים בציפוי טפלון של כלי בישול, ברהיטים, בציפוי נגד כתמים של שטיחים ואפילו בשקיות פופקורן למיקרוגל - עלולים לפגום בכושר המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים רצויים אחרי קבלת חיסון.

לפני שלוש שנים הוסיף הממשל האמריקני שני חומרים שכיחים, פורמלדהיד וסטירין, שנמצאים בשימוש רווח בבית ובתעשייה, לרשימת החומרים הגורמים סרטן בבני אדם. אחד החומרים האלה, סטירין, משמש לייצור כוסות וצלחות חד-פעמיות מקלקר. עקב הסכנה, המליצו מומחים בארצות הברית להפחית את השימוש במוצרים כאלה למינימום.

זרחנים אורגניים בשתן  

גם בישראל המצב חמור בתחום הזה: מחקר של משרד הבריאות, שבחן את החשיפה לחומרים רעילים הנמצאים בישראל ופורסם לפני שנה וחצי, גילה כי הציבור בישראל נחשף דרך קבע למגוון רחב של מזהמים סביבתיים. המחקר, שבוצע באוכלוסייה הכללית מעל גיל ‭,20‬

נועד להעריך חשיפה לכמה מזהמים סביבתיים נפוצים (עישון כפוי, חומרי הדברה ממשפחת הזרחנים האורגניים, פתלטים, ביספנול A ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים) ולהשוות את רמת החשיפה באוכלוסייה עם רמת החשיפה באוכלוסיות בארצות הברית ובאירופה. המחקר כלל איסוף דגימות שתן ונתונים מפורטים משאלון שענו עליו 250 אנשים בני ‭73-20‬ מכל אזורי הארץ. דגימות השתן נבדקו במעבדה בגרמניה כדי לאתר את המזהמים או את תוצרי הפירוק שלהם בשתן.

תוצאות הביניים של המחקר הראו כי האוכלוסייה בישראל חשופה ביותר למגוון רחב של מזהמים סביבתיים. אצל כל אחד ואחד מהמשתתפים במחקר נמצאו תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים בשתן - שכיחות גבוהה בהרבה מבארצות אחרות. בקרב רוב המשתתפים במחקר נמצאו גם ביספנול A ותוצרי פירוק של פתלטים - בריכוזים ממוצעים הדומים לאוכלוסייה הכללית בארצות הברית.

המחקר בדק חשיפה למזהמים ולא בחן את ההשפעות הבריאותיות שלהם. כעת בוחנים חוקרים במשרד הבריאות, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון, את הגורמים הדמוגרפיים והתזונתיים של הנחקרים במטרה לאפיין את מקורות החשיפה האפשריים למזהמים. 

כך תצמצמו את החשיפה למזהמים סביבתיים

עם קצת מודעות וכמה צעדים פשוטים אנחנו יכולים להגן על עצמנו

הימנעו מעישון טבק על כל צורותיו (סיגריות, סיגרים, נרגילות)

הפכו את סביבתכם (בית, רכב, עבודה) לנקייה לחלוטין מעישון

שטפו פירות וירקות היטב עם מים זורמים

מומלץ להימנע מחימום מזון באריזות מסוג פוליקרבונט במיקרוגל. 

מומלץ לצמצם את הצריכה של מזון מקופסאות שימורים ולהגדיל את הצריכה של מזון טרי. 

מומלץ לחמם מזון במיקרוגל רק במוצרים שמסומנים כבטוחים למיקרוגל. 

מומלץ לא לחמם מזון במכלי פלסטיק המיועדים לאחסון מזון, למשל במכלים של מרגרינה, יוגורט וגלידה. 

מומלץ לא להשתמש בשקיות מהסופרמרקט כדי לחמם מזון. 

מומלץ למנוע מגע בין האוכל לבין הניילון שעוטף אותו בזמן חימום במיקרוגל. 

מומלץ לא לחמם אוכל באריזות טייק-אוויי ממסעדות. 

מומלץ לצמצם את הצריכה של מזון צלוי ושרוף.