אוכלים ובוכים עם הכוכבים של "משחקי השף"
תוכנית הריאליטי "משחקי השף" ציינה את תחילת שלב הקרבות בין הנבחרות בערב חגיגי: אסף גרניט סיפר על התגובות ברחוב, המתמודדים התרגלו למעמדם החדש כסלבס והכיבוד הורכב ממנות שף. היה טעים. בערך
השמש שוקעת לתוך הערפל, הגלים מתנפצים על החוף, ועל גג מרפסת בית המלון התל אביבי, שממנו נשקף הנוף הזה, ממשיכות המנות להגיע זו אחר זו: תוכנית הריאליטי "משחקי השף", ציינה אתמול (א') בערב חגיגי את השקת שלב הקרבות.
במהלך הערב הוקרן הפרק מול המשתתפים ומול השפים אסף גרניט, מושיק רוט ומאיר אדוני, שהגיעו לבושים בסינרים לבנים חגיגיים. המנחה מירי בוהדנה נעדרה - היא נמצאת בחופשה השנתית שלה בתאילנד יחד עם בן זוגה בבו קובו.
האווירה היתה נוצצת והמינגלינג כהרגלו נהג. המתמודד מידן סיבוני הסתובב שם עם חיוך רחב. "דיברתי עם ציון ברוך", אמר לי אחרי שהתראיין ל-ynet בשבוע שעבר וסיפר על כך שסירב להצעת עבודה במסעדה של ברוך. "ליבנו את העניינים והכל בסדר. אבל אסור לי לדבר איתך". אוקי.
גם אסף גרניט מתחיל להתרגל למעמד החדש שלו. "לא האמנתי שהתפקיד הזה יקח ממני כל כך הרבה זמן, השותפים שלי קצת כעסו עליי, אבל הם מבינים. העבודה שאבה אותי והתגובות ברחוב בעיקר מפרגנות. מי שלא רוצה לפרגן - לא אומר לי כלום כדי לא להעליב".
המנות שהוצגו אמש בתוכנית, הוגשו על השולחנות לפי הסדר ששודר. המנה הראשונה שיצאה שייכת לנבחרת של מאיר אדוני: פסטה שעשויה מאצות, קוויאר, חלמון כבוש, דגים אפויים במלח. למען הגילוי הנאות, על קיומם של חצי מהמצרכים לא ידעתי לפני כן, ובכל היא היתה טעימה במיוחד. אני לא מתיימר להיות מיכל אנסקי, אה סליחה, מושיק רוט, אבל על הטעם שלי היא ענתה.
אפרופו מיכל אנסקי, אף אחד לא הזכיר בכלל את השם של התוכנית המתחרה. כאילו היא לא קיימת. לפי הרייטינג, "משחקי השף" אמנם לא מגיעה למספרים של "מאסטר שף", אבל גם היא מצליחה להניב נתונים נאים. כנראה שתי תוכניות בישול בשבוע הן לא יותר מדי עבור הקהל.
בריאליטי כמו בריאליטי, אי אפשר בלי דמעות. המתמודדת טל אושרוב היתה הראשונה להזיל דמעה בפרק, תאמינו או לא אפילו לפני מאיר אדוני שהבכי שלו הפכה לאחת הסצנות השכיחות בתוכנית. הדמעות של אושרוב זיכו אותה בבדיחות על חשבונה משאר המתמודדים - והיא החליפה את הדמעות בהסמקה גדולה.
המנה השנייה שהוגשה היתה זו של הנבחרת של אסף גרניט: רביולי ממולא בריקוטה ודבש עם שקדים קלויים, זיתי מיובשים, שיערות של צ'ילי מיובש, קרם תרד ושמן זית. במקור המנה בשרית, אבל כדי לשמור על כשרות במסעדה החלבית, שונה קצת המתכון. מבלי לפגוע בשפים וזה לא שאני מתיימר להיות מיכל אנסקי, אה סליחה, מושיק רוט - היא פחות היתה לטעמי.
והנה הגיעה המנה של מושיק רוט: פסטה מעגבניות, רוטב על בסיס של גבינה כחולה, טקטסטרות של פרמ'זן ופסטו.
"יש פה גבינה כחולה?" שאלתי. השיבו לי בחיוב ומיהרתי לטעום, בכל זאת - היא קצת יקרה, אבל גם היא לא פגעה לטעמי. דווקא בתוכנית זו המנה שהביאה לנבחרת של רוט את הניצחון. מוזר.
אדוני הפסיד בכבוד, גרניט קצת פחות. בסצנה הדרמטית בתוכנית, שבה הוא נראה מתפרע ובועט בפח הזבל, הוא צפה עם חיוך מר על השפתיים, וזכה, לא ברור למה אגב, למחיאות כפיים מהמתמודדים הפעלתנים.
היין האדום נשפך במרץ לתוך הכוסות האלגנטיות, המנות היוקרתיות נאכלו עד הביס האחרון. אבל אם תשאלו אותי, "משחקי השף", "מאסטר שף" או סתם "רויאל שף" - אני מעדיף את הקוסקוס של שישי בצהריים. הוא שווה יותר מכל כוכב מישלן, לא ככה?
