בנק ישראל הפתיע: הריבית ירדה ל-0.75%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הפתיעה הערב (ב') את רוב הפעילים בשוק ההון: בניגוד להערכות המוקדמות הפחיתה את הריבית לחודש מרס ב- 0.25%, לרמה של 0.75%.

• בחודש שעבר: הריבית נותרה על 1%
• לפיד ובנט יסייעו ליצואנים במיליארדי שקלים
• האטה בצמיחה: עלתה ב-2.8% בלבד
• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

הפחתת הריבית הקודמת היתה לפני חמישה חודשים, כשהוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית ב- 0.25%, תוך חילוקי דעות בין חבריה. מאז חודש אוקטובר 2011 הפחית בנק ישראל את הריבית במשק 10 פעמים, בשיעור מצטבר של 2.5%.

בבנק ישראל מסבירים כי ישנם מספר גורמים העיקריים להחלטה המפתיעה של הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית, ומציינים כי "אינדיקטורים שונים לפעילות בינואר הצביעו על התאוששות מסויימת, אולם מדדי אמון הצרכנים ממשיכים להצביע על פסימיות, והנתונים ממשיכים להצביע על היעדר גידול בתעסוקה ובשכר במגזר העסקי".

בתחום הצמיחה, על פי האומדן הראשון לרבעון הרביעי של 2013 שפרסמה לאחרונה הלמ"ס, התוצר המקומי הגולמי צמח רק בשיעור שנתי של 2.3%, והתוצר של הסקטור העסקי צמח ב- 1.6% בלבד. התפנית שנרשמה לטובה בייצוא ברבעון הרביעי מתבססת בעיקרה על יצוא התרופות שמתאפיין בתנודתיות, ויצוא התעשיות עתירות העבודה עדיין מצוי בקיפאון.

בתחום האינפלציה, מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר הפתיע כלפי מטה, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% - בחלקו התחתון של היעד השנתי. לאחר פרסום המדד הפחיתו החזאים השונים במשק את תחזיותיהם ל-12 המדדים הבאים, והציפיות מהמקורות השונים לאינפלציה בשנה הקרובה נמצאות כולן מתחת למרכז היעד.

בבנק ישראל מוטרדים גם מהתחזקות השקל: בתחום שער החליפין, בחודש האחרון השקל נחלש אמנם ב-1% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ("סל המטבעות"), אולם מתחילת שנת 2013 נרשם ייסוף מצטבר של 7.3%.

המשך הפחתת הריבית עשוי להפוך את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, מהלך שפועל להחלשת המטבע המקומי מול המטבעות החשובים בעולם. שקל חלש יותר אמור לעודד את היצוא, ובאמצעותו גם את כלל הפעילות הכלכלית במשק.

תדלוק לביקושים למשכנתאות

להפחתת הריבית יש גם השפעה נוספת: ריבית נמוכה יותר מקטינה את תשלומי הריבית החודשיים על ההלוואות לדיור במסלול הצמוד לריבית ה"פריים". בדרך זו היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.

בהודעת הבנק נכתב כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) ירד בינואר ב-0.6%. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה סעיף זה ב-2.4%, לעומת 2.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.

עם זאת, במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה בנובמבר-דצמבר עלייה חדה של 1.5% - ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלו המחירים ב-8.1%, לעומת 7.9% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. בדצמבר הגיע מספר העסקאות לרמתו הגבוהה ביותר מאז שנת 1997, ומשקל המשקיעים בעסקאות התייצב ברמה של כ-22%.

עם זאת, מסקר אמון הצרכנים של הלמ"ס עולה כי חלה ירידה בנכונות לרכוש דירות, וישנה התמתנות בירידת מלאי הדירות שלא נמכרו. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר נרשמה רמה גבוהה של כ-43,800 התחלות בנייה וכ- 42,200 דירות שבנייתן הסתיימה, ולאור הצעדים שנוקטת הממשלה ניתן להעריך שיימשך הגידול בהיצע הדירות.

ומה יהיה על מחירי הדירות? הנגיד היוצא, פרופ' סטנלי פישר, הבהיר כבר לפני כמה חודשים כי לדעת בנק ישראל התמיכה ביצואנים חשובה הרבה יותר מהתמודדות עם העלייה במחירי הדירות. הסיבה לכך, הסביר אז פישר, היא שהערך המוסף בייצוא הוא קרוב ל- 30%, בעוד שהערך המוסף של ענף הבנייה הוא רק כ-8%.