השבץ, התביעה - והתרופה שהורדה מהמדפים
בעקבות הגברת הסיכון לשבץ הופסקה מכירת משכך הכאבים "ויוקס", וחולים בארה"ב פוצו במיליוני דולרים. גם ישראלית שלקתה בשבץ תבעה את החברה, אבל לא הצליחה להוכיח קשר לשימוש בתרופה
חולה בדלקת פרקים חמורה החלה להשתמש בתרופה "ויוקס"
שהוצגה כמשכך כאבים. אחרי שלקתה בשבץ מוחי חמור היא תבעה את חברת התרופות, שכבר הורידה את התרופה מהמדפים מאותה סיבה בדיוק. אז מדוע התביעה נדחתה?
רציפה של 18 חודשים ומעלה. בעקבות זאת הגישה האישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד חברת התרופות.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- העליון: דיסקונט לא יפנה משפחה בגלל הלוואה
- שופט: אב לא יפגיש את הילדים עם המאהבות
- אמא איבדה את הרחם ותקבל רק 60 אלף שקל
- תביעה: למה הותר לעבריין מין להיכנס לארץ?
בעת הדיונים התובעת כבר סבלה מפגיעה משמעותית ביכולות הקוגניטיביות ולא יכלה להעיד בעצמה. פסק הדין ניתן לפני שבועות אחדים, כחצי שנה לאחר שנפטרה.
האישה, ילידת 1941, לא הוזהרה מפני סיכון מוגבר להתקפי לב או לאירוע מוחי, וגם בעלון המידע שצורף לתרופה לא הייתה אזהרה כזאת. בתביעה היא טענה שנטלה את התרופה באופן קבוע משנת 1999 ועד שלקתה באירוע מוחי ב-2004 ונותרה נכה בשיעור של 100%.
כחודש וחצי לאחר האירוע המוחי, בספטמבר 2004, הודיעה היצרנית "מרק שארפ ודוהם" על הורדת התרופה מן המדפים כיוון שהיא מגבירה הסיכון לשבץ מוחי בצריכה
הפרשה
כ-400 ישראלים מתארגנים לתבוע את יצרנית "ויוקס"
מיטל יסעור-בית אור
בעקבות הידיעה על רבע מיליארד הדולר פיצויים שנפסקו בארה"ב לאלמנתו של משתמש ב"ויוקס", מתארגנת בארץ קבוצה לתביעת המפיצה של משכך הכאבים
היא דרשה פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה, הטעיה, הסתרת מידע בדבר הסיכון בתרופה, רשלנות ועוד. לטענתה, ההחלטה להוריד את התרופה מהמדפים התקבלה באיחור רב מהנחוץ.
הנתבעת טענה מנגד שהתובעת כלל לא צרכה את התרופה באופן רציף וכי נטלה כמויות שונות משהצהירה עליהן. לטענתה, התובעת סבלה מבעיות רפואיות נוספות והייתה בקבוצת סיכון בלי קשר לתרופה, שכן הייתה מעשנת כבדה 40 שנה וסבלה גם מכולסטרול ולחץ דם גבוהים.
יש לציין שתביעתה של האישה לא הייתה היחידה. ב-2004 נפתחה בארה"ב חקירה נגד החברה בגין שיווק התרופה לטיפול בדלקת פרקים שגרונית ללא אישור. החברה נאלצה לשלם יותר מ-628 מיליון דולר בגין הטעיה ואף קבעה מנגנון לפיצוי הנפגעים בארה"ב בגובה 4.8 מיליארד דולר. מאידך, החברה נאבקה במרץ נגד כל תביעה שהוגשה נגדה מחוץ לארה"ב ולא הסכימה לפצות את צרכני התרופה ברחבי העולם.
התנהלות ראויה לגינוי
השופטת זהבה אגי קבעה שהתנהלותה המוסרית של החברה ראויה לגינוי, אולם מהמסמכים הרפואיים עלה שבניגוד לטענת התובעת היא לא צרכה את התרופה באופן רציף ואף נרשמו הפסקות ארוכות מאוד בין טיפול אחד למשנהו. בנוסף, כאמור, סבלה התובעת מגורמי סיכון נוספים לשבץ מוחי.
עדותו של מומחה רפואי מטעם התובעת העלתה תמיהה רבה בבית המשפט: לא זאת בלבד שהוא סמך עדותו על פרסומים של חברת התרופות עצמה,
אלא שהתברר שהפרופסורה שלו היא באנטומיה של בעלי חיים ולא של בני אדם. עוד התברר כי כלל לא פגש את התובעת וחיווה את דעתו על המסמכים הרפואיים שלאחר האירוע המוחי בלבד, תוך התעלמות ממצבה הרפואי טרם האירוע ומגורמי הסיכון הנוספים.
על סמך כל אלה, קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה קשר סיבתי בין האירוע מוחי לבין צריכת התרופה, ואף כשלה להוכיח שנטלה אותה יום-יום במשך 18 חודשים קודם לאירוע. נקבע שהתובעת לא תשלם הוצאות משפט בגלל התנהלותה המוסרית של החברה, שכן חרף עמדתה הנחרצת כי לא התרשלה, היא מצאה לנכון לפצות את צרכני התרופה בארצות הברית בלבד.
תביעות שעניינן רשלנות רפואית כתוצאה מנטילת תרופות, ולבטח כאלו שהורדו מהמדף, הן סבוכות ביותר. במקרה זה נראה על פניו כי הקשר בין הנזק שנגרם לתובעת לבין צריכת התרופה שהורדה מהמדפים הוא ברור, מה גם שפיצויים נפסקו בגין הטעיית הציבור בארה"ב. ואולם במהלך הדיונים לא ניתן היה להוכיח במידה מספקת את הקשר הסיבתי הזה בין התרופה לשבץ.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אורית פרלמן שמסיאן
היא בעלת משרד העוסק בתחום נזקי הגוף, ביטוח, תאונות דרכים ורשלנות רפואית
פורסם לראשונה 27/02/2014 17:29
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
