עצות ה-OECD לישראל יגרמו להרחבת פערים

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי - OECD - בו חברות 34 מדינות כולל ישראל, נוהג לפרסם בתכיפות ניירות עמדה כלכליים שזוכים לתהודה בתקשורת. לאחרונה פרסם הארגון נייר עבודה-עמדה מלא בהמלצות לממשלה הישראלית. קצרה היריעה מלהיכנס לכל ההמלצות, לכן נתמקד בחלקן.

ה-OECD מייעץ לממשלה שוב להעלות מסים

OECD: ההיי-טק בישראל פורח, אך רמת החיים נמוכה

קריאה ללפיד: לקדם בנייה בשכונות העוני

OECD המליץ לממשלה להפחית את שכר המינימום במשק העומד כיום על כ-4,300 שקל בלבד. לדעת הארגון, הפחתת שכר המינימום היא צעד שיעודד צמיחה ומנגד ירחיב כמובן את אי השוויון החברתי. להזכירנו, יוקר המחייה בישראל גבוה לכל הדעות והפחתת שכר המינימום תגדיל את העוני. מהם עוד כמה אלפי עניים בישראל בשביל מומחי OECD? רק נתון סטטיסטי.

באותו דו"ח ממליצים כלכלני הארגון לצמצם את הרגולציה החוסמת כניסת מוצרי ייבוא לישראל. הכלכלנים סבורים, על פי הדו"ח כי צמצום הרגולציה "תעודד את הפריון ותחזק את התחרותיות". כמו אצל רבים וטובים רגולציה נשמעת כבעיה בכל הקשור לייבוא שאמור להוזיל את יוקר המחייה ולהתחרות במוצרים מקומיים. רק שהשילוב להוריד את שכר המינימום ולהפחית רגולציה על ייבוא (גם של מזון) סביר שייצור יחדיו אבטלה מוגברת בשל סגירת מפעלים עם סף רווחיות נמוך ושכר מינימום.

ברור שמפעלים לשימורי ירקות או טקסטיל ברחבי ישראל לא יעמדו בתחרות מול ייבוא זול מסובסד ממדינות מייצאות. לא ניכנס לבעיות האיכות כיוון שגבינת גאודה מלטביה אכן זולה משמעותית מגאודה ישראלית ואולם הגאודה המקומית טעימה הרבה יותר. בשיטה דומה בשנים קודמות חוסלו תעשיות בסיס מקומיות (טקסטיל, פח, תאורה, עץ ועוד) וחלק גדול מהעובדים נותרו מובטלים לנצח. חשוב לזכור שתעשיות הבסיס הללו מוקמו בפריפריות בהן קשה היה למצוא תעסוקה חלופית והכשרה מקצועית. חלק מהמפוטרים היו גם דרוזים וצ'רקסים ששילובם בעבודה היה בגדר משימה לאומית. שיעור האבטלה אצלם גבוה מהמגזר היהודי.

"הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה"

מומחי ה-OECD רואים בצדק את חשיבות נושא הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה ומציינים סקטורים ספציפיים: ערבים, חרדים, נשים. כדי לעודד ציבורים אלה לעבוד ההמלצות הן: צמצום קצבאות הרווחה לאוכלוסיות שפחות עובדות, הגדלת כמות מעונות יום שכידוע לא גדלו והגדלת החינוך הטכנולוגי שאף הוא קוצץ בשיעור חד בעשור החולף. לא נשכח כמובן את לימודי הליבה לחרדים שתמיד עולים וחוזרים בהמלצות וביצועם איטי.

צמצום קצבאות הרווחה משמעותו המיידית היא הגדלת מעגל העוני. הדיבורים על השקעות בלימודי חינוך טכנולוגי הם בעיקר מהשפה ולחוץ. חוץ מסטף ורטהיימר שתרם לנושא החינוך הטכנולוגי באופן אישי ובוודאי אינו מסוגל לפתור את הבעיה לבדו, כל השאר הם פטפוטים. לימודי ליבה אצל החרדים הם בעיה בפני עצמה לא מהיום, ההשקעה בבתי ספר ערביים בלימודי מתמטיקה, אנגלית ומחשבים נמוכה משמעותית מבתי ספר יהודיים. מכאן אנו למדים שהגדלת ההשתתפות בשוק העבודה חשובה אבל היישום בעייתי.

ארגון OECD נחשב לגוף כלכלי-מחקרי מכובד. קבלת ישראל לארגון לוותה בטקסים ובדברי הלל ושבח של נתניהו ושריו. נדמה מהמלצות הארגון שעליו להכיר טוב יותר את האילוצים החברתיים-כלכליים בהם נמצאת ישראל. המלצות חשובות ככל שיהיו הן בגדר ניירות עמדה שאינם תואמות את המציאות הכלכלית שלנו.

מדינה שבונה כבישים עוקפים במיליארדי שקלים במקום להשקיע בחינוך טכנולוגי, תקבל ניירות עמדה כלכליים מרשימים ותעשה מהם לצערנו עפיפונים. בעוד שבוע שבועיים נקבל שוב המלצות מעניינות של ה-OECD בנושאים כלכליים מרכזיים בחיינו אך שוב מנותקים מהמציאות.

מתי אלפר הוא כלכלן ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)