שופטת: "עירייה רשאית לקחת טביעות אצבע"

עובדי עיריית קלנסואה התנגדו לדרישה לעבור לשעון נוכחות ביומטרי והביעו חשש שטביעות האצבעות שלהם יזלגו לגורמים פליליים. בית הדין לעבודה קיבל את עמדת העירייה וקבע שאין סכנה כזאת

מערכת PsakDinפורסם: 04.03.14 , 10:13

מאבק משפטי שהתנהל בין עיריית קלנסואה לבין עובדיה סביב סוגיית שעון הנוכחות הסתיים בקביעה שעשויה להיות בעלת השלכות לגבי הזכות לפרטיות העובדים: נפסק שהעירייה רשאית לדרוש את טביעות האצבעות של העובדים לשם הפעלת שעון נוכחות ביומטרי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני יותר משנה, בתחילת מאבקם, הסתייעו העובדים בהסתדרות העובדים החדשה והסתדרות המעו"ף. באמצעות עו"ד ואאל ראבי הם פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וביקשו שיורה שהם לא חייבים למסור טביעות אצבעות.

העירייה, באמצעות עו"ד חנן גאוין, טענה שהחליטה להנהיג דיווח נוכחות ביומטרי עקב אי סדרים וחשד להחתמת כרטיסים פיקטיבית. החלטה זו, טענה, התקבלה בשיתוף עם המחלקה המשפטית וחשב מטעם משרד הפנים. לטענתה, דיווח נוכחות ביומטרי אמין יותר מדיווח באמצעות כרטיס מגנטי, והוא גם לגיטימי ומקובל במקומות עבודה רבים.

היא הוסיפה שלא מדובר באמצעי פולשני והוא אינו פוגע בזכות העובד לפרטיות, מאחר שטביעות האצבע מאוחסנות בתוכנה מיוחדת ובטוחה שלא מגיעה לצד שלישי.

ארכיון. מה הסיכוי שהנתונים יזלגו?(צילום: אהוד קינן)

מרכז השלטון המקומי בישראל חיזק את טענות העירייה והוסיף כי רשויות רבות עברו לאחרונה לדיווח נוכחות ביומטרי, לרבות לשכות התעסוקה. משרד הפנים הביע גם הוא תמיכה בעירייה, והסביר שכלל לא מדובר במאגר ביומטרי אלא בטביעת אצבע הניתנת לשימוש רק בשעון הנוכחות.

ההסתדרויות ויו"ר ועד העובדים של העירייה העלו בדיון את רגשי הכעס וההשפלה שחשו העובדים נוכח כוונת העירייה "לנהוג בהם כעבריינים". כמו כן טענו שיש בכך משום פגיעה בזכות העובדים לפרטיות ולכבוד, מה גם שספקית השירות היא חברה חיצונית, כך שטביעות האצבע שלהם עלולות לזלוג החוצה, להביא לגניבת זהותם ולשתילת טביעותיהם בזירות פשע.

לא כולם מרגישים עבריינים

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ קבעה כי השוואת נטילת טביעות האצבע לאמצעי זיהוי פלילי היא קיצונית ולא ראויה, ושהעירייה רשאית להשתמש בדיווח הביומטרי. לדבריה, עובדים רבים במשק מדווחים נוכחות על ידי טביעת אצבע מדי יום ואינם מרגישים עבריינים. לעירייה הזכות הניהולית לקבוע את סוג שעון הנוכחות,

קבעה השופטת תוך שהדגישה כי הדבר אף מעוגן בחוקת העבודה.

על פי השופטת גילצר-כץ, שעון הנוכחות בארץ פועל באופן דומה לזה שבו משתמשים בקנדה, אשר אינו מאפשר את שחזור הטביעה המקורית. משכך, אין שחר לטענות המשיבים לפגיעה בפרטיותם או לסכנת זליגה של הנתונים לגורמים פליליים.

עורכי הדין הילה בועז- גבאי וד"ר ערן אגו, ממשרד עו"ד אגו בועז גבאי, מסבירים שבית הדין ערך איזון נכון בין זכות העובד לפרטיות לבין זכות המעסיק לקניין, אשר מכוחה הוכרה זכותו לקבוע את התנאים והכללים שעל פיהם יתנהל מקום העבודה.

"פסק הדין נסמך בין היתר על העובדה שאין טביעת האצבע יכולה לשמש לצורכי חקירה פלילית או לצורך הרשעה", הם מוסיפים, "שכן לא ניתן להשוות בין טביעת האצבע הניטלת מהעובד לבין טביעה רגילה העלולה להימצא בזירת פשע".

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד הילה בועז- גבאי ועו"ד ד"ר ערן אגו, ממשרד "אגו בועז גבאי ", עוסקים בדיני עבודה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו