מהפכת הגירושים: "הפכו אותי למסוכן ואלים"
הפנים שמאחורי ההמלצה לצמצום סמכויות פקידי סעד בקביעת הסדרי ראייה. "היא חרצה גורלי אחרי פגישה של שעה וחצי", טען אב לילדה. גרוש אחר: "לאפשר להורים להציג את טענותיהם"
אלו הפנים שמאחורי מהפכת הגירושים: מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, שהמרכזית שבהן הייתה ביטול הסעיף בחוק המסמיך את פקידי הסעד לקבוע הסדרי ראייה בין הורים גרושים, צפויות להשפיע על רבים, רבים מאוד. כחלק מהמהפכה, תצומצם סמכות פקידי הסעד ובתי משפט יכריעו עצמאית.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
עוד בחדשות:
17 כדורים נורו על בית אימאם בלוד
טרור איסלאמי בסין: מי אלה ששחטו בסכינים?
מהגר אפריקני הוברח בתוך מזוודה. צפו
סיפורו של גבר גרוש מאזור ירושלים מבהיר מדוע היה צורך באותו שינוי, שעליו הכריז שר הרווחה מאיר כהן. לטענת אותו גרוש, התנהלות משרד הרווחה הובילה להפרדתו מארבעת ילדיו. "מאז ראש השנה לא אפשרו לי לראות אותם", אמר האב בן ה-42.
עד ההחלטה, חי האב בסיוט מתמשך. הוא סיפר כי יזם את המפגש הראשוני עם נציגי משרד הרווחה לפני שמונה שנים לאחר שלטענתו גרושתו לא תפקדה והוא חש צורך לדווח על מצבה. "הפנייה אל העובדים הסוציאליים הייתה טעות חיי", הצהיר האיש. "רק משום שהיא אישה חלשה ועושה כל מה שאומרים לה היא מקבלת את כל מה שהיא רוצה? הפכתי מבחינת פקידי הסעד לאדם שלא משתף פעולה עם הרשויות ומסוכן לילדיו".
הוא טען כי המלצות של עובדים סוציאליים מתקבלות מיד ובלי שניתנה לו אפשרות להציג את טענותיו: "פקידת סעד הצהירה שאני מסוכן ואלים והדיין בבית הדין הרבני קיבל את זה, אף על פי שמעולם לא עברתי בדיקת כשירות".
אב גרוש: "לא ידעתי למה אני נכנס"
גם סיפורו של דני (שם בדוי) מדגים את הקושי בקיום קשר רציף של אבות גרושים וילדיהם במסגרת מעורבותם של פקידי הסעד בקביעתם את הסדרי הראייה. דני, כבן 40 מאזור המרכז, הוא אב לילדה בת ארבע וחצי. זמן קצר אחרי שהתחתן נולדה לו בת ולפני יותר משנתיים הם התגרשו ומעולם לא חיו באותו הבית. לדבריו, מאז הגירושים החריף הסכסוך ביניהם.
"כבר שלוש שנים וחצי שלא דיברנו, לא במייל, לא ב-SMS, לא בטלפון, ולא בכלום, גם לא בבתי משפט. בתחילת הסיפור התחננתי לדבר איתה והיא לא רצתה. היום אני לא רוצה לדבר איתה", הוא סיפר. לטענת דני, גרושתו ביקשה לדבריו לערב את פקידי הסעד וזו הייתה בקשה מוסכמת של שניהם במסגרת דיוני בית המשפט. זו, לטענתו, הייתה הטעות שלו. "זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה פקידת סעד ולא ידעתי מה אני מבקש".
הוא הוסיף כי "גרושתי ביקשה פקידת סעד כי היא טענה שהיא לא סומכת עליי עם הילדה ושהרמתי עליה פעם יד, דבר שמעולם לא עשיתי. בית המשפט זורק אחריות על מישהו אחר ומעבירים אחריות לפקידת הסעד". לטענתו, פקידת הסעד חרצה את גורלו אחרי פגישה של שעה וחצי. "איך אפשר להכיר בן אדם אחרי פגישה אחת ולהחליט? התסקיר שהיא כתבה יצר מחיצת בטון בלתי שבירה, בלתי עבירה שגם אינה תחומה בזמן. היא פשוט קבעה שאני אבא על הנייר".
פקידת הסעד קבעה שהמפגשים בין דני ובתו יתקיימו במרכז קשר. "זה משרד מוזנח, קטן, שצריך להביא אליו צעצועים מהבית כדי לייצר סביבה נעימה", הוא אומר, "בזמנו הבת הייתה בת שנתיים. סביבה של משרד לא מתאימה לילדים בגיל כזה. בפתח הדלת יושבת עובדת סוציאלית, שלובת זרועות, רגל על רגל, ולא מזיזה את המבט שלה לרגע מהסיטואציה. בשלושת החודשים הראשונים המפגשים היו במשך שעה אחת לשבוע".
דני התקשה להשלים עם אופן המפגשים בתדירות נמוכה של פעם בשבוע וערך מחאה: "לא קיבלתי את הדין, מכיוון שאני עושה צרות. צילמתי סרטון במרכז הקשר, שלחתי מכתבים לחברים של פקידת הסעד בפייסבוק, הגעתי עם מגפון לפקידת הסעד, שבינתיים התחלפה, ודרשתי שתחזיר לי את הילדה. הייתי אז שלוש שנים אבא ולא זכיתי פעם אחת לשיר לה שיר ערש לפני השינה, לא ראיתי את צעדיה הראשונים, לא קילחתי אותה ולא שמעתי את המילים הראשונות שבקעו מפיה".
לדבריו, מאז החל הסכסוך, נעצר ארבע פעמים, כולל מעצר בן תשעה ימים שאחריו שבועיים מעצר בית. בשנה וחצי האחרונות נפגש דני עם בתו פעם בשבועיים לשלוש וחצי שעות.
לאחר שביקוריו הורחבו לשעה וחצי בשבוע, הן הושבו בחזרה לשעה לאחר שהתבטא קשות נגד פקידי הסעד. כיום הביקורים כבר לא מוגבלים למרכז קשר, ובהסכמת הגרושה הוא יכול לראות את בתו גם במקומות בילוי.
"לא אכפת לי מעצמי, אכפת לי מהבת. היא כועסת עליי, יש לה צורות התנהגות שבהן היא נרתעת מחיבוקים, ולמרות שאני אומר לה שאני מת עליה ומוכן לעשות הכול בשבילה, היא מביטה בעיניים דומעות, לא יודעת להסביר את מה שהיא מרגישה", סיפר האב.
"היא כועסת, ולא מבינה שאני רוצה לצבוע את עולמה בוורוד. אני רוצה להיות שם בשבילה ולא נותנים לי. אפילו אסירי עולם בכלא זוכים לביקור של ילדיהם לפרקי זמן ממושכים יותר. לאסירי עולם בכלא יש תאריך לסיום העונש. ואצלי? רק אלוהים יודע מתי, אם בכלל, זה יסתיים", הוא הוסיף.
שר הרווחה: "איאבק ליישם את ההמלצות"
הוועדה חשפה אי-שוויון בולט בין הורים מרקע סוציו-אקונומי גבוה המגיעים לוועדות ומלווים בעורכי דין לעומת הורים ממשפחות חלשות שאינם מודעים לזכויותיהם וידם אינה משגת עורך דין. הוועדות העוסקות בהוצאת ילדים מבתיהם אינן פועלות בהרכב אחיד, כך שלא תמיד נוכחים במפגשים אנשי מקצוע רלוונטיים וגורמי ממשלה, בהם נציגי משרד החינוך, הבריאות והקליטה.
מנתוני המשרד עולה כי בישראל חיים נכון לשנת 2012 כ-85 אלף ילדים במסגרות חוץ ביתיות, מתוכם רק כעשירית הופנו דרך משרד הרווחה. רובם - כ-90 אחוזים - נמצאים במסגרת כפרי נוער.
השר מאיר כהן אמר כי "אי-אפשר להטיל על נושא תפקיד זה את כל האחריות על הוצאת ילדים בסיכון מהבית". עוד אמר כי בסוגיה הזו יש מתיחות רבה בין ארגוני נשים לארגוני גברים, "זו אחת הבעיות הקשות והמורכבות בחברה הישראלית. למרות שזה פצע פתוח, החלטתי להיכנס לנושא עם כל הכאב שיש בכך". השר כהן, שכינה את ההמלצות "מהפכניות", אמר שייאבק על הוצאתן אל הפועל למרות התקציב הרב הכרוך בכך.
עוד נקבע בהמלצות כי מעורבות משרד הרווחה בחוק הנוער צריכה להתקיים רק במצבים שבהם הקטינים נזקקים לכך וכי יש לקבע באמצעות חקיקה ועדת תכנון טיפול והערכה בכל רשות מקומית. הוועדה מצאה פגם בכך שלא מפעילים ועדות ערר מחוזיות. בהודעת משרד הרווחה הומלץ לראשי הרשויות והמועצות להקים את הוועדה להגנת הילד. עוד הוחלט למנות נציג תלונות ציבור במשרד הרווחה.
לפנייה לכתב/ת 
