הפנסיה נמשכת: תביעתה של אלמנת עובד בזק

חרף העובדה שחיה בנפרד מבעלה בעשור האחרון לחייו, טענה אשתו של המנוח שהיא זכאית לקבל קצבה מהפנסיה שלו. שופט שדן בתביעתה קבע שתקנון הקרנות החדש פגע בה רטרואקטיבית ובאופן לא מידתי

מערכת PsakDinעדכון אחרון: 05.03.14 , 00:12

עובד "בזק" שיצא לגמלאות ב-1995 היה מבוטח בקרן מקפת, ששילמה לו קצבת זקנה מרגע פרישתו. ב-1999, לאחר שנפרד מאשתו אחרי 40 שנה, אישר בית המשפט לענייני משפחה את הסכם הגירושים שעליו חתמו השניים, ועל פיו האישה תקבל את הזכויות בדירה המשותפת והבעל ישלם לה מזונות. בשנת 2000 ניתנה החלטה נוספת, שלפיה האישה זכאית גם למחצית מקצבת הזקנה של הבעל, ובהמשך חויבה קרן מקפת להעביר לה מחצית מהקצבה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-2001 חתם הבעל על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בדירה על שם האישה תמורת הפסקת זכאותה למזונות. תשלום מחצית הפנסיה נותר בעינו. הבעל, אגב, מעולם לא נתן לאשתו גט, וכשמת ב-2012 השניים עדיין היו נשואים.

עם פטירת הבעל פנתה האלמנה לקרן מקפת בדרישה לקבל קצבת אלמנת פנסיונר, אך נדחתה כיוון שעל פי התקנון החדש של הקרן, שנכנס לתוקף ב-2003, היא לא נחשבה אלמנת פנסיונר, שכן לא הייתה בת זוגו לפני חודש הזכאות הראשון לקצבה ולא גרה עמו בשנה שלפני פטירתו.

הקרן הוסיפה שאמנם תקופת חיוב הבעל המנוח במזונות נחשבת כתחליף למגורים משותפים, אולם משבוטל חיוב המזונות בהסכמת הצדדים ב-2001, הרי שגם תנאי זה לא מתקיים.

האלמנה, שהגישה באמצעות עו"ד משה בראון תביעה כנגד הקרן לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, טענה כי מזונותיה בוטלו אך זכאותה למחצית מקצבת הזקנה, ששולמה עד מותו של הבעל, לא נחשבה מזונות אלא הייתה חלק מאיזון המשאבים המשותפים שלה ושל בעלה המנוח.

זכויות ישנות על אף הרפורמה

ראוי להזכיר שב-2003 בוצעה רפורמה בקרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, כך שבתמורה להזרמת כספים מהממשלה עברו הקרנות לתקנון אחיד שצמצם את זכויות העמיתים. בדיון בתביעה של האישה ציין השופט דניאל גולדברג שמסיבה זו נמנעות הערכאות השיפוטיות מלהתערב בהוראות הפוגעות בזכויות העמיתים, למעט במקרים נדירים ביותר.

אלא שמקרה זה, ציין השופט, דומה לתיק שנדון בבית המשפט העליון ב-2007, שם נקבע שאלמנת עובד "אגד", שזכויות הפנסיה של בעלה נשללו ממנה לאחר המעבר לתקנון האחיד, תקבל את כל זכויותיה לפי התקנון הישן. משמע, התניית זכותה של האלמנה לגמלה במגורים עם הפנסיונר שנה לפני פטירתו מהווה פגיעה רטרואקטיבית ולא מידתית בזכויותיה, ועל כן היא בטלה.

גם כאן, קבע השופט, אין להכיר בתוקף של שינוי בזכויות מכוח התקנון האחיד החדש: בכך שהאלמנה חיה לאורך שנים רבות עם בן זוגה - העמית בקרן - היא רכשה את הזכות לקצבת שארים לאחר מותו, בפרט כשמעולם לא התגרשה ממנו. משום כך התביעה התקבלה ונקבע שקרן מקפת תשלם לתובעת קצבת אלמנת פנסיונר.

לדברי עו"ד פנינה פרס, העוסקת בדיני משפחה, זכויות הפנסיה הן בטחון כלכלי עתידי לבני הזוג בזקנתם ואין בטיעוני הקרן, המסתתרים מאחורי "התקנון החדש", כדי למנוע זאת באופן חוקי. לדבריה, מומלץ לאלמנות שניזוקו מהתקנון החדש של קרנות הפנסיה ונמנעת מהן הגמלה המגיעה להן, לבדוק בדחיפות את זכויותיהן, "שכן אין ספק שפסק הדין נותן מענה המגביל את הקרנות מלהפסיק את התשלום המגיע לאלמנות. הדבר אינו מוסרי ואינו צודק".