אישה? זקֵן? אז העבודה הזאת לא בשבילכם

לא רק בעבודה אוסר החוק להפלות מועסקים על רקע גיל, מין, נטייה מינית, רקע צבאי או דעה פוליטית. גם מודעות דרושים/דרושות שהפלו ציבור מסוים הובילו לתביעות משפטיות ולפיצוי כספי. מה קובע החוק? מי נאלצו לשנות את המודעות שלהם? ומה הדרכים להילחם בתופעה? מדריך

עו"ד דריה כנףפורסם: 08.03.14 , 16:08

ברור לכול שאפליה במקום העבודה היא אסורה. "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988" אוסר על מעסיק להפלות בין העובדים והעובדות שלו מחמת עילות שונות כגון מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה פוליטית או שירות במילואים. מה שידוע פחות הוא שהוראה זו חלה גם על אפליה בין דורשי עבודה. דהיינו – גם מי שמועמדים לעבודה מסוימת וכלל לא נחשבים מועסקים.

פסקי דין מעניינים נוספים בערוץ משפט ב-ynet:

המשמעות היא שכיום לא ניתן להעדיף או לדחות מועמד או מועמדת בשל אחת מהעילות הללו, ואף יותר מכך: איסור האפליה לא חל רק בזמן ראיון העבודה, כשהמעסיק כבר שוקל אם לקבל את המועמדים, אלא הרבה קודם לכן - כבר בשעה שהחברה מפרסמת את מודעת הדרושים למשרה בכלי התקשורת או אפילו על עמוד ברחוב.

לדוגמה, מי שפרסם מודעה שפונה לגברים בלבד, עלול להיחשב כמי שפרסם מודעה מפלה. כך גם מי שפרסם מודעה שמציינת רף גיל מקסימלי, או מי שפרסם מודעה שפונה לרווקים בלבד. כולם בחזקת נתבעים פוטנציאליים.

אפליה בעקיפין

גם אפליה עקיפה היא אסורה. למשל, אם חברה קובעת תנאים "שלא ממין העניין", ודורשת שרק אנשים ששירתו בצה"ל ישלחו קורות חיים למשרה שלא מתבססת על כישורים צבאיים. במקרה שכזה, החברה למעשה מונעת מכל מי שלא שירת בצבא, מכל סיבה שהיא, אפשרות להגיש מועמדות למשרה, גם אם הוא מאוד מתאים לה. זו יכולה להיחשב אפליה מטעמי דת, לאום או אפילו השקפה אידיאולוגית (אגב, אסור גם לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו, או לעשות בו שימוש.

ואולם, חשוב לציין שאם האפליה נעוצה בקריטריונים מהותיים למשרה, כאלו שמתחייבים מאופיו של התפקיד, זו לא תיחשב כמודעה מפלה. כך למשל, מודעה שקוראת לנשים בלבד להציע מועמדות לתפקיד בסרט לא תיחשב למודעה שמפלה גברים, שהרי התסריט דורש אישה לתפקיד.

מודעות דרושים וקנס בצדן

במצעד מודעות הדרושים היקרות ביותר, אלו שבדיעבד פרסומן עלה למעסיק עשרות אלפי שקלים, ניתן למצוא כמה מעניינות.

1. אפליה בשל דת. חברת השמה חרדית חיפשה עובדים למרכז הרפואי "מעייני הישועה" בבני ברק, ולכן פרסמה בעיתון מודעה בזו הלשון: "...למרכז גדול דרוש/ה מהמגזר החרדי בלבד – מנהל/ת שיווק...."

גבר חילוני שראה את המודעה, הגיש מועמדות לתפקיד אך לא נענה. לאחר מכן הוא פנה שוב לאותו מקום אלא שהפעם הציג את עצמו כחרדי, והפעם כן נתבקש לשלוח קורות חיים. בתביעה שהגיש נגד חברת ההשמה ונגד המרכז הרפואי קבע שופט הדין האזורי לעבודה יצחק לובוצקי שעל הנתבעות לפצות את האיש. בהסכם פשרה בין הצדדים נקבע שהתובע יקבל משתיהן יחד פיצוי בסך של 20 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט.

2. אפליה בשל גיל. מדובר במודעת דרושים שפרסמה חברת השמה למשרת מפקח עירוני בעיריית תל אביב. גבר בן 44 ענה למודעה אך נמסר לו שהמשרה המוצעת מוגבלת עד גיל 35 ולכן לא ניתן לזמנו לראיון. באמצעות עמותת "קו לעובד" הוא פנה לחברת ההשמה ולעירייה, וקבל על הגבלת הגיל. רק לאחר פניה זו הוא זומן לראיון. המועמד הגיש תביעה לפיצוי בגין האפליה, ואליה הצטרפה נציבות השוויון כידידת בית הדין. בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים נקבע כי המועמד יקבל פיצוי של 25 אלף.

3. מודעות מפלות שהוסרו. חברות רבות נוספות שפרסמו מודעות מפלות "נתפסו על חם" בשנים האחרונות, אך במקרים רבים הדבר לא הגיע להליך משפטי. יכול להיות שמי שקרא את המודעה המפלה בחר, ממניעים שונים, שלא לפעול נגד המפרסם ולא להגיש תביעה או תלונה. יכול גם להיות שהוא כן פנה לחברה, אך זו הגיעה מולו להסכמות שונות, ואלו לא פורסמו בשום מקום.

מי שכן עוסקת בתחום באופן שוטף היא נציבות שוויון ההזדמנויות במשרד העבודה, אשר דואגת להסרת מודעות מפלות. להלן כמה נתונים שפרסמה הנציבות באתרה, המעידות על פעילותה זו:

א. ב-2010 הסירה עיריית ראשון לציון תנאי מפלה שביקש מדרושות עבודה לציין אם הן הרות.

ב. משרד הקליטה שינה בדיעבד מודעה שהציבה רף גיל שלא התחייב ממהות התפקיד.

ג. עיריית הרצליה ביטלה תנאי הדורש שירות צבאי ממפקחים עירוניים.

ד. חברת "סלקום" תיקנה טעות במודעות דרושים שפנו לקהל דורשי העבודה בלשון זכר בלבד.

ה. מרכז הספורט באוניברסיטה העברית שינה מודעות דרושים שבהן הופיע תנאי מפלה הפונה לקהל דורשי העבודה בלשון זכר בלבד.

לטורים נוספים של עו"ד דריה כנף:

הוצאות משפט: צדק תרדוף, אבל זה יעלה לך

גם שיחת טלפון יכולה להיחשב "ספאם"

לכלכת על מישהו בפייסבוק? כך תמנעו תביעה

לכלא! מתי הזנחת חיית מחמד היא פלילית?

(צילום:ויז'אל/פוטוס)

הסנקציות בגין הפרת החוק

מהן הסנקציות שניתן להפעיל בגין פרסום מודעה מפלה? כיום מדובר בשלושה מישורים שונים: פלילי, אזרחי ומנהלי.

1. המישור הפלילי. חוק השוויון קובע כי פרסום מודעה מפלה יכול להיחשב כעבירה פלילית שדינה כפל קנס, בהתאם להוראות חוק העונשין. המשמעות היא שהמדינה תובעת את המעסיק בגין עבירה פלילית, ולמעשה מגישה נגדו כתב אישום שיכול להסתיים בזיכוי מאשמה או הרשעה בעבירה.

2. המישור המנהלי. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה קובע כי פרסום מודעת דרושים מפלה הינה עילה להטלת קנס כספי בגובה 5,000 שקל בגין כל הפרה. בשנה האחרונה מונו מפקחים רבים שתפקידם לאכוף את הוראות דיני העבודה השונים, וסביר להניח שהם עוקבים אחר פרסום מודעות מפלות. קחו זאת בחשבון.

3. המישור האזרחי. בהליך זה המועמד לעבודה הוא זה שתובע את המעסיק ודורש לקבל ממנו פיצוי. בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצויים "אף אם לא נגרם נזק של ממון" לתובע, בשיעור שייראה לבית הדין בנסיבות העניין. יש לציין כי במקרה שבו יוכיח המועמד שהמודעה שפורסמה מפלה, נטל ההוכחה בדיון יתהפך, והמעסיק המפרסם הוא שיצטרך להוכיח שהיא לא הפלתה.

לסיכום

ניתן לראות שגם בשלב ראשוני כל כך של בקשה להתקבל לעבודה חלות חובות השוויון ובתי הדין אוכפים אותן. התוצאה הישירה של הניסוח המפלה או של הדרישות הלא רלבנטיות היא שעובדים שונים פשוט מנועים מהגשת קורות חיים למשרה, גם אם זו מאוד מתאימה להם, והכול בשל דעה קדומה או פרדיגמה לא רלבנטית שהמעסיק המפרסם אוחז בה.

במידה שנתקלתם במודעה מפלה ואתם מעוניינים לקבל הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמכם, תוכלו לפעול נגד המפרסם במגוון הדרכים שהוזכרו לעיל (כולל הגשת תלונה בכתב לנציבות), ובכך להגביר את המודעות לנושא, ובתקווה אף לצמצם את היקף התופעה.